הבדיקה משמשת למיפוי אזורים שונים במוח כהכנה לקראת מגוון רחב של ניתוח מוח. בשלב הראשון יהנו מהשירות חולי אפילפסיה המועמדים לניתוח מוח עד לפתיחת הקליניקה בישראל נאלצו החולים לנסוע לחו”ל לעבור את הבדיקה
ב-75% ממקרי האפילפסיה מצליחות התרופות האנטי אפילפטיות לאזן את החולים ומאפשרות להם לנהל אורח חיים תקין ונטול התקפים. ביתר המקרים, יש צורך לבחון חלופות טיפוליות עבור החולה, בראשן האפשרות הניתוחית.
הטיפול הניתוחי מכוון למנוע את הפרכוסים האפילפטיים ע”י הוצאת המוקד האפיליפטי מהמוח, אך בשל מורכבותו הוא נשקל בכובד ראש לפני ביצועו. הרופא הנוירוכירורג נעזר בבדיקות הדמיה ובדיקות מבניות של המוח כדי להעריך את סיכויי ההצלחה של הטיפול ובהתאם לכך להחליט האם לבצעו.
בדיקת ה- MEG (Magnetoencephalography) מבוססת על טכנולוגיה חדשנית, בלתי פולשנית ורגישה במיוחד אשר יכולה להצביע בדיוק רב ביותר על מיקום המוקדים האפילפטים במוח. תוצאות הבדיקה מסייעות לרופא להכריע האם ניתן וכדאי לנתח את המטופל.
בדיקת הMEG – נחשבת כיום לאחד הכלים החשובים והחיוניים לגיבוש המלצה קלינית בנוגע לניתוח. עד לאחרונה הבדיקה היתה אפשרית רק בחו”ל אך בזכות פתיחתה של Brain Map , קליניקה אבחונית במרכז לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן, יכולים כעת החולים לעבור את בדיקת ה- MEG בישראל.
אודות הטכנולוגיה המתקדמת של ה- MEG
Magnetoencephalography) MEG) הינה שיטה לרישום גלי מוח, המבוססת על מדידת השדות המגנטיים הנוצרים כתוצאה מפעילות מוחית. הבדיקה משמשת למיפוי אזורים שונים במוח (אזורי תנועה, חישה, שפה ושמע) כהכנה טרום ניתוחית במגוון רחב של ניתוח מוח. בשלב הראשון יהנו מהשירות בישראל חולי אפילפסיה המועמדים לניתוח מוח.
מכשיר ה – MEG המצוי בשימוש בקליניקת Brain Map מצוייד ב 248 חיישני על, המקיפים את ראשו של הנבדק על מנת לקבל כיסוי מלא לכל חלקי המוח. כל חיישן רושם את השינויים בשדה המגנטי מנקודה שונה במרחב ובזווית שונה, וכך מתקבל כיסוי מלא של כל חלקי המוח. הבדיקה מסוגלת להצביע על המוקד האפילפטי ולעקוב אחר הצתת ההתקף והתפשטותו במרחב המוח. גם בזמן שהחולה אינו חווה התקף אפילפטי, הבדיקה יכולה לספק מידע רב אשר עוזר לרופא בגיבוש הערכה בשלב טרום ניתוחי, ובכך הבדיקה תורמת להפחתת הסיכונים הכרוכים בניתוח ולהשגת התוצאה הטובה ביותר האפשרית.
אודות מהלך הבדיקה
הנבדק והמלווה מגיעים אל קליניקת ה – MEG ומביאים עימם חומר רפואי רלוונטי.
במפגש עם רופא ה – MEG יידון הרקע הרפואי, סוגי הבדיקות שבוצעו עד כה, סוגי ההתקפים האפילפטים ותזמונם, הסימפטומים המקדימים וכל מידע רפואי נוסף, אשר עשוי לסייע בידי רופא הMEG בתכנון הבדיקה. בשלב הרישום של גלי המוח החולה שוכב במיטה כאשר ראשו מונח על משענת ומעליו נמצאת קסדת ה- MEG. ניתן לנמנם או לישון חשוב
להשאר ללא תנועה ככל הניתן. עם סיום הבדיקה החולה משוחרר לביתו. פיענוח הבדיקה אורך כ-3 שבועות והתוצאות נשלחות אל הנבדק ואל הרופא המפנה.
השתתפות קופות החולים בבדיקה
בדיקת ה – MEG עדיין אינה כלולה בסל הבריאות בישראל, יחד עם זאת, מרבית קופות החולים מכירות בחשיבותה המכרעת של הבדיקה כאינדיקציה טרום ניתוחית חשובה ביותר להצלחת ניתוחי מוח.
ניתן להגיש לקופת החולים אליה הינכם משתייכים בקשה לביצוע בדיקת הMEG. הקופות שוקלות כל מקרה לגופו ומאשרות לבדיקה את המקרים הרפואיים המתאימים.
אודות מחלת האפילפסיה
בישראל חיים כ-60,000 חולי אפילפסיה מתוכם כ-15,000 ילדים ובני נוער. מחלת האפילפסיה (כפיון) נובעת מהפרעות בפעילות החשמלית של המוח, אשר גורמות ל”ירי” בלתי מבוקר של קבוצת תאי עצב. ה”ירי” בלתי מבוקר גורם להתקפים של פרכוס חלקי או כללי ולתסמינים שונים בהתאם לאזור המוחי המעורב. ישנם סוגים שונים של אפילפסיה, שההבדל ביניהם הוא במיקום ההפרעות החשמליות במוח ובהתבטאות הקלינית הנובעת מהם. שני סוגי ההתקפים העיקריים הם: התקף מוקדי, המתאפיין בתנועות לא מבוקרות באזורים שונים בגוף ללא איבוד הכרה ונחשב לפחות קשה והתקף כללי, המתאפיין באיבוד הכרה, נפילה (ומכאן הכינוי שדבק בה), גלגול עיניים ופרכוס של כל הגוף מלווה בדרך-כלל באיבוד שליטה על סוגרים ונשיכת לשון עם הפרשת רוק מהפה. משך ההתקף נע בין מספר שניות למספר דקות ותלוי בסוג ההתקף. במקרים נדירים יכול התקף להמשך גם שעות. מחלת האפילפסיה יכולה להופיע עקב סיבות מגוונות, ביניהן סיבות תורשתית, או להתפתח במהלך החיים כתוצאה ממצאים מוחיים שונים, כגון: פגיעת ראש חודרת הגורמת לצלקת ברקמת המוח, גידול ואוטם הפרעה בזרימת הדם למוח. בחלק מהמקרים לא ניתן לזהות את הסיבה להופעת ההתקפים. כ-25% מאוכלוסיית החולים במחלת האפילפסיה, אינם מגיבים לטיפול תרופתי. חלק מאותם חולים קשים מועמדים לניתוח מוח.
