סרטו של נדב הראל המוח החשמלי ישודר בערוץ 8

הסרט, זוכה פרס התחקיר בפסטיבל דוקאביב 2010 ישודר בהקרנת בכורה בערוץ 8, בשבת 14.8.2010 בשעה 22:00.

במוצאי שבת הקרובה, 14/8 ישודר בהקרנת בכורה בערוץ 8 בהוט סרטו של נדב הראל “המוח החשמלי”.

הסרט “המוח החשמלי” של היוצר נדב הראל מציג את סיפורם האישי הנוגע ללב של ארבע דמויות המתמודדות עם מחלות מוחיות, כגון מאניה דיפרסייה, דיסטוניה ואפילפסיה.

“הדמויות בסרט עוברות טיפולים באמצעות טכנולוגיות רפואיות חדשניות המתערבות בפעיות החשמלית של המוח ומאפשרות התבוננות מדעית ופילוסופית לתוככי המוח האנושי. מה שבעבר היה נתפס כמדע בדיוני, מהווה כיום מענה רפואי פורץ דרך למיליוני האנשים הסובלים מהפרעות מוחיות.” אומר הראל.

הסרט המוח החשמלי זכה פרס התחקיר בפסטיבל דוקאביב 2010. הוא גם נבחר להיות יוצג גם בפריז במסגרת הפסטיבל המוביל בעולם לסרטי מדע “פריז סיאנס” ובמוזיאון המדע בניו יורק בחודשים אוקטובר נובמבר.

הסרט שהוקדש לאביו ז”ל של נדב הראל, נוירולוג במקצועו, עוקב אחר גיבורי הסרט, שני גברים, ילדה בת 14 וחצי ואישה בת 80 המאושפזת במחלקה סגורה, הסובלים מדיכאון, דיסטוניה, אפילפסיה ומאניה דיפרסיה – כולם עוברים טיפולים חדשניים באמצעות טכנולוגיות גרייה חשמלית למוח.

בסרט נבחנים טיפולי ניתוחי מוח חדשניים העושים שימוש בטכנולוגיות חדשניות כגון: אקטיבה של מדטרוניק , מערכת גרייה חשמלית עם אלקטרודות מושתלות במוח לטיפול בדיסטוניה ופרקינסון, שהושתלה לסמי הרשקוביץ, אחד הדמויות בסרט, הסובל מדיסטוניה, שהיא הפרעה מוטורית מוחית הגורמת לו לצלוע. הסרט עוקב אחר הנעשה בחדרי הניתוח, מלווה את המטופלים ותחושותיהם במהלך ואחרי ההשתלה ומעלה למודעות את בעיית הסטיגמה לטיפולים חדשניים באמצעות ראיונות עם רופאים מומחים .

עד לא מזמן, החזון על שינוי התודעה בעזרת מכונות היה נחשב פנטזיה השייכת לעולמות ספרות המדע בדיוני והקולנוע. כיום הידע והמשאבים העצומים המושקעים בחקר המוח מתקדמים בקצב מסחרר ומתחילים להניב תוצאות שנויות במחלוקת. סרט זה מתעד את תחילתה של מהפיכה רפואית בעלת השלכות תרבותיות עתידיות מרחיקות לכת, ועם זאת עונה על צורך אמיתי למיליונים הסובלים מהפרעות מוחיות כיום.

המוח החשמלי מנסח מחדש את מסתורי המוח כפי שהוא נתפס כיום על ידי קדמת חקר המוח והפסיכיאטריה, ובאמצעות הסיפורים האישיים, שואל הסרט שאלות נוקבות בנושא קשר אדם מכונה – אתיקה, טכנולוגיה, תרבות ותפיסת ה”אני”.
צוות הצילום של המוח החשמלי תיעד את תהליך הריפוי של 4 הדמויות הסובלות מהפרעות מוחיות ועוברות סדרה של טיפולים בטכנולוגיות גרייה חשמלית חדשניות למוח. בבסיס הטיפולים החדשניים עומדת המחשבה שאם נוכל למפות את פעילות המוח נוכל לדמות פעילות זו ולהשפיע על מוח האדם כפי שמתכנתים מחשב. המצלמה מלווה את הדמויות לאורך הטיפול, מלמדת על מחלתם, לבטיהם ותקוותיהם לפני הטיפול, עוקבת בסבלנות אחרי התמודדותם היומיומית עם מציאות הטיפול ומראה את השינוי שהם עוברים בעקבות הטיפול.

אודות החזון והאתגרים מאחורי עשיית הסרט- גרסת הבימאי

נדב הראל , בימאי ויוזם הסרט מציין:” הגעתי לרעיון לעשות את הסרט דרך אחי, ד”ר ערן הראל, שהוא אחד הפסיכיאטרים השותפים במחקר הגרייה האלקטרומגנטית. עובדה זו היא אחת הסיבות לאמון ולהסכמה היוצאת דופן אשר קיבלתי מהמוסדות הפסיכיאטרים בהן מתרחש הניסוי. אני רואה בזאת הזדמנות נדירה להציץ אל פנים מעבדה העוסקת במחקר על בני אדם הסובלים מהפרעות מוחיות נפשיות.”

כשהתחלתי את התחקיר לסרט נתקלתי בתופעה של יחס מזלזל ולא אוהד של הציבור הרחב כלפי המוסד הפסיכיאטרי ו”חולי הנפש”, אחת הסיבות היא הדמוניזציה שנעשתה סביב הטיפול בשוק החשמלי שלהפתעתי למדתי כי הוא אחד הטיפולים היעילים לטיפול בדיכאון אצל אנשים שאף תרופה לא עוזרת להם. אני חושב שהסרט מגשר בין הציבור הרחב הפסיכיאטריה, הנוירולוגיה וחקר המוח. הטיפולים החדשנים הם בשורה בפני עצמם, בשורה היכולה ליצור מצב חדש בין הסובלים מהפרעות מוחיות, לבין הממסד שבאפשרותו להעניק להם את העזרה לה הם נזקקים.”

“אני רואה את הסרט “המוח החשמלי” כשילוב מעניין של נושא מאוד אישי, דמויות הסובלת ממחלת נפש ומהפרעות תנועה, מצב הדורש עשייה דוקומנטרית רגישה, צנועה ובלתי מתלהמת עם נושא מאוד לא אישי – טכנולוגיה חדשנית מבטיחה, מבוססת ידע שכלתני, מדענים מעבדות וחומרה. השילוב בין טכנולוגיה ומצב תודעתי הוא נושא שבאופן אישי מעניין אותי ואני רואה את סרט זה כהמשך עקיף לסרטי “מתקפת המאושרים” על הסוציולוגיה של סם האקסטזי, סרט שגם כן הופק עבור ערוץ 8.”

“האתגרים שעמדו מולי בעשיית הסרט היו קודם כל למצוא אנשים שיסכימו להצטלם. זה היה לא פשוט והשקענו הרבה מאוד חיפושים עד שמצאנו את האנשים האמיצים שהסכימו להצטלם בעיקר בגלל שחשבו שזה נושא לא מדובר שחשוב לחשוף אותו. לכן הסרט לקח 4 שנים עד לעריכתו הסופית.
בעיה נוספת היתה כיצד לתת ביטוי ויזואלי לתהליכים מוחיים נפשיים? הסרט מכניס את הצופה לתהליכים ביולוגים ונפשיים בכל מיני רמות מהדמיות מדעיות שאספנו במעבדות חקר מוח בכל העולם, לבין דמויות שעוברות ניתוחי מוח החושפים את המוח עצמו בזמן ערנות מלאה. כמו כןהיתה לי התלבטות כיצד להגיש את הנושא ולהתגבר על הדעות הקדומות הקיימות כשמדובר בהתערבות חשמלית במוח האדם, אחת ההצלחות הגדולות של הסרט לדעתי היא היכולת שלו לגשר על התהום שבין ה”נפש” והגוף, נושא רגיש מאוד במיוחד לכל מי שמאמין שקיימת נשמה או איזה שהיא ישות של ה”אני” שלנו מעבר לרקמות הגוף והמוח שלנו. וכן היה לי אתגר כיצד לספר סיפור שהוא תזה מחקרית עתירת ידע עם סיפורים אישיים של מטופלים, אחרי חודשים של שבירת מוח רצינית בחדר העריכה נראה לי שהצלחנו למצוא את האיזון בין פרופסורים מומחים שמסבירים דברים מאוד מסובכים לבין החוויה הסובייקטיבית של מטופל שעובר טיפול שמשנה את מציאות חייו”.