כ500 חוקרים ומדענים ישראלים מחו”ל נקלטו באוניברסיטאות בישראל באמצעות “מרכז הקשר” של האקדמיה הלאומית למדעים שיקיים מפגש ויריד תעסוקה ב-28 בדצמבר
מפגש מיוחד ויריד תעסוקה של מרכז הקשר בו יפגשו חוקרים ישראלים חוזרים מכל התחומים מרחבי העולם, את נציגי האוניברסיטאות והמכללות בארץ יתקיים ביום א’, 28 בדצמבר 2014 ביוזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. את הכנס ויריד התעסוקה תארח פרופ’ רות ארנון, נשיאת האקדמיה למדעים.
נתונים חדשים שמפרסם מרכז הקשר לרגל היריד מגלים כי בימים אלה (דצמבר 2014) רשומים במאגר מרכז הקשר 2,826 מדענים וחוקרים המחפשים עבודה בישראל, מרביתם מועסקים בחו”ל אך מעוניינים לשוב לישראל. מן המבקשים לחזור לארץ כשליש הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, כשליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה וכשליש מתחומי מדעי החברה והרוח.
עוד נמסר ממרכז הקשר כי 2,036 חוקרים ומדענים רשומים הם בעלי תואר דוקטור, 632 דוקטורנטים, ו- 150 סטודנטים ובוגרי תואר שני ו-8 בוגרי תואר ראשון. מדי יום נרשמים במאגר חוקרים חדשים. מרבית החוקרים הרשומים במאגר “מרכז הקשר” הם מארה”ב – 1,667, מבריטניה 211 חוקרים, מקנדה 99 חוקרים, מגרמניה – 84, מאוסטרליה – 48, מצרפת – 38, משוויץ – 29 ומשוודיה – 19. עוד 485 מדענים חוזרים המתגוררים בישראל מחפשים משרות ומבקשים להישאר רשומים במאגר.
מרכז הקשר נוסד ביולי 2007 על ידי האקדמיה למדעים לפי אחת ההמלצות של ועדת שוחט (הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל). בדוח הוועדה, שהוגש ביולי 2007 לממשלת ישראל, מתייחסת המלצה 31 בפרק של ועדת המשנה לקידום המחקר האקדמי לסוגיית הקשר עם חוקרים ומשתלמים ישראלים בחו”ל ומצביעה על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כמוסד המתאים לכינונו ולביסוסו של מערך קשר נאות עם חוקרים ומשתלמים אלה.
נשיא האקדמיה דאז פרופ’ מנחם יערי, שהיה חבר בוועדת שוחט, עמד בראש ועדת המשנה, שעסקה במחקר המדעי בישראל וטיפוחו, ובתוך כך בנושא החוקרים הישראלים השוהים בחו”ל. ועדת המשנה ביקשה לבדוק מה ניתן לעשות כדי לשמור על קשר עמם ולהקל במידת האפשר את שובם ארצה ואת השתלבותם במערכת ההשכלה הגבוהה. לצורך עבודתה של ועדת המשנה הפעילה האקדמיה מפברואר 2007 מִרשם מקוון למדענים ולמשתלמים ישראלים צעירים בחו”ל , ולאור התוצאות החליטה האקדמיה להגביר קשר זה. פרופ’ יערי יזם את כינונו של “מרכז הקשר” באקדמיה.
נשיאת האקדמיה פרופ’ רות ארנון אמרה כי “האקדמיה מכוונת להביא באמצעות הנתונים הנאספים ב’מרכז הקשר’ את דבר החוקרים הצעירים הישראלים בחו”ל לידיעת הגורמים המוסמכים בישראל ולעשות כמיטב יכולתה לסייע להם בנושאים הייחודיים המעסיקים אותם”. עוד אמרה פרופ’ ארנון כי על מערכת ההשכלה הגבוהה לעשות מאמץ ניכר כדי לקלוט את טובי החוקרים הצעירים ולהציע להם עתיד מקצועי נאות.
המרכז אוסף מידע ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ ושולח לקבוצות חוקרים, הנבחרות לפי תחומים מקצועיים, מידע עדכני על המשרות הפנויות בתחומי התמחותם. אחרי רישום קצר למרכז, המומלץ לכל אקדמאי ישראלי היוצא לחו”ל, יתחיל החוקר לקבל בקביעות מידע על משרות שונות המוצעות באקדמיה ובתעשייה הישראלית. המרכז משתף פעולה עם כל הגופים הרשמיים המעורבים בניסיון להשיב את המדענים הישראלים לארץ, ובהם המרכז לקליטה במדע של משרד העלייה והקליטה, התכנית הלאומית להשבת אקדמאים, ות”ת ועוד.
החוקרים ששבו לארץ מציינים כי העדכון השוטף שקיבלו, בדואר אלקטרוני, ממרכז הקשר בדבר משרות, האפשרות לפנות טלפונית לקבלת הסבר כיצד לתעל את המאמצים למציאת משרה אקדמית לאפיקים המתאימים ביותר והמפגשים שהמרכז מארגן למועמדים – אלה סייעו להם רבות בתהליך החזרה לישראל. מערכת המיחשוב של מרכז הקשר מצוי כעת בהליך מתקדם של שדרוג כדי לענות על הצרכים הגדלים ביצירת החיבור בין החוקרים בחו”ל מחפשי העבודה לבין המוסדות האקדמיים בארץ.
בחידושים באתר יהיה לוח מודעות אינטראקטיבי שירכז את כל המשרות האקדמיות בישראל, הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות הן במכוני המחקר השונים, כדי שהרשומים במאגר יוכלו לחפש משרות בצורה אפקטיבית. למעשה, זאת תהיה הפעם הראשונה, בעקבות שיתוף הפעולה בין מרכז הקשר למוסדות האקדמיים בארץ, שכל המידע הנחוץ לחוקרים הישראלים יהיה מרוכז ונגיש במאגר אחד.
פעילות מרכז הקשר משתלבת באחת ההמלצות העיקריות של דוח מצב המדע, שפורסם לראשונה בשנה שעברה, בעקבות תיקון לחוק האקדמיה. הדוח, הסוקר את פעילות האקדמיה הישראלית, את כיווני ההשקעה הנחוצים בה ואת עתידה, קובע כי יש “לבלום את המגמה המסוכנת של ‘בריחת מוחות'”. הדוח ממליץ לפעול ל”גיוס סגל צעיר ברמה עולמית, שדרוג תשתיות המחקר ובניית תשתיות מתקדמות נוספות, הכפלת תקציבן של קרנות מחקר תחרותיות, הקמת מרכזי מצוינות מחקרית ומאמץ לאומי ל’השבת מוחות’ (brain drain reversal)”.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגדירה שהות ממושכת בחו”ל כיציאה מהארץ לשנה ומעלה, ביחד עם אי-שהות בישראל למשך שלושה חודשים רצופים בתקופה שאחרי היציאה הראשונית. לפי נתוני הלמ”ס, מ-1984 ועד 2008 קיבלו 16,041 תושבי ישראל תואר שלישי מאוניברסיטאות בארץ. נכון לשנת 2010, 11.9% מהם שהו שהות ממושכת בחו”ל. בעיית ‘בריחת המוחות’ מטרידה את האקדמיה הישראלית ואתגר ‘השבת המוחות’ ניצב גבוה בסדר העדיפויות שלה.
מרכז הקשר, כחלק מפעילותו, מארגן השנה זו הפעם החמישית מפגש ויריד תעסוקה-אקדמי שנתי, שבו הגופים השונים המעורבים בהשבת מדענים לישראל מציגים את פעילויותיהם, ומתקיימות שיחות בין מדענים השוקלים לחזור ארצה לבין נציגי המוסדות האקדמיים ועם מדענים שכבר חזרו ומספרים מניסיונם. כדי להגיע לחוקרים רבים ככל האפשר ברחבי העולם שודרו ההרצאות והפאנלים בשידור חי בערוץ ה”יוטיוב” של האקדמיה.
3 תגובות
הרצל
בצדק – לא יותר חשוב להשקיע בישיבות? מי צריך מדע כשאלוהים שומר עלינו?
אבל כאשר מדענית צעירה שהפסיקה דוקטורט בחו”ל וחזרה לארץ לדוקטורט כאן התלוננה שהמענק שהובטח לה (בכתב! חתום!) לא הגיע, אמרה סגנית השר קירשנבאום בראיון בטלביזיה כי “אין כסף”. ואם הבטיחו, אז לא הבטיחו לקיים. אז שיהיה ברור כי התנהלות של רפובליקת בננות גם הורסת ותמשיך להרוס את המדע בארץ.
ממש קשה לי להירדם. כבר אר ע ורבע לפנות בוקר. הנחירות של בעלי והתרנגולות בחצר של השכנים מהבית המרוקאי….