מספר שיא של 3,027 חוקרים ומדענים ישראלים נרשמו במרכז הקשר כדי להיקלט לעבודה בישראל

מפגש ויריד תעסוקה ייחודי למאות מדענים חוזרים יתקיים ביום חמישי, 24.12, בבית האקדמיה בירושלים

יריד תעסוקה למדענים ישראלים השוהים בחו"ל. צילום: דוברות האקדמיה הלאומית למדעים
יריד תעסוקה למדענים ישראלים השוהים בחו"ל. צילום: דוברות האקדמיה הלאומית למדעים

הכינוס השנתי השישי של "מרכז הקשר", יזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, יתקיים ביום חמישי, 24 בדצמבר 2015, בבית האקדמיה. המפגש יכלול יריד תעסוקה שבו יפגשו מאות חוקרים ישראלים חוזרים מרחבי העולם את נציגי האוניברסיטאות, המכללות וחברות תעשייה מובילות בארץ. את הכינוס ויריד התעסוקה תארח נשיאת האקדמיה למדעים, פרופ' נילי כהן.

את מרכז הקשר הקימה האקדמיה בשנת 2007, ומאז נקלטו בסיועו באוניברסיטאות בלבד יותר מ-500 מדענים חוזרים, מרביתם מארה"ב, מקנדה וממדינות אירופה. 430 מהם נקלטו כחברי סגל, והאחרים במשרות פוסט-דוקטוראליות. חוקרים רבים נוספים נקלטו בסיוע מרכז הקשר במכללות אקדמיות ובמכוני מחקר ממשלתיים. מטרת מרכז הקשר היא לסייע לחוקרים ישראלים בחו"ל למצוא עבודה הולמת בתוך הקהילה המדעית בארץ ולהעלות את הנושאים המטרידים אותם לפני מקבלי ההחלטות. כיום רשומים במרכז הקשר 3,027 חוקרים ישראלים, רובם מועסקים בחו"ל ומעוניינים לשוב לישראל, ומהם 2,198 בעלי תואר דוקטור ו-658 תלמידים לתואר דוקטור. מניתוח הנתונים של מרכז הקשר עולה כי מהחוקרים הרשומים 1,743 הם מארה"ב, 228 מאנגלייה, 568 מדענים חוזרים הגרים בישראל ועדיין מחפשים משרות, 11 מקנדה, 94 מגרמניה, 52 מאוסטרליה ו-39 מצרפת. בתקופה האחרונה נרשמים מצטרפים חדשים למאגר בכל יום.

נתונים חדשים שמרכז הקשר מפרסם לרגל היריד מגלים כי מבין המוסדות להשכלה גבוהה קלטה האוניברסיטה העברית בירושלים עד היום את מספר המדענים החוזרים הגדול ביותר – 90, מהם 16 בשנה האחרונה; אוניברסיטת תל-אביב קלטה 73 מדענים חוזרים, מהם 14 בשנה האחרונה; אוניברסיטת בן-גוריון קלטה 63 מדענים חוזרים; הטכניון קלט 53 מדענים חוזרים; מכון ויצמן למדע ואוניברסיטת בר-אילן קלטו 44 מדענים חוזרים כל אחד; אוניברסיטת חיפה קלטה 35 מדענים חוזרים; אוניברסיטת אריאל – 18 מדענים חוזרים; והאוניברסיטה הפתוחה קלטה 9 מדענים חוזרים (מצ"ב טבלה וגרף להמחשה).

ממרכז הקשר נמסר כי החסמים העיקריים והגורמים המעכבים חזרה ארצה הם סגנון ההתנהלות השונה בישראל, החשש מהביורוקרטיה ומחוסר השקיפות בארץ וכן הדאגה שלא תימצא עבודה קבועה. חוסר הביטחון עולה ככל שמתארך זמן השהייה בחו"ל. השמירה על קשר היא מהפעילויות המרכזיות של מרכז הקשר, משום שהיא עוזרת למניעת נתק ומעניקה תחושת ביטחון כשזמן החזרה מגיע.

עוד נמסר כי מהחוקרים הרשומים המבקשים לחזור לארץ שליש הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה ושליש מתחומי מדעי הרוח והחברה. יש שחוזרים למשרה חלקית או זמנית או לפוסט-דוקטורט שני או שלישי, אך אפילו לאלו שמצליחים לקבל משרה במסלול תקן, מרכז הקשר מהווה רשת ביטחון, וחוקרים רבים נעזרים בו עד לקביעות.

השנה כינוס מרכז הקשר מתפרס על מגוון גדול של אפשרויות לקליטה במחקר בישראל – באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות, במכוני מחקר ובמרכזי מחקר, בתעשייה, במגזר הפרטי ובמשרדי ממשלה. הוא ייפתח ביום חמישי, 24 בדצמבר 2015, בשעה 09:15 בבית האקדמיה למדעים ברחוב ז'בוטינסקי 43 בירושלים. במסגרת המפגש תתקיים הרצאת אורח של פרופ' אמנון שעשוע, חוקר וממציא מובילאיי, וכן יתקיים רב שיח בהשתתפות נשיא האוניברסיטה העברית פרופ' מנחם בן-ששון, נשיא מכללת עזריאלי פרופ' אבי דומב, מנכ"ל אלאופ וסגן נשיא אלביט לשעבר חיים רוסו ואורחים נוספים. את הרב שיח ינחה מנכ"ל האקדמיה למדעים ד"ר מאיר צדוק. בשעה 13:00 יחל יריד התעסוקה, שבו יוכלו החוקרים והמדענים להיפגש באופן אישי עם נציגי האוניברסיטאות, המכללות, חברות וארגונים בתעשיות ההיי-טק והביו-טק וגופים רבים נוספים המשתתפים ביריד.

המעוניינים להגיע לכינוס מוזמנים להירשם באתר האקדמיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

9 תגובות

  1. שוב אני אומר. אילו באיראן זה היה קורה. היות והתעשיה הצבאית שלהם מפתחת הכל או קונה טכנולוגיה, הם היו מוצאים פתרון. אם בארה"ב – הם כבר מצאו פיתרון. IBM, נאס"א, מיקרוסופט, גוגל ועוד מיליון חברות מחזיקות מחלקות אקדמיות. להיפך – הן קולטות מהנדסים של שאר העולם. ישראל חייבת למצוא דרך לקלוט אותם וזה לא יהיה בזבוז. אם זה ידמה את העליה מרוסיה, ההסבה של עשרות אלפי מהנדסים לתוכנה, בערך הכפילה שילשה את הכנסות ישראל מהיי-טק.

  2. חברות נוספות שמנהלות מחקר, ומפרסמות מאמרים: תע"א, רפא"ל, אלביט, אלתא והתעשיה הבטחונית,
    טבע וחברות הסטרט-אפ שלוונים סביבה כגון ביוליין RX. מה שחסר כדי למשוך חוקר זה מכוני מחקר שמקושרים לאוניברסיטאות. אז למדען יש זיקה לאקדמיה – שאותו לא רוצה לאבד, ויש שלוחה שמזינה את עצמה במענקי מדען ראשי, ISF, ASF ושייכת זיקתית לאוניברסיטה גדולה, כך שמצומצם ניגוד האינטרסים בתחרות על משאבים עם האוניברסיטאות. מדענים שאינם עולים הם לעיתים מהשורה הראשונה ויש בארץ רק משרה אחת במוסד אקדמי אחד והיא תפוסה. מדען שעלה לגדולה במוסד מחקר כזה, ימצא מן הסתם משרה אקדמית. תפקיד המשרד כמו לשכת מדען ראשי רק הרבה יותר אינטנסיבי. לקשר בין קרנות בחו"ל ויש -במזרח העולה, לחוקרים בארץ.

  3. בסין ובארה"ב יודעים מה לעשות עם בעיות בהיקף דומה. ארה"ב מנקזת כמות מדענים אדירה מכל העולם ולא רק מעצמה, אירופה מייצרת מכוני מחקר אקדמיים שאינם אוניברסיטאות למשל במילאנו ISMB, טורינו. מכונים אלה – כל הממסד מגוייס לתקצב את המחקר שלהם ולקשר בין הידע של החוקר לצורך של חברה כלשהי בשידרוג בנושא כלשהו. כנ"ל בספרד שהיא מדינה שהיה בה 40% אבטלה. מדוע אצלינו לא נוצר הקשר. אם פרופסור ויטרבי תרם לטכניון 50 מיליון דולר, אז במקביל לפתיחת עוד מרכז לננו-טכנולוגיה אפשר לממן 2500 חודשי אדם במשכורת 20,000 ש"ח לחודש. כ-30% פחות אם מוסיפים עלות מעביד. ברור שאני גם מגזים ופעילות מחקרית כזו תהיה פחות מעניינת ממוסד אקדמי בחו"ל. הפרינציפ – שגם אם היינו קולטים 500 במקום 250 – היינו מעלים ב100% את הקליטה.

  4. הקליטה היא ב 100-200 והמבקשים לחזור 3027. ניצול לא יעיל של כוח האדם. אם האקדמיה לא יכולה לקלוט יש חברות כמו IBM, אינטל, מיקרוסופוט, גוגל שמנהלות מחקר.

  5. המדענים החוזרים היגיעו במחקרם שחזרה לישראל זאת תוצאת המחקר החשובה ביותר שהיגיעו אליה . נקווה שעוד חוקרים ומדענים ישכללו את המחקר הזה ויביאו ארצה גם את אחיהם בגולה
    כולל האנוסים מליפני 600 שנה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן