בתוך כעשור: ישראל ירדה מהמקום השני ל-21 ב-OECD בהוצאה הלאומית למו”פ אקדמי כאחוז מהתמ”ג

זה אחד הממצאים החמורים שעלו מדוח מצב המדע בישראל שהגישה האקדמיה הלאומית למדעים לנשיא המדינה

האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הגישה אמש, 28 בפברואר 2023, את דוח מצב המדע בישראל תשפ”ג/2022 לנשיא המדינה, יצחק הרצוג. את הדוח הגישו נשיא האקדמיה, פרופ’ דוד הראל, סגניתו, פרופ’ מרגלית פינקלברג, ויו”ר הוועדה שהיתה אמונה על הכנתו, חבר האקדמיה, פרופ’ רשף טנא. הדוח התלת-שנתי שמפורסם כמתחייב מחוק האקדמיה, סוקר את מצב המדע במדינה, מצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים, ומלווה בהמלצות לקידומו של המחקר המדעי בישראל.

על הכנת הדוח שקדה כשנתיים ועדה מיוחדת ותחתיה תת-ועדות לבחינת נושאים או תחומים ממוקדים. עשרים ושלושה חברי הוועדות האלה הם מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. בעבודתם הם נפגשו עם עשרות בעלי תפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל.

ממצאים מרכזיים:

• בתוך כעשור: ישראל ירדה מהמקום השני למקום העשרים ואחד במדינות ה-OECD בהוצאה הלאומית למו”פ אקדמי כאחוז מהתמ”ג.
• ישראל נמצאת במקום השלושים ותשעה בשיעור הגידול בהוצאה הלאומית למו”פ אקדמי בחמש-עשרה השנים האחרונות – מהנמוכים ביותר במדינות ה-OECD.
• בשנים האחרונות חל גידול ניכר במספר אנשי הסגל במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה, ואילו במדעי הרוח והחברה הגידול הוא מתון בלבד.
• ישראל נמצאת במקום השלושים ושניים ב-OECD בשיעור הסטודנטים הזרים לדוקטורט.
• בתוך כעשור: מספר הסטודנטים במקצועות מדעי הרוח ירד בעשרות אחוזים.
• רק כמחצית מתלמידי הדוקטורט במדעי החברה זוכים למלגה, וסכום המלגה הממוצע הוא 4,000 ₪ בחודש.
• מוסדות ההשכלה הגבוהה נמצאים בתחרות הולכת וגדלה עם תעשיית ההיי-טק על חוקרים ותלמידי מחקר.
• שיעורם של בוגרי המכללות בקרב בוגרי התואר הראשון במרבית התחומים הוא יותר מ-40%; כ-20% מתלמידי הדוקטורט באוניברסיטאות הם בוגרי תואר ראשון ממכללה.

• לישראל הישגים נכבדים, אך היא מפגרת אחר מדינות רבות בהשקעתה במחקר מדעי

דוח האקדמיה מצביע על הישגים נכבדים של המדע הישראלי המעידים על מצוינותו, בעיקר הודות להון האנושי שבמוסדות המחקר בארץ. אולם ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה, כמו שווייץ, סינגפור ודנמרק.

לפיכך הדוח מדגיש את הצורך בהגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו. השקעה כזאת צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים.

• חל גידול ניכר במספר אנשי הסגל במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה וגידול מתון בלבד במדעי הרוח והחברה

הדוח מדגיש שמצב זה מחייב מציאת איזון עדין, שמחד יחזק את הסגל האקדמי בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה, כדי לקדם את המצוינות המדעית של ישראל בתחומים אלה, בד בבד עם הכשרת כוח אדם איכותי הנדרש למשק, ומאידך ישמר את המחקר במדעי הרוח והחברה ויטפחוֹ.

• העצמת המדע בישראל עוברת דרך חיזוק מעמדו הבין-לאומי וקשריו עם חוקרים בחו”ל

דוח האקדמיה מדגיש שהעצמת המדע בישראל אינה עוברת רק דרך הגדלת תקציבי מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר במדינה, אלא גם דרך חיזוק שיתופי הפעולה בין חוקרים מישראל לחוקרים מחו”ל. הדוח מבהיר שהשתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי היא מרכיב מרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה, ועם זאת אף שהיקף שיתוף הפעולה הבין-לאומי שחוקרים ישראלים הם צד בו הוא גדול, הוא קטן מזה של מדינות בעלות מצוינות מדעית בולטת.

• ישראל נמצאת במקום השלושים ושניים ב-OECD בשיעור הסטודנטים הזרים לדוקטורט

דוח האקדמיה מדגיש שלשיעור גבוה של סגל ושל סטודנטים זרים השפעה חיובית עצומה על איכות המחקר וההוראה האקדמיים. הדוח מתריע כי חרף זאת שיעור אנשי הסגל הבכיר והסטודנטים הזרים בישראל זעום לעומת זה שבמעצמות מדעיות, והיא מתקשה בגיוס עמיתי בתר-דוקטורט זרים מצטיינים. שיעורם של הזרים, אנשי סגל וסטודנטים, בישראל הוא זה: פחות מ-3% מאנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות, כ-50% מעמיתי הבתר-דוקטורט, רק כ-3% מהסטודנטים לתואר ראשון, כ-5% מהסטודנטים לתואר שני וכ-8% מהסטודנטים לתואר שלישי.

הדוח מסביר שהבאת סטודנטים וסגל מחו”ל לישראל כרוכה בקשיים רבים, ובכללם קשיים מנהלתיים, תרבותיים, כספיים ושיווקיים. הוא קורא לפעול באופן משולב ולאומי לקידום הנושא ולרתום את כלל הגופים הרלוונטיים במערכת ההשכלה הגבוהה ובמשרדי הממשלה למען מטרה זו.

תגובות

פרופ’ דוד הראל, נשיא האקדמיה: “זהו לכבודה של האקדמיה להגיש את דוח זה לנשיא המדינה. מעמד זה מבטא את ההכרה בחשיבותו של המחקר המדעי למדינת ישראל, שלו חלק נכבד בצמיחתה הכלכלית של המדינה, בביסוס דמותה הרוחנית, בחיזוק חוסנה הביטחוני ובמעמדה בקרב אומות העולם. דוח זה על מצב המדע בישראל כולל התייחסויות למדעי הטבע ולמדעים המדויקים, כמו גם למדעי הרוח ולמדעי החברה. הוא מוגש מתוקף חובתה החוקית של האקדמיה ומתוך אמונתה בתרומתו רבת ההשפעה של הייעוץ המדעי לתהליכי קבלת ההחלטות במדינה. אני מודה לכבוד הנשיא על פעילותו לקידום המדע בישראל וקורא למקבלי ההחלטות במדינה בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט ללמוד את מסקנות הדוח ואת המלצותיו ולפעול על פיהן, כל אחד ואחת בתחומי אחריותו, כדי להאדיר את המדע בישראל ואת השפעתו המקומית והבין-לאומית. שגשוגו הוא שגשוג כולנו”.

פרופ’ רשף טנא, יו”ר ועדת דוח מצב המדע: “דוח מצב המדע חורט על דגלו את חשיבותה של המצוינות המדעית ובוחן דרכים לקידומה. הדוח שואף לתת קול למצוקות ולאתגרים שעולים מהשטח, מהחוקרים ומהחוקרות במוסדות המחקר בישראל, מתוך אמונה שמדע מצטיין משגשג לא מתכנון מרכזי אלא מפעילותם המצטברת של חוקרים הנמצאים כל אחד בחזית המדע בתחומו. דוח זה מעיד על איכותו של המדע בישראל, אך גם על הצעדים הנדרשים לצורך המשך טיפוחו”.

לדוח המלא באתר האקדמיה הלאומית למדעים

ניתוחים נוספים יובאו בהמשך באתר הידען

עוד בנושא באתר הידען:

• האקדמיה הלאומית למדע ממליצה לממשלה להגדיל לאלתר את תקציב המחקר המדעי האקדמי לפי השיעור האירופי כך שיעמוד על 23% מתקציב המו”פ
• המחקר בישראל על סף קריסה – קיים משבר אמיתי במחקר הנסיוני
• פרופ’ דן שכטמן, מ”מ יו”ר קרן וולף: אף מפלגה לא מבטיחה את שיקום המחקר המדעי בישראל ומניעת בריחת המוחות
• מחקר: הירידה באיכות המחקר המדעי בישראל והעלייה בפערים החברתיים יעיבו על הצמיחה