430 חוקרים ומדענים ישראלים מחו"ל נקלטו בשנים האחרונות בארץ באמצעות מרכז הקשר של האקדמיה הלאומית למדעים

ביום שני הקרוב יקיים מרכז הקשר מפגשויריד תעסוקה

פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים. צילום: האקדמיה הישראלית למדעים
פרופ' רות ארנון, נשיאת האקדמיה הישראלית למדעים. צילום: האקדמיה הישראלית למדעים

מפגש מיוחד של "מרכז הקשר" ויריד תעסוקה בו יפגשו חוקרים ישראלים חוזרים מרחבי העולם את נציגי האוניברסיטאות והמכללות בארץ יתקיים ביום ב' ה- 30 בדצמבר 2013 ביוזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. את הכנס ויריד התעסוקה יארח מנכ"ל האקדמיה ד"ר מאיר צדוק.

ממרכז הקשר נמסר כי כ- 430 מדענים חוזרים, מרביתם מארה"ב, קנדה ומדינות אירופה, נקלטו במשרות אקדמיות בסיוע "מרכז הקשר" שהקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביולי 2007. בארבע השנים האחרונות (2010-2013 ) נקלטו 205 מדענים חוזרים. מטרת מרכז הקשר לסייע למדענים ישראלים בחו"ל למצוא עבודה מתאימה בתוך הקהילה המדעית בארץ.

כיום רשומים ב "מרכז הקשר" של האקדמיה 2,602 חוקרים ישראלים, מרביתם מועסקים בחו"ל ומעוניינים לשוב לישראל, מתוכם: 1,872 בעלי תואר דוקטור, 594 דוקטורנטים (סטודנטים לתואר שלישי) 128 בעלי תואר שני ו- 3 בעלי תואר ראשון. בתקופה האחרונה נרשמים מדי יום מצטרפים חדשים למאגר. מניתוח הנתונים של מרכז הקשר עולה כי מרבית החוקרים הרשומים הם מארה"ב – 1,583 , מאנגליה – 204, מקנדה -92, מגרמניה – 75, מאוסטרליה – 42, מצרפת – 36, משוויץ – 26, משוודיה – 18 ועוד 412 מדענים חוזרים הגרים בישראל ועדיין מחפשים משרות.

נתונים חדשים שמפרסם מרכז הקשר לרגל היריד מגלים כי רשומים כרגע במאגר 2,322 מדענים וחוקרים המחפשים עבודה בתקופה הקרובה בישראל, מתוכם 901 הם מתחומי מדעי החיים ורפואה, 911 מתחום המדעים המדויקים והנדסה, 675 מתחום מדעי החברה
ו-261 מחפשי עבודה מתחום מדעי הרוח. נתון חדש נוסף מגלה את מספר המדענים והחוקרים שקלטו המוסדות להשכלה גבוהה בישראל בשלוש השנים האקדמיים האחרונות מתוך המאגר של מרכז הקשר: אוניברסיטת ת"א קלטה 42 מדענים חוזרים, הטכניון קלט 34 מדענים חוזרים, האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת בן-גוריון קלטו 32 כל אחד, מכון וייצמן ואוניברסיטת חיפה קלטו 22 כל אחד, אוניברסיטת בר-אילן קלטה 16, האוניברסיטה הפתוחה קלטה 5 חוקרים חוזרים ונוספים נקלטו במכללות השונות.

יריד התעסוקה של מרכז הקשר לקליטתם מחדש של חוקרים ישראלים במערכת האקדמית בישראל יפתח ביום ב', כ"ז בטבת, תשע"ד, 30 בדצמבר 2013 בשעה 10:00 בבית האקדמיה למדעים ברחוב ז'בוטינסקי 43 בירושלים. היריד ימשך עד לשעה 13:30 ויתקיים שוב בשעות הערב בין 17:30 – 19:30. במסגרת המפגש ובין הירידים יתקיימו מהשעה 14:00 מספר הרצאות ושיחת פאנל בהשתתפות דקני הרוח, החברה והמשפטים של האוניברסיטאות הגדולות . במסגרת יריד התעסוקה יוכלו החוקרים והמדענים להיפגש באופן אישי עם כל הגורמים המשתתפים. חוקרים המעוניינים להגיע למפגש וליריד התעסוקה מוזמנים להירשם במייל של מנהלת מרכז הקשר לחוקרים ישראלים, גב' בת-שבע שור:
[email protected]

מרכז הקשר מוציאה בימים אלו מכרז לבניית אתר חדש כדי לספק את הצרכים הגדלים ביצירת החיבור בין החוקרים מחפשי העבודה בחו"ל לבין המוסדות האקדמיים בארץ. החידוש המיוחד באתר יהיה לוח מודעות אינטראקטיבי שירכז את כל המשרות האקדמיות בישראל, הן באוניברסיטאות הן במכללות האקדמיות והן במכוני המחקר הממשלתיים, כדי שהרשומים במאגר יוכלו לחפש משרות בצורה אפקטיבית. זאת תהיה הפעם הראשונה, בעקבות שיתוף הפעולה בין מרכז הקשר למוסדות האקדמיים בארץ, שכל המידע הנחוץ לחוקרים הישראלים יהיה מרוכז ונגיש במאגר אחד.

הפרויקט המצליח של מרכז הקשר של האקדמיה למדעים נרתם גם לסייע בהוצאתה לפועל של תכנית הרפורמה של ות"ת לגיוס כ- 2,000 חברי סגל בכיר חדשים במהלך שש שנים, מתוכם נקלטו כבר למעלה מ- 1,000 ב- 3 השנים האחרונות (מאז תחילת התכנית). היוזמות המרכזיות של ות"ת שנועדו לעודד קליטת סגל חדש הן: גידול משמעותי בתקציב המוסדות ושינוי מפתח התקצוב למוסדות, בניית ושדרוג תשתיות מחקר מתקדמות, גידול בתקציבי מחקר ושותפות בארגוני מחקר בין-לאומיים. והקמת 16 מרכזי מצוינות (I-CORE) במגוון תחומים.

מרכז הקשר משתף פעולה עם כל הגורמים הלאומיים המשלבים כוחות לעזור בהחזרת אקדמאים לארץ, כמו משרד העלייה והקליטה, המטפל ומסייע בקליטתם של ישראלים החוזרים משהות בחו"ל בתחומי התעסוקה והיזמות. כמו כן מנפיק המשרד תעודות תושב חוזר המוכרות במכס ובביטוח הלאומי. מדענים אשר שהו בחו"ל מעל ל-5 שנים זכאים לטיפולו של המרכז לקליטה במדע הכולל ליווי אישי וסבסוד חלק מעלות העסקתם בתקופת הקליטה. למרכז יהיה דוכן ביריד בהשתתפות יועצים מכל התחומים האקדמיים.

לאחרונה נוסדה התכנית הלאומית להשבת אקדמאים, המתמחה בהשמת מדענים בתעשיות ההיי-טק והביו-טק בישראל, אך מספקת שירותים שונים לכלל החוקרים החוזרים, גם לאלו שחוזרים לאקדמיה. התכנית הושקה רשמית ביוני 2013 ועוסקת במתן סיוע וליווי צמוד במציאת עבודה ובתהליך הקליטה למעוניינים לחזור לארץ בעתיד הקרוב, במתן אינפורמציה כללית לשוקלים לחזור בעתיד הרחוק יותר ובגיבוש מדיניות ממשלתית ארוכת טווח בסוגיית השבת המוחות. בתחום התעסוקה הם משמשים גשר בין אקדמאים ישראלים בחו"ל ובין מעסיקים בתעשייה בישראל. אחד החסמים הגדולים בו מטפלת התכנית, בדומה למרכז הקשר, הוא הקושי במציאת עבודה מרחוק. התכנית מצמידה לכל נרשם מתאם קשר אישי שמלווה אותו לאורך כל תהליך החזרה. הם דואגים להניח את קורות החיים שלהם על שולחנו של מנהל ההשמה הרלוונטי, לקבל ממנו תשובות ובמידה שישנה התאמה, לנסות ולאפשר תחילת תהליך מיון מרחוק. בתחום הקליטה הם נמצאים בקשר ישיר עם בכירים במשרד העלייה והקליטה, ביטוח לאומי, צה"ל, משרד החינוך, קופות החולים ועוד. לנציגות התכנית יהיה דוכן ביריד התעסוקה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

4 תגובות

  1. יש מכונים כאלה. נתקלתי בעבודתי באחד Instituto superiero mario boelo באיטליה טורינו או מילאנו. איפה שיש אחד יש יותר. לא צריך לייצר סביב המדענים החוקרים קהילת סטודנטים. קישור סטודנטים עובדים זולים למוסדות אלה. באיטליה טבעי, כאן האוניברסיטאות תחסומנה. ממה הם מתקיימים, תקציבי מדען ראשי – שם זו תעשיה. והם גם מרוויחים.

  2. אולי כדאי לבנות מוסדות מחקר,ממוקדי פטנטים .מיספר מוסדות אשר לא חייבים להקנות תואר .אלה חברות ממשלתיות .(אולי "באר נפט"לדורות הבאים).בקיצור לשכלל ולהרחיב את מודל החממות הטכנולוגיות.

  3. למרבה הצער דווקא האקדמיה מערימה קשיים רבים על אפשרויות התעסוקה של האנשים המוכשרים הללו. למשל, היות וקיבולת כוח האדם של בתי הספר הקיימים הגיע פחות או יותר למקסימום האפשרי והמחלקות רוויות, ראשי האוניברסיטאות מאוחדים בהתנגדותם להקמת האוניברסיטה באריאל, ולהפיכת המכללות לחממות למחקר בצד הוראה. השיקולים הם בדרך כלל אינטרסים צרים ופוליטיקה קטנונית, מעט מאוד מהם ענייניים.

    אגב, לדעתי יש לא מעט תועלת בכך שאנשים מצויינים רועים תקופת-מה בשדות זרים. אלו הם בד"כ שגרירים איכותים של האומה התופסים אט-אט עמדות מפתח, וכשהם חוזרים הם מביאים לכאן מקצועיות הכשרה וקשרים. ובפרט, שום תקשורת אלקטרונית לא יכולה להחליף את האווירה המיוחדת הנספגת במקום מסויים לאורך זמן, ואלו שחוזרים נושאים עימם את האווירה הזו ובכך מרעננים את השורות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן