לכל צמח איברים מיוחדים בצורות שונות; העלים, הפרחים, הפירות והזרעים של צמח אחד לא יהיו דומים לאלה של צמח אחר, אפילו בין שני זני עגבניות שונים. כעת חוקרים מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית ברחובות גילו למה
שתי שאלות יעסיקו אותנו בטור הזה, שתיהן נוגעות ליחס שבין השלם וחלקיו. נתחיל בתהייה פילוסופית של ניר: בעולם החי (דגים, זוחלים, יונקים ועופות) אנחנו יודעים שכל אברי הגוף משרתים את המח, ללא מח אין לשאר הגוף זכות קיום. אבל מה קורה בעולם הצומח? על איזה חלק מהעץ ניתן לומר שכל יתר החלקים משרתים אותו?
בניגוד לבעלי חיים, הדרך היחידה של הצמחים להתמודד עם פציעות היא לגדל את האיברים הפגועים מחדש. היכולת שלהם להשתקם לאחר פציעה חמורה היא אחת התכונות
רשתות מסועפות של פטריות מנהלות מתחת לאדמה כלכלת פחמן המחברת בין עצים ממינים שונים
מחים "לוחשים" לקרקע: הם מפרישים חומרים שונים משורשיהם וכך משפיעים על הרכב החיידקים באדמה העוטפת אותם. מדעני מכון ויצמן למדע הראו באחרונה כי באמצעות אותם
מדענים הצליחו לחשוף חלק חיוני בתהליך הפוטוסינתזה, החלק המתמקד בשלבים הראשונים והמהירים במיוחד במהלכם החלבונים הפוטוסינתטיים לוכדים אור ומנצלים אותו לייזום סדרה של תגובות להעברת
צמחים מהווים מקור חשוב לאוויר שאנו נושמים ולרוב המזון שאנו אוכלים. ולמרות זאת לעיתים קרובות מדי יש התעלמות מחשיבותם. על פי הערכה של ״ארגון המזון
מסתבר ששיחות בין חרקים ופרחים הם לא רק יציר דמיונו של המשורר הלאומי
הרובוט, שנקרא GrowBot, יחקה תנועה הנובעת מצמיחה ויידע להסתגל לסביבה משתנה ובלתי צפויה – כמו צמח; הוא ישתלב בערים החכמות של העתיד, ויוכל להגיע ולפעול
היישום הראשון של הממצאים: העברה של הגן Yr15, השייך למשפחה זו ומקורו בחיטת הבר ("אם החיטה" שגילה אהרון אהרונסון), לתוך זנים מודרניים של חיטת לחם
החברה פיתחה אפליקציה המשמשת חקלאים ברחבי העולם המצלמים תמונות של מזיקים, מערכת ראייה מלאכותית מזהה אותם ושולחת להם את הפרוטוקול להדברת המזיק שהתגלה. לאחרונה עברה
הגברת הייצור של חלבון שכיח המופיע בטבע והמצוי בעלים של צמחים יוכל להגדיל את התנובה של יבולים של צמחי מזון בחמישים אחוזים, כך לפי מחקר
טכנולוגיה שפותחה בטכניון צפויה להגדיל משמעותית את תנובתם של גידולים חקלאיים. זאת באמצעות פלטפורמות הסעה ננומטריות ששימשו עד כה לצרכים רפואיים
ייתכן שצמחים מסוגלים להבחין בקולות של מים זורמים ושל כרסומי חרקים
מיליוני טונות של גרעינים לתעשייה ולמספוא מיובאים מדי שנה לישראל, ואליהם מסתננים זרעי עשבים מזיקים ופולשים. מדובר בסכנה ממשית לחקלאות ולטבע בישראל – ועד כה
כמות הידע הביולוגי גדלה בצורה משמעותית משנה לשנה, או כמו שאנו אוהבים לומר, מרתפי המחקרים של הביולוגים עולים על גדותיהם במידע מחקרי, מידע שעם נקודת
ד"ר אופיר כץ משלוחת ים המלח של מרכז מדע ים המלח והערבה פרסם לאחרונה מאמר בכתב העת Annals of Botany שמנסה לענות על החידה הזו.
למרות כל המחקרים והניסיונות להסביר את תופעת "מעגלי הפיות" ממשיכים ומדי פעם מופיעים הסברים חדשים
מדענים לומדים כיצד להשפיע על יחסי הגומלין המורכבים שצמחים מנהלים עם חיידקים, מזיקים, חומרי מזון ומרכיבים אחרים של הפיטוביום, בתקווה למנוע רעב המוני
מאמר תגובה לכתבה "תעלומת הבושם הסודי", עם הצעה אלטרנטיבית לזיהוי האפרסמון מהמקורות
איך אפשר לייצר פירות וירקות המשלבים בין טעם משובח למראה נהדר?
מושג "הצמח הרואה" נדחק לשוליים בראשית המאה ה-20. אבל בשנים האחרונות הוא שב ועולה
בתנאי חוסר חמצן יכולים החולדים העירומים לשרוד על ידי פירוק פרוקטוז בדיוק כמו שצמחים עושים – ממצא זה יכול להוביל לטיפולים התקפי לב ושבץ
כיצד צמחים מייצרים כולסטרול? מדענים ממכון ויצמן פיענחו את שרשרת התגובות הביו-כימיות האחראית לייצור כולסטרול בצמחים. ייתכן שבעתיד תסייע שיטה זו בהפקת חומרים שונים, המבוססים על
מחקר חדש שבו שותפה חוקרת ישראלית מראה כיצד נוצרים מעגלי הצומח המסתוריים במדבריות אפריקה
