סיקור מקיף

אפילפסיה

מולקולת DNA. איור: depositphotos.com

נול האריגה של האבולוציה

שיטה חדשה מאפשרת לאתר נקודות דמיון בין מולקולות בקרת גנים של מינים שונים – מלטאות ועד בני-אדם – וכך לחשוף מקטעים חיוניים שנשמרו לאורך האבולוציה

חלקים שונים של הגן צ'ייסר (נקודות המסומנות בחצים) מתבטאים בעיקר בגרעין התא של עובר עכבר (מסומן בכחול). עובדה זו תומכת בהשערה כי הצ'ייסר מעורב בבקרה על פעילות גנים

כשהצ'ייסר נתקע בפקק

מדעני המכון שיערו כי מיקום גנים לא-מקודדים עשוי ללמד על תפקידם. המדענים הראו כי הגן הלא-מקודד "צ'ייסר", מווסת את הגן המקודד הסמוך לו, שנקשר בעבר

גרפן וזהב הופכים גלאי מוח ליעיל יותר. באדיבות: DGIST.

גלאי מוח המורכב מגרפן וזהב

מדענים הצליחו לפתח אלקטרודות מוח גמישות יותר המצמצמות את הנזק לרקמות תוך קבלת אותות ברורים מהמוח

טיפול באנשים שלקו בהתקף אפילפסיה. איור: shutterstock

מדענים זיהו את הגן הגורם למחלה אפילפטית קשה

הצוות סקר גנטית 84 חולים ממדינות שונות, בהם ארבעה חולים מישראל, ומצא את הגן אצל חמישית מהם. יתרה מזאת: אצל כולם נמצאה בדיוק אותה מוטציה

פרופ' אוהד בירק

פוענחה מחלה גנטית השכיחה בקרב יהודים יוצאי מרוקו

צוות מחקר בראשות פרופ' אוהד בירק, מנהל המכון הגנטי במרכז הרפואי סורוקה וראש מעבדה במכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב באוניברסיטת בן-גוריון, פענח מחלה גנטית הגורמת למקרים

בניסויים שנערכו בעכברים השתלת התאים הפסיקה לגמרי את התקפי האפילפסיה בכמחצית מהעכברים, ואצל המחצית השנייה נרשמה ירידה דרמטית בתדירות ובעוצמת ההתקפים. צילום: shutterstock

תאים נגד אפילפסיה

לרוב אפשר לשלוט במחלת האפילפסיה בעזרת טיפול תרופתי או ניתוח, אבל נכון להיום אין תרופה שמרפאת את המחלה לחלוטין. חוקרים מצאו שיטה חדשה שעשויה לרפא

הגר גלברד-שגיב וד"ר רוני פז. חיים בסרט

קמתי, התרחצתי, התלבשתי – איך אני זוכר זאת?

כשאנו מספרים למישהו על קורותינו בבוקר מסוים, אנחנו מסוגלים להיזכר באירועים – פרט אחרי פרט – הודות ליכולתהקרויה "זיכרון אפיזודי" (זיכרון של רצף אירועים). זאת,

עת לחתוך…

הנרי מוליסון, האיש שאיבד את זכרונו מת לפני שנה וכעת מוחו שנחקר מאוד בחייו, ממשיך לתרום למדע, ייחתך לפרוסות כדי ללמוד עליו

פרס קיי לתלמידת מחקר באוניברסיטה העברית על פיתוח תרופה בטוחה יותר לטיפול בהתקפי אפילפסיה

תלמידת המחקר נטע פסח מבית-הספר לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים פיתחה תרופה למניעת התקפים אפילפטיים בהנחייתם של פרופ' בוריס יגן ופרופ' מאיר ביאלר. תרופה זו נטולת

איתות ברשת

כמו מכשירים מלאכותיים רבים, גם יצורים חיים משתמשים בשינויי מתח חשמליים כדי להפעיל את גופם. מחקר חדש שופך אור על התופעה ומציע כמה רעיונות לתרופות

מחלת הנפילה שלי

אנשים הסובלים מאפילפסיה של אונת המצח נמשכים לעתים קרובות לדת, אולי משום שהם נזקקים לממד מנטלי שונה

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן