הידען > אוניברסיטת הארווארד

אוניברסיטת הארווארד

סימולציה מקנה המידה הקטן ביותר ועד ליקום הנראה כולו – המפתח להבנת היקום

אבי בליזובסקי 6 בנובמבר 2019 6 תגובות

כך אמרה פרופ' ליזה רנדל, פיזיקאית מאוניברסיטת הארווארד, באירוע Science in the age of experience שערכה חברת דאסו סיסטמס בבוסטון

שממית מצמיחה את זנבה מחדש. צילום: shutterstock

התגלו מתגים גנטיים השולטים בתהליך של התחדשות הגוף כולו בבעלי חיים

אבי בליזובסקי 17 במרץ 2019 אין תגובות

חוקרים מהארווארד שופכים אור חדש על החידה כיצד ישנם בעלי חיים המסוגלים לחדש את כל גופם, והסבירו מדוע למרות קיומן של הגנים יכולת ההתחדשות בבעלי

"הכימיה של אהבת אם"

אבי בליזובסקי 19 במרץ 2017 אין תגובות

מחקר שנערך לאחרונה בבוסטון מצביע על חומר כימי אחד הממלא תפקיד חשוב בהתפתחות הקשר בין האם לילד בריא. המחקר נערך על ידי שיר אציל וליסה פלדמן

פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

דר. משה נחמני 2 באוגוסט 2016 אין תגובות

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד הצליחו לפתח פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאי לב על מנת ליצור טלאי "ביוני" ללב. לאחר השתלתו, הטלאי הביוני מתפקד בדומה

האבולוציה האנושית, על פי תהום. איור: shutterstock

האם האבולוציה האנושית נמשכת?

אבי בליזובסקי 15 ביולי 2016 146 תגובות

מחקר שסקר נתונים רפואיים של כ-20 אלף אמריקנים טוען כי למרות ההאפלה של גורמים סביבתיים ותרבותיים, עדיין ניתן לחוש בפעולת הברירה הטבעית גם אצל בני אדם

נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock

לקראת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

אוניברסיטת תל אביב 10 בפברואר 2016 אין תגובות

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, מהטכניון ומהרווארד זיהו בדם סמן ביולוגי המתקשר למחלת האלצהיימר, ועשוי לשמש לפיתוח אבחון אמין בבדיקת דם פשוטה * "אנו מקווים שבעתיד

רובוט קופץ על המים. צילום: האוניברסיטה הלאומית של סיאול

ללכת על המים – הבשורה הרובוטית

ארגון הביומימיקרי הישראלי 2 בספטמבר 2015 2 תגובות

למינים רבים של חרקים רבים יש יכולת ללכת על מים. חרקים אלה מנצלים לשם כך את מתח הפנים של המים. אחת התנועות היותר מורכבות היא

קפיצת דרך רובוטית בהשראת הצפרדע

ארגון הביומימיקרי הישראלי 3 באוגוסט 2015 אין תגובות

אחד האתגרים בפיתוח רובוטים לשימוש באזורים מוכי אסון הוא הצורך בעבירות גבוהה מצד אחד ובעמידות הרובוט בפני שטח מאתגרים. הרובוט שפותח בהשראת הצפרדע, מורכב משילוב

בדיקת דם עשויה לזהות את הנגיפים שבהם נתקלתם בימי חייכם

ד"ר אורי פלביץ' 7 ביוני 2015 2 תגובות

כיום, ניתן לבדוק נוכחות נוגדנים עבור נגיף מסוים אחד. בשיטה החדשה הקרויה VirScan ניתן יהיה לבדוק מאות נגיפים בבדיקה אחת מבלי שיהיה צורך בהגדרת הנגיף

בתצלום זה של טלסקופ החלל האבל רואים קשרים כהים של גז ואבק המכונים "Bok globules" - כיסים דחוסים בעננים מולקולריים גדולים יותר. איים כאלה של חומר ביקום המוקדם היו עשויים להכיל אדי מים כפי שאנו רואים בגלקסיה שלנו כיום, למרות שהם הכילו הרב פחות חמצן. צילום: Credit: NASA, ESA, and The Hubble Heritage Team

גילוי מפתיע: ענני הגז הקדומים, שמהם נוצרו הכוכבים והגלקסיות ביקום, הכילו כמות משמעותית של מים

אוניברסיטת תל אביב 11 במאי 2015 98 תגובות

עד היום מקובל היה לחשוב שאותם ענני גז הראשוניים הכילו מעט מאוד מולקולות של מים (H2O), וזאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, החמצן הדרוש ליצירת מים

תמונה: צוות ממכוני Wyss ו- SEAS מאוניברסיטת הרווארד, ומ-MIT בנה רובוט אוטונומי שמתחיל את דרכו כצורה דו-ממדית המתוכנת לקפל את עצמה לצורה מורכבת ולזחול למרחק ללא כל התערבות אנושית. צילום: Wyss המכון של אוניברסיטת הרווארד

רובוט מקפל את עצמו והולך לדרכו

אבי בליזובסקי 10 באוגוסט 2014 אין תגובות

פיתוח חדש מדגים את הפוטנציאל למכונות מתוחכמות שבונות את עצמן

גארי פתון, סגן נשיא בכיר ביבמ ועמית IEEE בכנס ChuoEx 2014

מחקר בנייצ'ר בהשתתפות חוקר ישראלי חושף את הסימולציה המפורטת הראשונה של היקום* דרשה שלושה חודשי הרצה בשני מחשבי על

אבי בליזובסקי 8 במאי 2014 8 תגובות

ד"ר שי גנל, פוסט דוקטורנט במכון לתיאוריה וחישובים באוניברסיטת הארווארד ובמכון הארווארד סמיתסוניאן אומר בראיון לאתר הידען כי הסימולציה מכילה תנאי התחלה ואת חוקי הטבע

אב-טיפוס של סוללת זרימה במעבדתו של החוקר עזיז בביה"ס להנדסה ולמדעים יישומיים באוניברסיטת הרווארד (תמונה באדיבות Eliza Grinnell, SEAS Communications)

סוג חדש של סוללה יעילה

דר. משה נחמני 21 בינואר 2014 15 תגובות

חוקרים מהארווארד מדווחים על סוללת זרימה נטולת מתכת המבוססת על האלקטרוכימיה של מולקולות אורגניות קטנות, זולות ונפוצות בטבע הקרויות קווינונים (Quinone), הדומות לאותן המולקולות המאחסנות

פרופ' נחום זוננברג, אוניברסיטת מקגיל, קנדה

פרופ' נחום זוננברג, חלוץ תחום בקרת התרגום של החלבונים, ושני מגלי המיקרו RNA: גארי רובקון וויקטור אמברוז זכו בפרס וולף לרפואה

אבי בליזובסקי 19 בינואר 2014 אין תגובות

מתוך נימוקי וועדת הפרס

גן אחד – מוטציות רבות: הגן השולט בצבע הפרווה של העכברים התפתח תשע פעמים

אבי בליזובסקי 18 במרץ 2013 2 תגובות

כאשר עכברים שחורים פלשו לראשונה לגבעות החול של נברסקה הם היוו ניגוד לצבעים הבהירים של החול, דבר שהפך אותם לטרף קל. במהלך 8,000 השנים

חומר הדברה נפוץ, אימידאקלופריד (Imidacloprid) הוא ככל הנראה הגורם להעלמות הדבורים

אבי בליזובסקי 7 באפריל 2012 14 תגובות

מדענים מהארווארד הצליחו לחקות בשטח את תסמונת קריסת מושבות דבורי הדבש, ומסתבר שכמויות קטנות מאוד של החומר הנמצא בשימוש נפוץ מאז שנות התשעים, מספיקות כדי

"מטאתיזה מצולבת" בררנית כלפי צורת ה- Z באמצעות זרז מוליבדן

שיטה חדשה להכנת קשרי פחמן-פחמן כפולים

דר. משה נחמני 21 באפריל 2011 אין תגובות

ממצאי המחקר מרחיבים משמעותית את היקף השימוש בזרזים מבוססי-מתכת שהתגלו ע"י אותם החוקרים רק לפני שלוש שנים

קופי רזוס. מגלים גמישות בבחירת החברים שלהם. צילום: אוניברסיטת ייל

לדעות קדומות אצל בני האדם יש שורשים אבולוציוניים קדומים

אבי בליזובסקי 21 במרץ 2011 14 תגובות

הנטייה לתפוס אחרים כמו "אנחנו מול הם" איננה בלעדית לבני האדם, אלא קיימת גם אצל חלק מבני הדודים שלנו – הפרימאטים. כך עולה ממחקר חדש

עיבוד צבעוני של תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של ננו-מעבד ניתן לתכנות המונח על ארכיטקטורה סכמטית של מעגל ננו-מעבדים

ננו-המעבד המתכונת הראשון אי-פעם

דר. משה נחמני 1 במרץ 2011 15 תגובות

מהנדסים ומדענים מאוניברסיטת הרווארד ומחברת MITRE הצליחו להדגים את פעילותו של ננו-המעבד המתוכנת הראשון אי-פעם שפותח.

מרכז שביל החלב, המכיל גם את החור השחור *Sagittarius A. החור השחור וכמה כוכבים צעירים מאסיביים באיזור זה יוצרים את האדים המחוממים של גז הנראים בתדרי קרינת X. צילום: הלווין צ'אנדרה, אוניברסיטת הארווארד ואוני' טוקיו

המעבדה לבדיקת תורת היחסות הכללית: החור השחור הסופר מאסיבי והכוכב

דר. גלי ויינשטיין 2 בספטמבר 2010 28 תגובות

מרכז שביל החלב נמצא במרחק של 26,000 שנות אור מכדור הארץ. ממש כמעט מרחק נסיעה מכאן בחללית שנעה במהירות של …99.9999999999999 אחוז ממהירות האור.

כיצד הגבלת קלוריות ופעילות גופנית מעכבים מספר השפעות הזדקנות

יאיר הלחמי 6 באוגוסט 2010 4 תגובות

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד חשפו מנגנון שבאמצעותו הגבלת קלוריות ופעילות גופנית מעכבים חלק מתופעות ההזדקנות על ידי התחדשות הקשרים בין העצבים לשרירים עליהם הם שולטים

ריאה על שבב. תמונה באדיבות Wyss Institute for Biologically Inspired Engineering

פיתוח של ריאה אנושית על שבב

דר. משה נחמני 13 ביולי 2010 תגובה אחת

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, בשיתוף פעולה עם חוקרים מביה"ס לילדים בבוסטון, פיתחו התקן המחקה ריאה אנושית חיה ונושמת על מיקרו-שבב. ההתקן, בגודל של מחק עפרונות רגיל,

ננו-התקנים הנעים ומשנים את צורתם לפי דרישה

דר. משה נחמני 9 ביולי 2010 תגובה אחת

באמצעות חיקוי עקרונות העיצוב של הטבע, צוות מחקר מאוניברסיטת הרווארד הכין ננו-התקנים המורכבים מדנ"א המתארגן עצמאית והניתן לשינוי צורה ולתנועה לפי דרישה. בניגוד לננו-טכנולוגיות קיימות,

משטח תלת ממדי זה מדגים בקנה מידה ננומטרי את אותם אדוות וקפלים שמדגימות רשתות דייג בקנה מידה מקרוסקופי. צילום: אדם פיינברג, אוניברסיטת הרווארד.

יצירת ננו-סיבים בהשראת הטבע

דר. משה נחמני 29 ביוני 2010 תגובה אחת

בטבע, תאים ורקמות נאספים ומתארגנים באופן עצמאי בתוך מערכת של סיבים חלבוניים שבסופו של דבר ייקבעו את המבנה והתפקוד שלהן, כגון גמישות העור ויכולת ההתכווצות

חומצה פולימטרית - יוצרה באוניברסיטת הארווארד בשיטה הדומה לייצור צמר גפן מתוק

ייצור ננו-סיבים בהשראת צמר-גפן מתוק

דר. משה נחמני 6 ביוני 2010 אין תגובות

שיטה חדשה עבור הייצור של נשיטה חדשה עבור הייצור של ננו-סיבים זעירים, המורכבת משילוב של סרכזת מהירה ומכונה להכנת צמר-גפן מתוק, פותחה ע"י ביו-מהנדסים מאוניברסיטת