סיקור מקיף

ירידה בביקוש למדעי הרוח, גידול בפיסיקה ומדעי המחשב ויציבות ברמה גבוהה בהנדסה * יותר מדי סטודנטים על כל איש סגל

מהנתונים גם עולה כי נשים הם רוב בקרב התלמידים באוניברסיטאות ובמכללות, זינוק במספר הערבים הלומדים והפיכת הנשים לרוב גם בקרבם * ויש גם נתונים של סקר תעסוקת בוגרים * כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שפורסמו ביום חמישי האחרון. חלק שני ואחרון בסדרה

חיי קמפוס. איור: shutterstock
חיי קמפוס. איור: shutterstock

המועצה להשכלה גבוהה פרסמה אתמול (ה’) נתונים לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית תשע”ד – 2013/2014 .אתמול הבאנו את החלק הראשון של הסקירה שכותרתו הקיצוץ בתקציבי האוניברסיטאות בעשור הקודם מורגש: איבדו סטודנטים לטובת המכללות.  היום אנו מביאים נתונים חשובים נוספים שהתפרסמו באותו סקר.

מספרם של מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות עלה באופן די רציף עד אמצע שנות האלפיים שבהן הגיע מספרם לשיא של כ-39,500.

בשנים האחרונות מספרם נמצא במגמת ירידה ובתשע”ב הגיע ל-31,900, ירידה של 800 מועמדים יחסית לתשע”א.

בתשס”ח התקבלו לראשונה נתוני מועמדים לתואר ראשון גם למכללות האקדמיות, ומספרם עלה מכ-38,280 בשנה זו לכ-43,690 בתשע”ב. חלקם של המועמדים שהתקבלו ולומדים עלה מכ-64% בתשס”ח לכ-66%בתשע”ב. תחומי הלימוד המבוקשים ביותר המוצעים במכללות האקדמיות הם משפטים, מנהל עסקים, מדעי החברה ומקצועות מתחום ההנדסה. שני התחומים הראשונים נלמדים ברובם הגדול במכללות שאינן מתוקצבות ע”י ות”ת. התפלגות המועמדים לפי תחומי לימוד שונה כמובן בין המכללות לבין האוניברסיטאות.

לשם השוואה, חלקם של המועמדים שפנו ללימודי עסקים ומדעי הניהול למכללות האקדמיות עמד על כ-23%לעומת כ-5% באוניברסיטאות בתשע”ב. במשפטים שיעור זה עמד על כ-13% במכללות האקדמיות לעומת כ- 4.5% באוניברסיטאות.

הנתונים לגבי תחומי הלימוד שהיו מבוקשים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות בתשע”ב נותנים ביטוי מסוים למקצועות המבוקשים בשוק העבודה. מדד המשקף את עודף הביקוש בתחום מסוים הוא היחס שבין מספר המועמדים למספר המתחיליםללמוד את אותו התחום. בסעיף זה נפרט את תחומי הלימוד המבוקשים ביותר שנלמדו
באוניברסיטאות בתשע”ב על פי מדדים אלו. הנתונים מוצגים בלוח מס’ 2

לוח 2: מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ויחס מועמדים למתקבל ולומד. נתונים: המועצה להשכלה גבוהה, אוקטובר 2013
לוח 2: מועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ויחס מועמדים למתקבל ולומד. נתונים: המועצה להשכלה גבוהה, אוקטובר 2013

יחס המועמדים ללומד לכל המקצועות באוניברסיטאות עמד על 1.7 בתשע”ב לעומת כ-2.0 במהלך שנות האלפיים. יחסים גבוהים ממנו ניתן לראות, לדוגמא, בארכיטקטורה ובינוי ערים ( 3.9), רפואה כללית (3.7), ומקצועות עזר רפואיים (2.1).

מספרם של המועמדים ללימודי משפטים ומנהל עסקים באוניברסיטאות הלך ופחת לאורך שנות האלפיים, כפועל יוצא מהפניית מרבית הביקוש ללימודים אלו אל המכללות האקדמיות, בעיקר למכללות שאינן מתוקצבות ע”י ות”ת. מספרם של המועמדים ללימודי משפטים עמד בתחילת שנות ה-2000 על כ-2,000 וירד לכ-1,500 בשנים האחרונות, ובלימודי מנהל עסקים מספר המועמדים היה כ-500 לפני כעשור ופחת בשנים האחרונות לכ- 250.

יחס נמוך במיוחד של 1.3 מצביע על הביקוש הנמוך המאפיין את הפונים למדעי הרוח הכלליים. מגמת הירידה במספר המועמדים לכל מדעי הרוח, מכ- 6,330 בתחילת שנות ה-2000 לכ-4,500 בתשע”ב, מדגישה אף היא את הירידה בביקוש ללימודים בתחום

מאז המחצית השנייה של שנות התשעים היינו עדים לשינויים שהתרחשו בנטייתם ובהתייחסותם של הסטודנטים לתואר ראשון ללימודי מדעי הטבע והטכנולוגיה לעומת מדעי הרוח והחברה.

התופעה באה לידי ביטוי מסוים בלוח מס’ 3 המתאר את השינויים בהתפלגות הסטודנטים לתואר ראשון על פני התחומים השונים. בתשנ”ז למדו כ-24% מהסטודנטים לתואר ראשון את אחד ממקצועות המתמטיקה, מדעי המחשב, מדעי הטבע או ההנדסה. חלקם של אלה עלה בהתמדה עד לשנת תשס”ב, בה עבר את ה- 30%,ירד במעט בשנים שלאחר מכן ובתשע”ג הגיע ל-28%.

לוח מס' 3: סטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה לפי תחום לימודים. נתונים המועצה להשכלה גבוהה, אוקטובר 2013
לוח מס’ 3: סטודנטים לתואר ראשון במערכת ההשכלה הגבוהה לפי תחום לימודים. נתונים המועצה להשכלה גבוהה, אוקטובר 2013

התנודות המאפיינות את ענף ההיי-טק באות לידי ביטוי בנתוני הסטודנטים הרב-שנתיים. בתשס”ב הגיע חלקם של מי שלמדו את מקצועות המתמטיקה ומדעי המחשב ל-8.3% מהלומדים לתואר ראשון. בשנים שלאחר מכן נרשמת ירידה בחלקם של הסטודנטים בתחומים אלה ובתשע”ג הגיע חלקם ל–5.7% מהלומדים לתואר ראשון. חלקם של הלומדים לימודי הנדסה יציב פחות או יותר בשנים האחרונות ונאמד בכ- 18%מכלל הלומדים לתואר ראשון.

חלקם של הלומדים לימודי מינהל עסקים עלה מ-6.7%בתשנ”ז (שהיוו 6,780 סטודנטים) ל-12% בתשע”ב ( 22,650 סטודנטים), כשרוב הגידול בתקופה זו נרשם במכללות שאינן מתוקצבות ע”י הוועדה לתכנון ולתקצוב.

מספרם של הלומדים לימודי משפטים עלה מכ- 6,000 סטודנטים בתשנ”ז ליותר מ- 16,190 בתשע”ג וכ-80% מהם לומדים במכללות שאינן מתוקצבות ע”י ות”ת לעומת 38% מהם שלמדו במוסדות אלובראשית התקופה.

חלקם של הלומדים משפטים מבין הלומדים לתואר ראשון עלה מ-6.0%בתשנ”ז ל-8.5% בתשע”ג. במקביל לשינויים אלה, ירד באופן משמעותי חלקם של מי שפנו ללימודי מדעי הרוח מ-18.5% בתשנ”ז ל-7.5% בלבד בתשע”ג.

השינויים המהירים והקיצוניים שהתרחשו בענף ההיי-טק נתנו את ביטויים גם באחוז הסטודנטים בשנה א’ שלמדו מקצוע מתחומי מדעי הטבע והטכנולוגיה מתוך שנתון ממוצע של בני 20-24.

בשנה האחרונה נאמד חלקם של אלה בכ– 13.2% מן השנתון הממוצע, בדומה לשנים בהן היה ביקוש ער מצד התעשייה לכח אדם אקדמי מתחומים אלה, בעיקר לאנשי מדעי המחשב והנדסת אלקטרוניקה. לשם השוואה, עד אמצע שנות התשעים התייצב שיעור זה על כ-6.5% בלבד מתוך שנתון ממוצע.

ביקושיהם של הסטודנטים ללימודים בתחום הביוטכנולוגיה מושפעים אף הם מהתפתחויות התעשייה בתחום. בתשע”ג מספרם של הסטודנטים בשנה א’ שפנו לתחום זה
עמד על 2,800. בשנים האחרונות נרשמת עלייה איטית במספר הפונים לתחום זה, ככל הנראה כעדות לציפייתם של הסטודנטים לכניסתה של ישראל לעידן הביוטכנולוגי.
אחד ההישגים המרשימים של מערכת ההשכלה הגבוהה בעשור ים האחרונים הוא בהרחבת הנגישות להשכלה גבוהה בקרב האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה ובקרב קבוצות אוכלוסייה חלשות. בתשע”ג כ -25% מהסטודנטים לתואר ראשון למדו במוסדות הלימוד הקיימים במחוזות הצפון והדרום )9.7% במחוז הצפון ו-14.6% במחוז הדרום), לעומת 9% שלמדו במחוז הדרום בלבד בשנת תש”ן. שינוי משמעותי זה במפת ההשכלה הגבוהה של ישראל, שהתרחש בשני העשורים האחרונים , לא היה מתאפשר אלמלא הפניית המשאבים התקציביים שנדרשו לכך אל שני מחוזות הפריפריה.

למרות ההאטה הקיימת במערכת ההשכלה הגבוהה בשנים האחרונות, מספר הלומדים במחוז הצפון גדל כמעט פי שלושה בעשור האחרון, בעיקר כפועל יוצא מהרחבת התוכניות הקיימות במכללות האקדמיות בצפון ופתיחת תכניות לימודים חדשות.

בחלקם של המוסדות הממוקמים במחוז ירושלים נמשכת הירידה העקבית ובשנים האחרונות כ–13% מהסטודנטים לתואר ראשון לומדים במוסדות להשכלה גבוהה הממוקמים במחוז ירושלים לעומת כ–23% מהם בתחילת שנות התשעים.

מספר המועמדים ללימודי תואר שני באוניברסיטאות נמצא באופן כללי במגמת עלייה ומספרם הגיע בתשע”ב ל-22,515 לעומת כ-18,000 בתשס”ה. בדומה לתשע”א, 77% מבין המועמדים התקבלו ללימודים בתשע”ב ו-63% מימשו את קבלתם והחלו ללמוד. חלקם של הנדחים עמד על כ-23%.
בניגוד למגמת הירידה בביקוש ללימודי תואר ראשון במדעי הרוח, עלה מספרם של המועמדים ללימודי התואר השני (כולל לימודי חינוך והכשרה להוראה) מ-4,360 בתשס”ד ל-5,285 בתשע”ב.

גם מספרם של המועמדים לתואר שני במדעי החברה עלה בהדרגה בשנים האחרונות מ-4,160 בתשס”ד ל-5,320 בתשע”א, אך ירד ל-4980 בתשע”ב, כתוצאה מירידה של כ-100 מועמדים בכל אחד מהמקצועות: כלכלה, מדע המדינה ופסיכולוגיה.

מספר המועמדים שנרשמו ללימודי תואר שני במינהל עסקים עלה משמעותית מ-3,760 בתש”ע ל-4,460 בתשע”ב.

במשפטים עלה מספר המועמדים בתשע”ב ל- 2,070 לעומת 1650 בתשס”ד.

בלימודי ביולוגיה נרשמה בשנים האחרונות ירידה עקבית במספר המועמדים לתואר שני, מ-1,325 בתשס”ד ל-1,000 מועמדים בתשע”ב, כפי כנרשם בתשע”א. למדעים הפיסיקליים נרשמו בתשע”ב 520 מועמד ים לעומת 780 בתשס”ד; במתמטיקה ובמדעי המחשב ירד מספר המועמדים מכ-1,045 בתשס”ד ל-860 בתשע”ב; מספר המבקשים ללמוד לימודי הנדסה ואדריכלות ירד מ-1,705 בתש”ע ל-1,500 בתשע”ב ;בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הנרשמים במקצועות עזר רפואיים מ-785 בתשס”ד ל-1,520 בתשע”ב

. הגידול בשנים האחרונות נובע מגידול במספר הנרשמים לתוכניות בבריאות הציבור ומפתיחת תוכניות חדשות כגון טיפול בעזרת אומנויות, לימודי זקנה ורפואת חירום.

כאמור אחד התחומים המבוקשים בלימודי תואר שני הוא מנהל עסקים. בתשע”ג למדו כ-11,800 סטודנטים לימודי תואר שני במנהל עסקים שהיוו כ-23% מכלל הסטודנטים לתואר שני במערכת

מספר המשרות של חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות עלה ב-3.5% בשנים האחרונות (תשס”ט – תשע”ב) ועמד על 4,444 משרות בתשע”ב. זאת לאחר מספר שנים בהן מספר משרות הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות היה במגמת ירידה.
סה”כ בעשור האחרון )תשס”ב – תשע”ב( ירד מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ב-4.1%.
סה”כ משרות ושווה ערך משרות הסגל האקדמי הזוטר, מורים מן החוץ ועמיתי הוראה עלה בכ-2% בהשוואה בין תשע”ב לתשע”א והינו 3,492 משרות ושווה ערך משרות.
בבחינת השינויים בקבוצות סגלים אלה חלו שינויים משמעותיים בשל יישום הסכמי השכר של הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטאות: מספר המשרות של הסגל האקדמי הזוטר עלה ב-19% והינו 2,136 משרות, בדומה עלה מספר משרות עמיתי הוראה ב-19% והינו 670 משרות. לעומת זאת, מספר שווה ערך משרות של המורים מן החוץ ירד ב-36% והינו 686 משרות.
מספר המשרות של הסגל האקדמי הבכיר במכללות המתוקצבות עלה בכ-140 משרות)8.34%( בהשוואה בין תשע”ב לתשע”א . זאת בהמשך לעלייה עקבית בעשור האחרון מ-960 משרות שלמות בתשס”ב ועד ל-1,825 משרות בתשע”ב. עלייה זו של כ-90% הינה נוכח הגידול במספר הסטודנטים בעשור האחרון ופתיחת תכניות לימודים חדשות במכללות. מגמה דומה נרשמה גם בשווה ערך משרות של המורים מן החוץ אשר עלה ב-196 (כ-13%) בהשוואה בין תשע”ב לתשע”א. סה”כ משרות של הסגל האקדמי הזוטר נותר כמעט ללא שינוי.

השינויים שהתרחשו בעשורים האחרונים במספרי הסטודנטים באוניברסיטאות מצד אחד ובמספרם של חברי הסגל הבכיר מצד שני, הביאו לעלייה משמעותית במספר הסטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר.
יחס זה עלה מכ-16 סטודנטים לאיש סגל בראשית שנות ה-90 , ל-21 סטודנטים בתש”ס ול-24 סטודנטים בתשס”ו, ובשנים שלאחר מכן היחס התייצב סביב ה-24 סטודנטים. התכנית הרב שנתית למערכת ההשכלה הגבוהה לשנים תשע”א – תשע”ו הציבה יעד לשיפור יחס זה באוניברסיטאות וחזרה ליחס של כ-21 סטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר בממוצע ובתשע”ג אכן נמשכה הירידה ביחס זה שנע סביב 23 סטודנטים לאיש סגל בכיר.

נשים הן הרוב באוניברסיטאות ובמכללות

חלקן של הנשים מבין הסטודנטים עמד בתשע”ג על כ-57%, לאחר עלייה משמעותית בהשתתפותן בלימודים אקדמייים במהלך העשורים שחלפו
. הנשים מהוות כיום רב בכל אחד מהתארים: בתואר הראשון – 56% , בתואר השני– 61% ובתואר השלישי–52%.
ההתייצבות בחלקן של הנשים בקרב הלומדים לתואר ראשון נובעת בין היתר מהמשך הגידול של המכללות המלמדות את מקצועות ההנדסה והטכנולוגיה בהן
אחוז הנשים הוא נמוך יותר, וכן מאי הגידול של המכללות להכשרת מורים בהן אחוז הנשים הוא הגבוה ביותר.

גידול מרשים על פני השנים חל גם בהשתתפותן של נשים בלימודים לתארים מתקדמים. בשנת תש”ן חצה שיעורן של הנשים בקרב הלומדים לתואר שני את ה-50% ובתשע”ג הגיע , כאמור, שיעורן ל-61%.
שיעור הנשים בקרב הסטודנטים לתואר שלישי חצה לראשונה את ה-50% בסוף שנות התשעים והתייצב בשנים האחרונות על כ-52%.
בד בבד עם העלייה בהש תלבות הנשים בלימודים אקדמיים חלו שינויים גם בתחומי הלימוד שאליהם הן פונות. בתחומים: עסקים ומדעי הניהול , משפטים, רפואה והנדסה ואדריכלות חלו עליות בהשתתפותן של הנשים בכלל הלומדים בתחומים אלו בשני העשורים האחרונים.
לעומת זאת, עם הירידה במספר הפונים למדעי הרוח, ירד גם חלקן של הנשים הלומדות תואר ראשון בתחום זה מכ-70% בתש”ס לכ-62% בתשע”ג.
גם בתואר השלישי עלה שיעור הנשים במרבית תחומי הלימוד, אך גם כאן עיקר העלייה נרשמה במהלך שנות התשעים.
זינוק במספר הערבים הלומדים ובפרט – נשים ערביות
בשני העשורים האחרונים עלה אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון . הגידול המשמעותי חל בשנות התשעים ושיעורם עלה מ- 7% בתשנ”ו ל-10 בתש”ס. מתש”ס החלה האטה משמעותית בגידול ושיעורם הגיע ל-12.4% בתשע”ג.
עיקר הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התרחש באוניברסיטאות ובמכללות להכשרת עובדי הוראה.

בהקשר זה חשוב לציין את העלייה המשמעותית שחלה בהשתתפותן של הנשים הערביות בלימודים באוניברסיטאות; אם בתחילת שנות התשעים היוו הנשים הערביות רק כ-40% מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, הרי שבתשע”ג היה חלקן בקרב הלומדים 66%, לעומת כ-53% בקרב האוכלוסייה היהודית. התפתחות חשובה זו קשורה אף היא ללימודים המתקיימים במכללות הפועלות במסגרת אחריות אקדמית אוניברסיטאית שאפשרו לסטודנטיות הערביות ללמוד בקרבת מקום מגוריהן מבלי להתרחק מהמסגרות המשפחתיות והחברתיות שלהן.
בסקר שנערך ב-2011 על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקרב בוגרי תואר ראשון באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות, שסיימו את לימודיהם בתשס”ו, נבחנו היבטים שונים בנוגע להתפתחותם התעסוקתית והאקדמית בחמש השנים ממועד קבלת התואר. הסקר נערך בקרב כ-30,300 ממקבלי התואר הראשון בתשס”ו , והוא סקר המשך לאותה האוכלוסייה שנדגמה בתשס”ח, כשנתיים לאחר קבלת התואר.

מתוצאות סקר הבוגרים – מי שיכול ממשיך לתואר שני:

  • 55% מבוגרי האוניברסיטאות המשיכו ללימודים אקדמיים לעומת 32% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות. תחום הלימוד המבוקש ביותר בקרב הבוגרים שהמשיכו ללמוד לתואר שני וסיימו היה עסקים ומדעי הניהול –34% בקרב בוגרי האוניברסיטאות ו-55% בקרב בוגרי המכללות האקדמיות. בתחומים: עסקים ומדעי הניהול, מדעי הטבע וחקלאות, משפטים, רפואה ומקצועות עזר רפואיים הייתה התאמה גבוהה בין תחום הלימודים בתואר הראשון לתחום הלימודים בתואר השני – כרבע מתוך בוגרי התואר הראשון בתחומים אלו המשיכו ללימודי תואר שני באותו התחום.
  • שביעות הרצון מלימודי התואר הראשון הייתה גבוהה יותר בהשוואה לשביעות הרצון מלימודי התואר השני, הן באוניברסיטאות והן במכללות האקדמיות, הן במדעי הרוח והחברה והן במדעי הטבע וההנדסה. עם זאת, שביעות הרצון במכללות החוץ תקציביות הייתה גבוהה מזו שבמכללות המתוקצבות ע”י ות”ת ובאוניברסיטאות, גם בקרב הבוגרים וגם בקרב הסטודנטים לתואר שני.
  • שיעור המועסקים בקרב בוגרי המכללות האקדמיות היה גבוה מזה שבקרב בוגרי האוניברסיטאות, 91% לעומת 86%. שיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר נרשמו בקרב בוגרי משפטים ) 92%( ובוגרי רפואה ומקצועות עזר רפואי (91%) ואילו הנמוכים ביותר בקרב בוגרי מדעי הטבע )83%(. כמחצית מהמועסקים דיווחו על הלימה גבוהה בין תחום הלימודים של התואר האחרון לבין העבודה, בייחוד ברפואה ומקצועות עזר רפואיים )76 %(. במדעי הרוח והחברה דווח על הלימה נמוכה יותר

 

8 תגובות

  1. אנה והמגיבים הדומים,
    נתחיל במושג “מדעי הרוח” – זה שקוראים לזה “מדעי הרוח” בעברית זה לא עושה את זה ל”רוח” כפי שאת מנסה להציג את זה. זו הטייה לשונית שאת עושה מבלי להבין, מבחינת ההיסטוריה של המדע, את מקומם של “מדעי הרוח”. המושג הוא מושג גרמני שהישראלים אימצו אותו – בשפות הלטיניות ובאנגלית המושג בתרגום חופשי הוא “מדעים הומניים”. ודבר נוסף, זו לא המצאה של המאה העשרים, כמושג זה הומצא בסוף עידן הנאורות.
    אנה, להסביר לך כמה אימפריות וכמה תהליכים פוליטיים קמו על “מדעי הרוח”? אני לא אתחיל מיוון העתיקה ואדלג על ימי הביניים שבהם “מדעי הרוח” שלטו ללא עוררין (תיאולוגיה) והיו קשורות בקשר גורדי למדעים (כגון מתמטיקה ופיזיקה). ובכן, אמנה כמה דברים וכמה מושגים שאולי שמעת עליהם: “המלך הנאור” – מלכים אחרי הנאורות מקיפים עצמם באנשי מדעי הרוח (סופרים, פילוסופים, מורליסטיים, היסטוריוניים וכו’) כדי לבסס את שילטונם בעולם שהדת נמוגה; גיבוש הקרקע המוסרי למדינה המודרנית ע”י פילוסופים: “הפרדת רשויות” – מונטסקייה, “דמוקרטיה” – דה טוקוויל, ” “לאומיות” – היסטוריונים ואנשי ספרות מגלים את ה”לאום” – מכאן יתחיל העולם כפי שאנו מכירים אותו כיום; “המהפכה הצרפתית” ו”פילוסופיית הקדמה” (עם נציגים כגון וולטייר, רוסו ועוד עד הקפילטליסטים של ימינו); “הגל”/”מרקס”/”ניטשה” – “מות האל”, “פרולטריון”, “מאבקי מעמדות”, בריה”מ; ומכאן, התוצרים וההשפעות שיש ל”מדעי הרוח” על המדע רק הולכות וגדלות ואני עוצר.
    ייתכן שבתגובה שלך רצית להביע משהו כנגד הממסד האוניברסיטאי והובנת שלא כהלכה. במקרה כזה אני אומר לך משהו פשוט: באוניברסיטה לומדים לחשוב ולא לומדים “לעשות” כסף. הכניסה של מקצועות מסוימים לעולם האקדמיה (רפואה, עריכת -דין, מינהל עסקים וכו’) היא תוצאה שלהתפתחות מאוחרת שיש לה קשר עם תהליכים נרחבים ברמת המבנה הפוליטי והכלכלי של החברה. המדע ומדעי הרוח קשורים בקשר הדוק עד כדי כך שלא ניתן להתירו – כל מה שקיים כיום במדע יש בבסיס שלו רעיון פילוסופי כלשהו, השקפת עולם ותפיסה שהן מטפיזיים.
    תעשי עם זה מה שאת רוצה. אני ממליץ לך ללמוד פילוסופיה.

  2. לא צריך דוקטוראט בספרות כדי לכתוב ספרים טובים.
    לא צריך דוקטוראט בהיסטוריה כדי לדעת היסטוריה.

    האמת גם לא צריך תואר בהנדסה כדי לעבוד כמהנדס בהרבה מקרים- אבל אחוז הרבה יותר משמעותי מאלו שעובדים בהנדסה הם באמת מהנדסים מאשר אלו שכתבו ספרים למדו ספרות.

  3. אנה
    יש בחור בשם אבשלום כורש אליצור
    לפני שנהיה פיסיקאי היה פסיכולוג(מדעי הרוח)
    היום הוא משלב את שני התחומים במחקריו.
    לא צריך למהר ולמגר דברים בהם אתה לא במיוחד בקיא
    ותמיד טוב לזכור כי הפוסל , במומו פוסל.

  4. סטודנטית למדעי הרוח phd

    לא ראינו נציגי מדינות הצובאות על שערי פקולטות ‘מדעי הרוח’.
    לא ראינו בריחת מוחות של מדעני העתיד של ‘מדעי הרוח’.

    את שמעת על ישראלים שירדו מהארץ נתנו כבוד למדינה הקולטת?

    בועת סבון יותר מסובכת מדעית מכל הקישקושים שלומדים ב’מדעי הרוח’.

    רק תעני לי. מה לביוטכנולוגיה לכימיה לפיסיקה לאלקטרואופטיקה ולהבדיל ל’מדעי הרוח. מה הקשר?

  5. סטודנטית למדעי הרוח phd

    את טועה. אין ללימודי מדעי הרוח כל השפעה על רוב החברה. אבל – יש להם המון משמעות לאלה שלומדים מקצועות אלה – וזה מצויין. כל אחד מה שמתאים לו.
    מצד שני – בגלל שאין בתחומים האלה תמורה לכלל, גם אין מאחוריהם כסף. ד”ר לספרות הוא בעייה – יש מקום להשכלה זו באקדמיה, וכמעט אך ורק שם. אל תצפו שהציבור יממן אתכם.

  6. התגובה שלך גם מיותרת!!!. בלי מדעי הרוח החברה הופכת להיות כמו רובטריק!!

  7. מדעי הרוח זו ההמצאה המשעשעת ביותר של המאה העשרים, ומיותרת במאה העשרים ואחת.
    בין רוח ומדע אין ולא יכול להיות קשר. סתם המצאה.

  8. יש כשלי שוק רבים במערכת ההשכלה בארץ.
    1. ההטבה הכספית הגדולה בשכר של עובדי המגזר הציבורי ומערכת הבטחון (שאין לה צידוק בכלל) פשוט נותנים להם לעשות תואר ולא ממש חשוב במה, גורמת לעובדי המדינה להסתער על הפקולטות למדעי הרוח. צריך לבטל אותה, הם לא מתעניינים בלימודים סתם מחממים כסאות.

    2. רבים מהבוגרים במדעי החיים , וההנדסה לא מוצאים בכלל עבודה בתחום ונאלצים לעשות הסבה כואבת (בוגרי הנדסת מכונות,חקלאית כימיה ואווירונאוטיקה, ביולוגיה ווטרינריה וכימיה) חלקם הגדול עושה הסבה לתכנות מנהלי.

    3. ההצפה במשפטים כלכלה וראיית חשבון גרמה לפיחות נרחב במקצוע.

    4. הכשלון בנושא של קידום אוכלוסיות חלשות, דוחף אנשים חסרי כישורים לפקולטות בלי שיש להם יכולת מינימלית, והם מוצאים את עצמם בלי יכולת לסיים את התואר שקשה להם מדיי.

    5. חלוקת מלגות לפקולטות שאין למדינה צורך אמיתי בבוגריהם כמו מדעי הרוח משפטים, וכלכלה. מלגות צריכות להינתן רק לסטודנטים שבוחרים ללמוד תואר במקצוע שיש לו צורך כמו סיעוד ומקצועות ההיי טק, אסור שיהיו מלגות למנהל עסקים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.