האקדמיה מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ”ך, ספרות, אזרחות, תושב”ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה
הערה: במקביל החליטה קרן דן דוד להעניק את הפרס לתשעה היסטוריונים מרחבי העולם.
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה גילוי דעת בה היא מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ”ך, ספרות, אזרחות, תושב”ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה. המועצה מודאגת מן האפשרות שהבחנה בשיטת ההערכה בין לימודי ההומניסטיקה למקצועות האחרים תחיש את ירידת קרנם של מדעי הרוח במערכת החינוך הישראלית, דבר שיקרין בטווח הארוך גם על דמותה של החברה הישראלית כולה.
בגילוי הדעת כותבים חברי המועצה כי מדעי הרוח חיוניים לעיצוב עולמם הפנימי של התלמידים ואישיותם, לפיתוח האוריינות בקרב החברה הישראלית, להעשרת הידע ולטיפוח אופני חשיבה, מיומנויות כתיבה ואף כישורים מדעיים. פגיעה במעמדם תגרום לדחיקתם לשוליים ולבסוף עלולה אף להביא לוויתור עליהם.
המועצה חוששת שלאחר יישום הרפורמה יקשה לתקן השלכות בלתי רצויות שלה, אם תהיינה כאלה. בנוסף, רפורמה שתעביר את האחריות להוראת המקצועות ההומניסטיים לבתי הספר עלולה להפוך טיפוח מקצועות אלו לנחלתם הבלעדית של מוסדות חינוך שירצו בכך ויוכלו להקצות לשם כך משאבים משלהם וכוחות הוראה מיומנים. דבר זה עלול להחריף מאוד את הפער החינוכי והתרבותי בין מרכז הארץ לפריפריה ויגביר את השפעתם של תנאים חברתיים-כלכליים על רמת הלימודים בבתי הספר.
מועצת האקדמיה קוראת לעכב את יישום הרפורמה, המתוכנן כבר לשנת הלימודים הבאה, ולדון בה מחדש ביסודיות, תוך בחינה מעמיקה של השפעותיה העתידיות.
הנוסח המלא של גילוי הדעת
מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מביעה את דאגתה נוכח הרפורמה המתוכננת בלימודי מקצועות החובה בתחום ההומניסטיקה במערכת החינוך הממלכתית (היסטוריה, תנ”ך, ספרות, אזרחות, תושב”ע), ותוהה לגבי הדרך בה הוחלט עליה. גם אם נדרש שינוי במתכונת בחינות הבגרות הנהוגה כיום, כדי לשפר את אופני הלימוד ושיטות ההערכה, לא ברור אם הדרך הנכונה היא ביטול בחינות הבגרות החיצוניות רק במקצועות מדעי הרוח, תוך החלפתן במבחנים בית-ספריים ובהגשת עבודה בשני מקצועות בחירה. המועצה מודאגת מן האפשרות שהבחנה בשיטת ההערכה בין לימודי ההומניסטיקה למקצועות האחרים תחיש את ירידת קרנם של מדעי הרוח במערכת החינוך הישראלית, דבר שיקרין בטווח הארוך גם על דמותה של החברה הישראלית כולה.
הן מדעי הטבע והן מדעי הרוח חשובים מאד להתפתחות התלמידים ולהרחבת השכלתם. מדעי הרוח חיוניים לעיצוב עולמם הפנימי של התלמידים ואישיותם, לפיתוח האוריינות בקרב החברה הישראלית, להעשרת הידע ולטיפוח אופני חשיבה, מיומנויות כתיבה ואף כישורים מדעיים. פגיעה במעמדם תגרום לדחיקתם לשוליים ולבסוף עלולה אף להביא לוויתור עליהם.
המועצה חוששת שלאחר יישום הרפורמה יקשה לתקן השלכות בלתי רצויות שלה, אם תהיינה כאלה. בנוסף, רפורמה שתעביר את האחריות להוראת המקצועות ההומניסטיים לבתי הספר עלולה להפוך טיפוח מקצועות אלו לנחלתם הבלעדית של מוסדות חינוך שירצו בכך ויוכלו להקצות לשם כך משאבים משלהם וכוחות הוראה מיומנים. דבר זה עלול להחריף מאוד את הפער החינוכי והתרבותי בין מרכז הארץ לפריפריה ויגביר את השפעתם של תנאים חברתיים-כלכליים על רמת הלימודים בבתי הספר.
מועצת האקדמיה קוראת לעכב את יישום הרפורמה, המתוכנן כבר לשנת הלימודים הבאה, ולדון בה מחדש ביסודיות, תוך בחינה מעמיקה של השפעותיה העתידיות.
מועצת האקדמיה:
פרופ’ דוד הראל – נשיא; פרופ’ נילי כהן – נשיאה לשעבר; פרופ’ מרגלית פינקלברג – סגנית נשיא; פרופ’ ידין דודאי – יו”ר החטיבה למדעי הטבע ; פרופ’ סרג’יו הרט – יו”ר החטיבה למדעי הרוח; גליה פינצי – מנהלת האקדמיה
עוד בנושא באתר הידען:
4 תגובות
ככה זה שלא מצליחים לגבור על הרוח מנסים לבטל אותה, לא יעזור לכם נוח הררי וגייטסים למינם גדולים מכם חוו שיעור מבורא עולם ובסוף כולם יידעו אותו מגדלם ועד קטנם , כמו שכתב מאיר אריאל. יש אין סוף והבדע הוא רק נקב
אויש, כמה טרחנות. שכחתם איך זה להיות תלמיד תיכון? לא זוכרים עד כמה המקצועות האלו מעיקים ומשעממים? גם אין בהם שום היבט של “למידה”, רק שינון ולעיסה של דעות/תפיסות של אחרים כאילו מדובר בחוקי טבע. הבנה של סיפור, תנכי או ספרותי, מעולם לא עסקה באיך התלמיד או האדם הסביר מבין אותם, אלא באיך כל המומחים טוענים שצריך לפרש אותם. שחררו את הילדים מכל הטרחנות הזו. מי שמתעניין בנושאים האלו, ויש לא מעט מהם, יידע למצוא את דרכו אליהם אחרי התיכון והצבא. סקרנות ומשיכה טבעית לתחום תמיד תהיה חזקה יותר מכל ניסיון לדחוף בכח את הידע לתלמידים.
תתרכזו בללמד את הדברים העיקריים בתחומים האלו, בצורה תמציתית וממצה. אל תעמיסו בנתונים משעממים ושוליים. אפילו אל תתקעשו על תאריכים/שנים מדויקים, מספיקה הבנה של סדר כרונולוגי והשפעות של מאורעות.
והכי חשוב, תפסיקו להתיימר להיות שומרי הסף של התרבות. תרבות נקבעת ומתעצבת כל הזמן על ידי הציבור, לא על ידי האקדמיה. הניסיון לקבוע עבור הציבור מהי התרבות “הנכונה” נידון מראש לכישלון. הילדים סופגים את התרבות של הוריהם, משפחתם וסביבתם מגיל אפס. ובכל הנוגע לתרבויות אחרות, אל נא ניתמם ונטען שהן נלמדות בבית הספר.
לשמחתנו אנחנו חיים בעולם פתוח, מתקדם טכנולוגית ובמדינה דמוקרטית, הילדים יכולים ונחשפים למגוון הרבה יותר רחב ממה שאנחנו יכולים לספק להם בבית הספר.
אז שחררו אותם מהלימוד הרשמי ותנו להם להיחשף, לחקור, להבין וללמוד בעצמם, כל אחד כפי שהוא מעוניין
כך מייצרים את הדור הבא של רובוטים טכנוקרטיים קטנים בינלאומיים וממושמעים, נטולי הכרה לאומית והבנה היסטורית גיאוגרפית ולאומית של עצמם באומה אליה היו עשויים להשתייך, ושל האומה הזו לבין כל שאר אומות העולם. הם ייטיבו לשמש כחלקי חילוף בכלכלה הגלובלית, ויוחלפו במהרה ע”י הדגם ההודי שהוא זול יותר, או הדגם הסינגפורי, שהוא אולי לא כל-כך זול, אבל בהחלט יותר ממושמע.
יותר ממתאימה להבנת המציאות הטכנוקרטית אליה אנחנו נופלים כעת היא תגובתו של אמיר דוד, שמבטל בהינף יד מזלזל את כותבי מועצת האקדמיה הלאומית ואת דבריהם, אבל נוטה לקבל ללא ערעור ופקפוק את עבודתם של “שורת אנשי מקצוע שעמלו על הרפורמה במשך שנים”, ולא נעצר לתהות על מניעיהם ועל זהותה של אותה יד אידיאולוגית נעלמה שמכוונת את צעדיהם.
מעניין על סמך מה מסתמכת המועצה במכתבה. אם אני לא טועה – דוד הראל – פרופ’ למחשבים, ידין דודאי- חוקר מתחום הנוירולוגיה, ולא זכור לי מה השכלתה של מנהלת האקדמיה -גב’ גליה פינצי (כנראה תואר שני). האם הם מתיימרים להבין טוב יותר משורת אנשי מקצוע שעמלו על הרפורמה במשך שנים? העיקר מוציאים מכתב…