האקדמיה הלאומית למדעים

פרופ יואל רק. באדיבות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

"מגוון הגזעים האנושי נובע גם מהעדפות אסטתיות"

כך אומר פרופ' יואל רק, חבר האקדמיה למדעים ואחד המרצים בכנס המקוון "מוצאו של המין הומו סאפיינס" שיתקיים ביום דארווין – 11/2 בזום. לדבריו, יש אינסוף גזעים בלי גבול ברור ביניהם אבל השינויים שישנם מאפשרים לשחזר את מסע האדם. בכנס ישתתפו גם פרופ' אראלה חוברס וד"ר אסף מרום

מצבה לזכר יהודי מיאדל (אז בפולין, כיום בבלארוס) שהוצאו להורג בספטמבר 1942. צילום: אבי בליזובסקי

מצב חקר ולימודי השואה בישראל מתדרדר

כך עולה מדוח שפרסמה האקדמיה למדעים פרסמה הסוקר את מצב תחום לימודי השואה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל * בעקבות פרשת "זיכוי הפולנים" מקווים באקדמיה למדעים

בינה מלאכותית כללית. איור: shutterstock

בינה מלאכותית כללית כבר כמעט כאן

כך סיפר מנכ"ל מובילאיי וסגן נשיא בכיר באינטל, פרופ' אמנון אמנון שעשוע, בהרצאה שנשא השבוע בכנס של האקדמיה הלאומית למדעים, בה הציג כמה פיתוחים של

דיון בוועדת המדע של הכנסת על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל, 2/12/16. צילום: דוברות הוועדה

ישראל התדרדרה מהמקום הראשון למקום ה-30 בדירוג הפרסומים המדעיים * סכנת הכחדה לחקר הפיזיקה הגרעינית

הדו"ח התלת שנתי של האקדמיה למדעים הוגש לוועדת המדע והטכנולוגיה וחושף פערים גדולים בהשקעה במדע ובמחקר מול מדינות העולם, סכנה להעלמות חקר הפיזיקה הגרעינית והדרדרות

פרופ' אילת ברעם-צברי. צילום: הטכניון

שני חוקרים מהטכניון בין המצטרפים לאקדמיה הצעירה

פרופ' אילת ברעם-צברי ופרופ' רועי קישוני מהטכניון, ד"ר מיכל בר-אשר סיגל (אוניברסיטת בן-גוריון בנגב), ד"ר ספי הנדלר (אוניברסיטת תל-אביב), פרופ' יובל פלדמן (אוניברסיטת בר-אילן), פרופ'

דילוג לתוכן