תשעה מדענים בכירים יצטרפו היום לאקדמיה הלאומית למדעים, שתמנה מעתה 115 חברים

הנשיאה, פרופ' נילי כהן: הצטרפותם מחזקת את האקדמיה למדעים

פרופ' יורם בילו. צילום: האוניברסיטה העברית
פרופ' יורם בילו. צילום: האוניברסיטה העברית

תשעה מדענים בכירים מהאוניברסיטאות בישראל יצטרפו היום ג', 8 בדצמבר 2015, בטקס חגיגי לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, שתמנה מעתה 115 מדענים ומדעניות. אנשי ונשות המדע שנבחרו לכהן כחברים חדשים לכל ימי חייהם באקדמיה למדעים הם: יואב בנימיני, פרופסור בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב, יורם בילו, פרופסור אמריטוס במחלקות לסוציולוגיה, אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ישראל פינקלשטיין, פרופסור לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב, רות גביזון, פרופסור אמריטה בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שפרירה גולדוסר, פרופסור במדעי המחשב ומתמטיקה במכון ויצמן למדע, אבנר הולצמן, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, אלי קשת פרופסור לביולוגיה מולקולארית באוניברסיטה העברית בירושלים, עדי קמחי, פרופסור לגנטיקה מולקולארית במכון ויצמן למדע, יוסף קוסט, פרופסור במחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

נשיאת האקדמיה הלאומית למדעים, פרופ' נילי כהן, מסרה כי הצטרפותם של תשעת המדענים הבכירים מחזקת את האקדמיה למדעים בחוקרים מן השורה הראשונה. חוקרים אלה יסייעו לאקדמיה בקידום היעדים הלאומיים והבינלאומיים העומדים בפניה ובפיתוח הפעילות המדעית הענפה בישראל בשנים הקרובות.

תשעת המדענים הבכירים יצרפו לאקדמיה בטקס מסורתי וחגיגי שבו יוענקו להם תעודות חבר האקדמיה. הטקס יתקיים ביום ג', ערב נר שני של חנוכה, כ"ו בכסלו, תשע"ו, 8 בדצמבר בבית האקדמיה בירושלים בישיבה פתוחה של האסיפה הכללית. את הישיבה תפתח נשיאת האקדמיה, פרופ' נילי כהן. אחריה יציגו יושבי ראש החטיבות את המצטרפים החדשים שיישאו את הרצאות הבכורה שלהם באקדמיה. תשעת המדענים נבחרו באספה הכללית של האקדמיה בהמלצת חברי האקדמיה משתי חטיבותיה: החטיבה למדעי הטבע והחטיבה למדעי הרוח.

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל. היא נוסדה על פי חוק בשנת תשכ"א (1961) במטרה לרכז בתוכה מטובי אנשי המדע בישראל, לטפח ולקדם פעילות מדעית בארץ ולייעץ לממשלות ישראל בנוגע למחקר ולתכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית.

תשעת המצטרפים החדשים לאקדמיה בדצמבר 2015 ביחד עם נשיאת האקדמיה נילי כהן
תשעת המצטרפים החדשים לאקדמיה בדצמבר 2015 ביחד עם נשיאת האקדמיה נילי כהן. צילום: האקדמיה הלאומית למדעים

 

תמצית קורות חיים של החברים החדשים באקדמיה למדעים

יואב בנימיני – פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה ע״ש נתן ולילי סילבר לסטטיסטיקה יישומית בחוג לסטטיסטיקה וחקר ביצועים באוניברסיטת תל אביב. פרופ׳ בנימיני ושותפיו למחקר הציעו את השליטה בשיעור התגליות השגויות כגישה חדשה לניתוח סטטיסטי של מחקרים מורכבים ורחבי היקף, ופיתחו מתודולוגיות מתאימות. גישה זו זוכה לשימוש נרחב בכל ענפי המדע. נושאי מחקריו הנוכחים של פרופ' בנימיני הם בעיית ההדירות במדע ופתרונותיה, בחירת מודלים והסקה לאחר בחירה. בתחומים אלו הוא מנהל מרכז מצוינות במימון מועצת המחקר האירופי.

יורם בילו – פרופסור אמריטוס במחלקות לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה ולפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, כיהן כנשיא האגודה האנתרופולוגית הישראלית, כראש המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית וכראש הרשות לתלמידי מחקר בה. האופי הבין-תחומי של עבודתו המחקרית של פרופ' בילו מתאפיין בניסיון לנתח את התהליכים הפסיכולוגיים ואת דפוסי ההתנהגות הפרטניים הנחקרים בהקשרם הקהילתי, הסוציו-תרבותי וההיסטורי. מחקריו של פרופ' בילו פורסמו בשישה ספרים וכמאה מאמרים בכתבי עת מדעיים. זכה בפרס ישראל בסוציולוגיה ואנתרופולוגיה (תשע"ג).

ישראל פינקלשטיין – פרופסור בחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב ומופקד הקתדרה לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופות הברונזה והברזל ע"ש יעקב אלקוב. פרופ' פינקלשטיין עוסק בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל וסביבתה בתקופות הברונזה והברזל, בשילוב המדעים המדויקים ומדעי הטבע בארכיאולוגיה ובהיסטוריה של ישראל הקדום. הוא ערך חפירות וסקרים ארכיאולוגיים באתרים רבים בנגב, בסיני, בחבל ההר ובעשרים השנים האחרונות פרויקט השדה העיקרי שלו מתנהל במגידו, בעמק יזרעאל. פרופ' פינקלשטיין פרסם 11 ספרים וכ-300 מאמרים וערך 8 ספרים.

רות גביזון – פרופסור אמריטה בקתדרה ע"ש חיים כהן לזכויות האדם בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי המחקר שלה כוללים את הפילוסופיה של המשפט, משפט חוקתי, זכויות האדם ומקומו של המשפט בחברה ובמדינה. עבודתה האקדמית זכתה להכרה בפרסים, וביניהם פרס אמ"ת (2003), פרס חשין (2009) ופרס ישראל (2011). במקביל, פרופ' גביזון קיימה פעילות ציבורית ענפה והיתה חברה בוועדות ציבוריות רבות, ביניהן ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון השנייה.

שפרירה גולדוסר – פרופסור במחלקה למדעי המחשב ומתמטיקה שימושית במכון ויצמן למדע. היא ממייסדי תורת ההצפנה ותורת הסיבוכיות החישובית. היא זכתה פעמיים בפרס Gödel על המצאת מושג ההוכחה האינטראקטיבית ועל תרומתה לתורת הקירובים החישוביים, היא כלת פרס Turing היוקרתי (לשנת 2013). פרופ' גולדוסר חברה באקדמיה האמריקאית למדע ואומנות, באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה ובאקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים.

אבנר הולצמן – פרופסור לספרות עברית באוניברסיטת תל-אביב, מופקד הקתדרה לתרבות עם ישראל בזמננו ע"ש יעקב ושושנה שרייבר. פרופ' הולצמן חיבר 14 ספרים, ערך כ-40 ספרים נוספים ופרסם מאות מאמרים, מסות ורשימות ביקורת בתחום עיסוקו – הספרות העברית של הדורות האחרונים. במחקריו דן במלוא הטווח של הספרות העברית מתקופת ההשכלה ועד ימינו. בשנת 2013 נבחר כחבר-יועץ באקדמיה ללשון העברית.

אלי קשת – פרופסור לביולוגיה מולקולארית באוניברסיטה העברית בירושלים. מחקריו מתמקדים בחקר מערכת כלי הדם ובתהליך המורכב של יצירתם (אנגיוגנזה). מחקריו תרמו רבות לפיתוחן של גישות חדשניות, הרותמות את יכולת השליטה על ייצור כלי-דם למטרות רפואיות, בין השאר, לפיתוחם של טיפולים לעיכוב יצירתם של כלי-דם בגידולים סרטניים ובמחלות עיניים מעוורות. על מחקריו זכה בפרסים רבים, לרבות פרס א.מ.ת. (2006), פרס רוטשילד (2014) ופרס המייסדים של חברת טבע (2014).

עדי קמחי – פרופסור לגנטיקה מולקולארית במכון ויצמן למדע. פרופ' קמחי היא חוקרת מובילה ברמה העולמית בנושא מוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיסיולוגי של תאים בתנאי עקה דרך אוטופגיה. אחד הגנים שבודדה דרך טכניקה חלוצית שפיתחה, DAPK, מדכא התפתחות סרטנית ופגיעה בפעילותו משמשת כסמן פרוגנוסטי בגידולים סרטניים. פרופ' קמחי פרסמה 160 מאמרים ו-22 פרקים בספרים. בין הפרסים שקיבלה על הישגיה המדעיים: פרס מילשטיין (1999), לנדאו (1999), סרוסי (2002), לומברוזו (2006), טבע (2007) ופרס א.מ.ת (2012).

יוסף קוסט – פרופסור במחלקה להנדסה כימית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב,המכהן כיום כדיקן הפקולטה למדעי ההנדסה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומופקד הקתדרה בהנדסה ביו-רפואית ע"ש אברהם ובסי זקס. תחום עיסוקו המדעי של פרופ' קוסט הוא פיתוח ביו-חומרים פולימריים למערכות שחרור מבוקר וממוקד של תרופות וגנים. הוא פרסם ארבעה ספרים, 37 פרקי ספרים, 110 מאמרים ויותר מ-50 פטנטים. פרופ' קוסט חבר זר באקדמיה הלאומית האמריקאית להנדסה.

פרטים נוספים בכרטיסי החברים באתר האקדמיה הישראלית למדעים

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

6 תגובות

  1. נוסטרדמוס
    כזאת שטות מעולם לא שמעתי וזה מעיד לרעתך. פילוסופיה היא למשל הבסיס לכול המדעים. שום תחום מדעי לא יכול להתפתח ללא בסיס פילוסופי גם אם בסיס זה הוא סמוי. שירה, ספרות הם חלק מהותי מכל חברה. הכלים לחקירתם שונים אלה הדרושים במדעים. ורק כך אפשר לעקוב אחר לעקוב אחר התפתחותה של חברה. כך גם במדעי החברה. אולי תסביר מה הקשר בין תחום אקדמי להשקפת עולם פוליטית ואת זה אני כאיש ימין מובהק.

    כל הגישה שלך מעידה על בורות אינטלקטואלית חריפה. אני מציע לכל המגיבים להתעלם מהתגובות שלך. הן לא ראויות לתגובה וחבל על זמנם של המגיבים.

  2. מדעי הדשא חשובים. הסיבה שאנשים בעלי השכלה מבצעים מעשים לא מוסריים היא בהעדר חינוך למוסר וזה מדעי הדשא. למשל בראש חלק מעוצבות האייזנצגרופה עמדו דוקטורים ורצחו 1.5 מיליון יהודים. אחמדינגד הוא פרופסור לאלקטרוניקה וקורא להשמדת ישראל.
    ישראל פינקלשטיין נחשב מומחה בינלאומי בהיסטוריה וארכאולוגיה, וברמה כזו לא היה לנו מאז חוקר המקרא יחזקאל קויפמן והארכאולוג האלוף יגאל ידין. היה גם איש הסיף, גם הספר וגם שירות הציבור.

  3. יפה שישראל פינקלשטיין נכנס. גם אם לאחרונה היו ראיות ארכאולוגיות לגודלו של בית דוד, חשוב הכיוון המרענן שיצר הפרופסור.
    אף פרופסור בפיזיקה לא נכנס. יש לנו 3 נציגים בכירים מאד ב HLC – הרכבנו 2 גלאים שם וב HLC זיהו את בוזון היגס ותגליות נוספות, והרבה דוקטורים ישראלים נמצאים שם. יש מריו ליביו במצפה כוכבים סופר-חשוב, יש לנו יקיר אהרונוב שמגיע לו היה נובל על אפקט אהרונוב-בוהם (אולי כבר חבר?) ועוד היריעה קצרה מלהכיל. יש מומחית למיחשוב קוונטי מהעברית, מומחים לאלקטרו-אופטיקה ושזירה קוונטית, לפיזיקה של חומר מעובה, לשדות אלקטרו-מגנטיים. יש מומחים לחקר הרציונאליות מפיזיקה, ועוד.
    האם יש הטיה של הוועדה שמאשרת מינויים אלה לכיוון ביולוגיה/רפואה/כימיה בעיקר או שזה מקרה.
    הרכבנו מכ"מ שמריח קרינה בנפח תפוח, ממרחק כ 4000 ק"מ, שפותר אותנו מהתלות בנתונים של מעצמה זרה. לא מוותרים על זה, אבל במקביל. מדינה צריכה לכבד גם את הפיזיקאים שלה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן