סיקור מקיף

רמב”ם וביה”ס לרפואה באוני’ הארווארד משיקים תכנית מחקר משותפת: חיסון לסרטן

החוקרים מפתחים חיסון שבו תאים שמתפקדים כ”גששים” מצביעים בפני תאים לוחמים על התאים הסרטניים ומביאים לחיסולם

תאים במערכת החיסון. מקור: ויקימדיה קומונס
תאים במערכת החיסון. מקור: ויקימדיה קומונס

ביום ג’ השבוע התכנסו ברמב”ם חוקרים בכירים בתחום הסרטן מביה”ס לרפואה בהארווארד (בוסטון) ומרמב”ם להשיק תכנית מחקר משותפת תחת הכותרת “חיסון לסרטן”.

מדובר בכיוון נועז וחדשני במסגרת המאבק בסרטן. המחקר מתמקד ביצירת “חיסונים מאוחים” שמוזרקים בזריקות תת עוריות לחולה ומטרתם לעורר (“לשפעל”) את מערכת החיסון הפגועה של חולי סרטן ולגרום לה לשוב להלחם בתאים הסרטניים.

את הרעיון המהפכני הגו החוקרים בהארווארד, וכאשר הם חיפשו שותפים למחקר הוחלט בבוסטון לפנות לחוקרי רמב”ם. השותפות של שני המוסדות המחקריים האלה מצביעה על המעמד האקדמי – מחקרי העולמי הגבוה לו זוכים רופאי המחלקה ההמטולוגית ברמב”ם וחוקרי הפקולטה לרפואה בטכניון.

על קצה המזלג, הרעיון מאחורי יצירת החיסונים: הוכח כי בחלק מסוגי הסרטן מערכת החיסון שלנו “יוצאת מאיפוס” וע”י כך נפגעת יכולתה להתמודד עם הסרטן. אחד המרכיבים במערכת החיסון הינם שנפגעים הוא זה של אוכלוסיית התאים הדנדריטים, שהם מעין “גששים” שמציגים לתאים “הלוחמים”, תאי ה T בגופנו, את תאי הסרטן. כאשר התאים הדנדריטים נפגעים, אין מי שיפעיל את תאי ה T להלחם, ותאי הסרטן משגשגים. המדע גילה כי ניתן לגדל תאים דנדריטים מחוץ לגוף, במעבדה.

במחקר הנוכחי, המשותף להארווארד ולרמב”ם, הולכים החוקרים צעד אחד קדימה: מפיקים מדמו של חולה תאי דם לבנים, מגדלים אותם במעבדה לתאים דנדריטים בשלים, ומפגישים את התאים הללו (באמצעות הדבקה מכאנית) עם תאי סרטן שהופקו מהמטופל. באופן זה יוצרים “תא מאוחה” המורכב למעשה מתא דנדריטי בשל ומתפקד ותא סרטני. האיחוי הזה מאפשר “להציג” את התא הסרטני בפני תאי ה T התוקפים של המטופל.

אחת הסיבות לאופטימיות של החוקרים היא מכיוון שתוצאות ראשוניות ממחקר משותף בחולי מיאלומה, (אחד מסוגי הסרטן) מצביע על כך שחיסונים כאלו אכן גורמים לשפעול ניכר של מערכת החיסון נגד המחלה.

המחקר המשותף שכולל כבר כמה עשרות מטופלים הן בארה”ב והן בישראל יוצג במלואו בהתכנסות ברמב”ם וישתתפו בו מיטב בחוקרים משני המוסדות.

את יום המחקר יפתחו פרופ’ רפי ביאר, מנהל רמב”ם ופרופ’ עדו פרלמן, דיקאן הפקולטה לרפואה בטכניון. ההרצאות יינתנו ע”י פרופסור יעקב רואו מרמב”ם, ד”ר דוד אביגן מהמחלקה ההמטולוגית בהארווארד, פרופסור דורון מלמד מהפקולטה לרפואה בטכניון, ד”ר אירית אביבי מהמחלקה ההמטולוגית ברמב”ם, ד”ר ישי עפרן מהמחלקה ההמטולוגית ברמב”ם, ד”ר ז’קלין רוזנבלט מהמחלקה המטולוגית בהארווארד ופרופסור יורם ריטר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. ראש העיר יונה יהב יכבד בנוכחותו את הכינוס המחקרי.

4 תגובות

  1. לשושנה בר לבב- אני מניח שרובנו לא אוכלים את הסושי מפרפר ישר מסירת הדיג… רקמות הסושי שמונח על הצלחת הן מתות ואין לתאים מתים אפשרות להתפתח….

  2. אבקשכם לבדוק את התגובות שבגוף האדם . שאוכלים את הסושי (מאכל הדגים שלא מבושלים )שיש בהם עדיין את התא החי וכשהם נפגשים את התא החי שבגוף האדם הם מתפתחים גידולים
    ואנא על מנת לוודא את זאת כדאי לנסות זאת על גופיי עכברים וכדומה
    אני קטנה לייעץ . אנא תודיעיני על כך כי זה מצטבר במוחי שנים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.