סיקור מקיף

פרופ’ דן שכטמן, מ”מ יו”ר קרן וולף: אף מפלגה לא מבטיחה את שיקום המחקר המדעי בישראל ומניעת בריחת המוחות

בטקס ההכרזה על זוכי פרס וולף אמר פרופ’ שכטמן: “הנוכחות הדלה של זוכי ישראלים בפרסי וולף ונובל היא תעודת עניות לממשלה”

פרופסור שכטמן מודה למברכיו. משמאלו – פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון. צילום: שלמה שהם, דוברות הטכניון.
פרופסור דן שכטמן מודה למברכיו לאחר ההודעה על זכייתו בפרס נובל לכימיה לשנת 2011. משמאלו – פרופסור פרץ לביא, נשיא הטכניון. צילום: שלמה שהם, דוברות הטכניון.

 

ביקורת חסרת תקדים של ממלא מקום יו”ר קרן וולף, פרופ’ דן שכטמן, על מדיניות הממשלה בנושא קידום המצוינות המדעית של ישראל. דברי הביקורת נשמעו הערב באירוע הכרזה על זוכי פרס וולף במדעים ואמנויות לשנת 2015, בו התברר שגם השנה, אין ישראלים בין הזוכים.

“כבר מספר שנים שהנוכחות המידלדלת של זוכים ישראלים בקרב זוכי פרס וולף היא תעודת עניות למדיניות מתמשכת של מדינת ישראל, שלא השכילה להמשיך ולהציב את קידום המצוינות במדעים בראש סדרי העדיפויות שלה”, אמר שכטמן באירוע. “המבצע בעזה והאירועים האחרונים בצפון מוכיחים שוב ושוב את חשיבותה של המצוינות הזו לעצם קיומנו וחוסננו הביטחוני והחברתי”, הוסיף.

עוד התייחס שכטמן למצב הפוליטי בישראל “חוסר היציבות הפוליטית והתחלופה הגבוהה של שרים פוגעת ביכולת של המחקר בישראל להתפתח בהתאם לקצב של העולם המערבי”, ציין ממלא מקום יו”ר קרן וולף. “לצערי, אף אחת מהמפלגות המתמודדות במערכת הבחירות לא הציגה במצעה תכנית להצלת המחקר המדעי בישראל. אני קורא לכל אלה המבקשים את אמון הציבור בבחירות הקרובות, להציג תכניות להשבת המצוינות המדעית בישראל לראש סדרי העדיפויות ברמה הלאומית, ולאזרחי ישראל להכניס את הנושא לשיקולי ההצבעה שלהם”, סיכם את דבריו.

השנה, יחולקו חמישה פרסים, בסך מאה אלף דולר לכל אחד, בארבעה תחומים במדעים: פיזיקה, מתמטיקה, רפואה וחקלאות. כל תשעת זוכי הפרסים השנה הם מארצות הברית וקנדה.

במדעים יחולקו השנה ארבעה פרסים: בחקלאות יוענק הפרס לפרופ’ לינדה סאיף מאוניברסיטת אוהיו בארצות הברית על קידום בריאות האדם וחיות המשק באמצעות מחקר פורץ דרך בוירולוגיה ואימונולוגיה; בפיזיקה לפרופ’ ג’יימס ביורקן מאוניברסיטת סטנפורד על ניבוי תופעת ה-scaling בפיזור אי-אלסטי עמוק, אשר הביא לזיהוי מרכיבים נקודתיים בתוך הפרוטון ולפרופ’ רוברט קירשנר מאוניברסיטת הארוורד על פריצת הדרך אל חקר היקום בעזרת כוכבי סופרנובה, על בסיס התצפיות והתובנות שלו; במתמטיקה לפרופ’ ג’יימס ארתור מאוניברסיטת טורונטו בקנדה על עבודתו המונומנטאלית על נוסחת העיקבה ותרומותיו היסודיות לתורת ההצגות האוטומורפיות של חבורות רדוקטיביות; ברפואה לפרופ’ ג’ון קאפלר ופרופ’ פיליפה מאראק מהמרכז היהודי הלאומי לרפואה ולמחקר בקולורדו – ארצות הברית ולפרופ’ ג’פרי ראבץ’ מאוניברסיטת רוקפלר בארצות הברית על פריצות דרך בהבנת המנגנונים המולקולאריים של התגובה החיסונית; באמנויות יינתן הפרס בתחום המוסיקה לפסנתרן מארי פרחיה על פרשנותו המרתקת ורבת הכנות בנגינה ועל עצמת השפעתו על התפתחות דור חדש של מוסיקאים ולזמרת הסופרן ג’סי נורמן על הופעותיה יוצאות הדופן בכל רחבי העולם, פעילותה החינוכית ומסירותה למיגור בעיות בריאות כלל עולמיות.

מנכ”לית קרן וולף ד”ר ליאת בן דוד אומרת: “הזוכים שנבחרו הם בעלי מצוינות מוכחת ומרשימה בתחומי המחקר המדעי והעשייה האמנותית, הכוללים חדשנות וגישה יצירתית ופורצת דרך. אנו שמחים שלראשונה מאז החלה חלוקת הפרס, שליש מהזוכים הן נשים, כראוי למקום המשמעותי שנשים הולכות ותופסות בהובלת המצוינות האנושית באשר היא.”

פרס וולף הוא פרס ישראלי, הזוכה למוניטין בין-לאומי יוקרתי מאד. בתחומי המדעים המדויקים הוא נחשב לשני בחשיבותו בעולם אחרי פרס נובל. בתחום האומנויות נחשב הפרס לחשוב ביותר. למעלה מ- 33 אחוז מזוכי פרס וולף הוכתרו בהמשך כחתני פרס נובל בתחום המדעים המדויקים, החופפים לשני הפרסים (רפואה, פיזיקה וכימיה). בין זוכי: פרופ’ עדה יונת, פרופ’ אברהם הרשקו ופרופ’ דן שכטמן.

7 תגובות

  1. אשר לפוליטיזציה של המדע ,אני מוסיף את זיהום פרס ישראל לסיפרות.”תודה לביבי הדיקטטור”.

  2. לישראל מספר בעיות בהתנהלות1- התקשורת תלויה בממשל(ראה מקרה ערוץ10).2- יש להגביל את כהונת ראש הממשלה ל2 קדנציות ,כך שהממשלה לא תתפרק כל פעם שלא בא לראש הממשלה להתמודד! במצבנו היום, ראש הממשלה הוא אדם חלש שלא עומד בפיתויי הממון.ולא יתן לשר האוצר לעבוד!

  3. כולם מפחדים מנתניהו,אם רוצים שינוי- ודמוקרטיה בנויה על שינויים.חייבים ללכת להצביע.באופן אישי אני בז לביבי,כי הוא מזלזל בשלטון החוק ובדמוקרטיה.(בעודו על טיסה לסין,טען ביבי שלא צריך את מוסד הנשיא.ובקשה מאלי ויזאל להתמודד לנשיאות,למרות שהוא לא אזרח ישראל).

  4. אם ישראל היתה מדינה רצנית היא היתה משקיע במדע ורווחה.וכך הינו יכולים לקלוט מיליון עולים מאירופה ואמריקה.בעיות דמוגרפיות לא היו ענין דרמטי, והיה אפשר לספח בכיף את יהודה ושומרון.

  5. מדע בידיוני: “היום מכון המחקר במצפה רמון מלא עבודה.מחקרים ,בחומרים מורכבים,דלקים יותר יעילים לטילים ולווינים,תיהור מים והתפלה,סוללות חדשות וסוללות מבוססות גרעין,חיסונים נסיובים ותרופות.הכל התחיל מיוזמה של אחד המדענים הבחירים של ישראל, וראש עירית מצפה רמון.ההתחלה היתה צנועה,בעזרת המשרד לפיתוח הנגב והגליל הוקמה חממה טכנולוגיות.הסכנות היהודית עזרה בקליטת מדענים מח”ול ,וק”קל עזרה במבנים הפיזיים .”

  6. למר שכטמן,
    אתה יכול ליסד מכון מחקר.(נגיד בערד).ולחזק את המוניטין של ישראל,שהרי מכון ויצמן מקבל את רוב מימונו,מפטנטים שהוא מפתח.כי גם אם לא תיתן תארים תוכל להביא לידי ביטוי את הכישרון הישראלי. פרסומך ויכולות שיש לך, יכלו לתת לך כוח לביצוע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.