ירידה ניכרת בשיעור ההוצאות למו”פ אקדמי ביחס לתמ”ג בהשוואה לשווייץ וסינגפור

זו אחת המסקנות הבולטות בדוח מצב המדע בישראל 2022 שפרסמה האקדמיה הלאומית למדעים שהוגש היום לוועדת המדע של הכנסת

האם מאחורי ההצלחה המדעית של ישראל המפוארת מסתתר בקע שעלול להוריד אותה למטה?

הדוח התלת-שנתי על מצב המדע, שמפורסם כמתחייב מחוק האקדמיה, סוקר את מצב המדע במדינה, מצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים, ומלווה בהמלצות לקידומו של המחקר המדעי בישראל.

על הכנת הדוח שקדה כשנתיים ועדה מיוחדת ותחתיה תת-ועדות לבחינת נושאים או תחומים ממוקדים. עשרים ושלושה חברי הוועדות האלה הם מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. הם נפגשו בעבודתם עם עשרות בעלי תפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל.

כאמור המדע הישראלי רושם הישגים נכבדים המעידים על מצוינותו הן בדמות פרסים יוקרתיים שבהם זוכים חוקריו, הן בדמות זכייה במענקי מחקר יוקרתיים ותחרותיים בקנה מידה עולמי והן בהשפעה המדעית של פרסומיו כפי שהיא באה לידי ביטוי במספר הציטוטים שלהם.

עם זאת ראשי למרות זאת, ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס כמו שווייץ, סינגפור, דנמרק, שוודיה ונורווגיה – שבהן אוכלוסייה הדומה בגודלה לזו של ישראל, לכל הפחות בהיקף התפוקה המחקרית ובהשפעתה (הבאה לידי ביטוי בציטוטים)  – דבר המעיד על הפוטנציאל שטמון ביכולתה של ישראל, כמדינה קטנה יחסית, לעמוד בין המדינות המובילות את המדע העולמי.

על אף הגידול הריאלי במימון המוקצה בישראל למו”פ אקדמי, ישראל מפגרת אחר מרבית מדינות ה-OECD בשיעור גידול זה. יתרה מזאת, בעשרים השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה הלאומית למו”פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ”ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת. על רקע התחרות ההולכת וגדלה בפעילות המדעית בעולם, על אחת כמה וכמה כשמדינות שעד כה לא פעלו בזירה זו החלו בפעילות מדעית ענפה, וכן על רקע הגידול במספר אנשי הסגל הבכיר בישראל והגידול בביקוש לתקציבי ולמענקי מחקר, נדרשת הגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו.

השקעה כזו צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים. אוכלוסיית ישראל משכילה יחסית למדינות ה-OECD ,ומספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בה גדל במידה ניכרת לאורך השנים. עם זאת רק כמחצית מבוגרי התואר השלישי בישראל משתלבים לבסוף בסגל האקדמי, דבר המעיד על פוטנציאל הגדילה של המחקר המדעי במדינה, הן האקדמי והן התעשייתי, בהתחשב במימוש הפוטנציאל הטמון בבוגרים אלה.

התחומים שעולים והתחומים שיורדים

המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה נמצאים בצמיחה ניכרת בשנים האחרונות – בעיקר בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, אך גם באחרים – כפי שהדבר בא לידי ביטוי בגידול במספר אנשי הסגל הבכיר בתחומים אלה, וכן במספר בוגרי תחומים אלה בכל רמות התואר. לעומתם, ניכרת צמיחה מתונה ביותר, ואף ירידה, במדעי הרוח והחברה. אלה מחייבים מציאת איזון עדין בין חיזוק הסגל האקדמי בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה כדי לקדם את המצוינות המדעית של ישראל בתחומים אלה בד בבד עם הכשרת כוח אדם איכותי למשק לבין שימור המחקר במדעי הרוח והחברה וטיפוחו.

תגובות

פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה: “אנו שמחים להגיש את הדוח התלת-שנתי על מצב המדע בישראל לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. דוח זה על מצב המדע כולל התייחסויות למדעי הטבע כמו גם למדעי הרוח ולמדעי החברה, ומדגיש את חשיבות הרחבת התמיכה בכל התחומים האלה. במועד כתיבתו לא היה הדוח יכול לחזות את אירועי החודשים האחרונים ולהתייחס אליהם, ודווקא מסיבה זו חשוב להדגיש שללא שמירה על עצמאותם של מוסדות המדע, התרבות והרוח, הישגיה המדעיים של ישראל ירדו לטמיון. הדוח הנוכחי מייחד לראשונה התייחסות מיוחדת וחשובה למחקר במכללות האקדמיות וקורא לטפחו. עם זאת אין זו סיבה לשפוך את התינוק עם המים: אני מתריע כאן מפני ניסיונו של שר החינוך למנות איש מכללה בתור סגן יו”ר המועצה להשכלה גבוהה. הנושא בתפקיד זה אחראי בפועל להבטחת האיכות המדעית והאקדמית בישראל, למשל: לאשר הקמת תוכניות לימודים ומוסדות השכלה גבוהה והקצאת תקציבי מחקר. לכן חשוב שבעל תפקיד זה יהיה מדען משכמו ומעלה מאחת מאוניברסיטאות המחקר”.

פרופ’ רשף טנא, חבר האקדמיה שעמד בראש הוועדה שהייתה אמונה על הכנת הדוח: “דוח מצב המדע חורט על דגלו את חשיבותה של המצוינות המדעית ובוחן דרכים לקידומה. הדוח מצביע על מצבה הנחות של ישראל לעומת מדינות ייחוס הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה, כמו שווייץ, דנמרק, נורווגיה ושוודיה. לכן נדרשת הגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי והרחבת שיתופי הפעולה המדעיים הבין-לאומיים של ישראל”.

את הדוח המלא ניתן למצוא באתר האקדמיה.

ניתן לצפות בישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה באתר הכנסת.

עוד בנושא באתר הידען:

• למידת מכונה תקדם את כל תחומי המדע
• פרופ’ דן שכטמן, מ”מ יו”ר קרן וולף: אף מפלגה לא מבטיחה את שיקום המחקר המדעי בישראל ומניעת בריחת המוחות
• מחקר: הירידה באיכות המחקר המדעי בישראל והעלייה בפערים החברתיים יעיבו על הצמיחה