נשיא הרווארד: נשים מצליחות פחות במדעים * פרופ' טייכר מבר אילן: לעודד נשים לקרירה

לורנס סומרס עורר זעם בקרב אקדמים בארה"ב, כשאמר כי הבדלים גנטיים פוגעים בסיכויי ההצלחה של מדעניות. פרופסורים מהאוניברסיטה היוקרתית פירסמו הודעת גינוי

 

ריכוז ידיעות ממקורות שונים

 סומרס. גם בתו מוכיחה את ההבדלים בין המינים (צילום: אוניברסיטת הרווארד)
סומרס. גם בתו מוכיחה את ההבדלים בין המינים (צילום: אוניברסיטת הרווארד)

 

 

נשיא אוניברסיטת הרווארד, לורנס סומרס, עורר זעם רב בקרב אקדמאים בארה"ב, כאשר טען כי הבדלים גנטיים גורמים לכך שנשים מצליחות פחות מגברים במדעים ובמתמטיקה. בוועידה כלכלית שנערכה בשבוע שעבר אמר סומרס, כי כבר בתיכון נערים מגיעים להישגים גבוהים יותר מנערות בשיעורי המדע והמתמטיקה, בשל הבדלים גנטיים.

בראיון ל"בוסטון גלוב", הוא אמר כי דבריו מסתמכים על מחקרים שבדקו את ההשפעות הגנטיות על ההתנהגות. כדוגמה להבדלים בין המינים, הוא נתן את בתו, אשר בילדותה קיבלה שתי משאיות צעצוע, ובחרה לכנותן בשמות של בובות.
סומרס, שכיהן כשר האוצר האמריקאי בממשלו של ביל קלינטון, והיה הכלכלן הראשי של הבנק העולמי, אמר כי ציטט השערות של אחרים, ולא התכוון להביע את דעתו האישית.

קבוצת פרופסורים מהאוניברסיטה פירסמה הודעת גינוי, ואמרה כי הדברים עלולים לפגוע בתוכנית האוניברסיטה לגייס מדעניות בכירות. סומרס, העומד בראש האוניברסיטה הוותיקה והיוקרתית בארה"ב, הודה כי ככל הנראה טעה בהבנת ההשפעה של דבריו, והתנצל אם פגע בסיכויי האוניברסיטה לגייס מדעניות. הוא אמר כי יש לחקור מהן הסיבות למיעוט הנשים בדרגים הבכירים במדע, והוסיף כי מעולם לא אמר, וכי אינו סבור, כי לנשים אין יכולת להצליח ברמות הגבוהות במחקר במתמטיקה ובמדעים.

לאחר פרסום הידיעה הנ"ל בהארץ ביקשה פרופ' מינה טייכר, יו"ר המועצה הלאומית לקידום נשים למדע וטכנולוגיה להגיב, העתק מתגובתה שיגרה לשכת דוברת האוניברסיטה גם לאתר הידען

לכבוד
מר דוד לנדאו
עורך עיתון "הארץ"

התייחסות לפרסום
שלום רב,
אודה לך מאוד אם תואילו לפרסם את דברי שלהלן, במסגרת ידיעה או מאמר קצר, כתגובה לידיעה "נשיא הארוורד: הבדלים מולדים עשויים לגרום להצטיינות יתרה של גברים במדעים ובמתמטיקה", שפורסמה בשבוע שעבר בעמודי החדשות של עיתון הארץ.

נדהמתי לקרוא את התבטאויותיו של פרופ' לורנס סאמרס, נשיא אוניברסיטת הרווארד וכלכלן בעל שם עולמי, בנושא כישרונן של נשים במתימטיקה ומדעים, כפי שצוטטו בעיתון "הארץ"
(20.1.2005).

פרופ' סאמרס, שביקר לאחרונה בישראל, הרשים את צמרת האקדמית בארץ בהרצאותיו על ניהול מוסד מחקר מצטיין ורב תקציבים. אולם מסתבר שפרופ' סאמרס גם מוצא לנכון להתבטא בנושאים שלא מתחום מקצועו – מתמטיקה וגנטיקה, באומרו שנשים לא מצליחות במתמטיקה ומדעים מסיבות גנטיות.
למותר לציין שאין שום הוכחה מדעית שמאשרת את דבריו.

המועצה הלאומית לקידום נשים במדע וטכנולוגיה, שאני עומדת בראשה, בוחנת את הנושא של קידום נשים (במיוחד בדרגות הגבוהות) והביאה לראשי האוניברסיטאות בארץ הצעות לשינוי מסלול הקידום על מנת שיתאים גם לנשים.

אני פונה לכל הנשים השוקלות לבחור בקרירה מדעית להתעלם מדבריו של פרופ' סמרט ולבחור בקרירה מדעית-טכנולוגית שתבטיח להם השתלבות בצמרת התעסוקתית של המדינה. ההון האנושי שטמון בנשים הפונות לתעסוקה מדעית-טכנולוגית לא יסולא בפז.
גם צה"ל מכיר בפוטנציאל זה ובנה תוכנית, בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך ומשרד המסחר והתעשייה, להגדלת ההשתתפות של חיילות במערך הטכנולוגי.

לפני יומיים השתתפתי בסיעור מוחות של יושבות הראש של המועצות לקידום מדע מכל ארצות אירופה על מנת לגבש הצעות להליכי קליטה, קריטריונים למצוינות ומסלולי קידום שיהיו חופשיים מהשפעות המגדר.
האיחוד האירופאי ער לבעיית אי השתתפותן של נשים במערך זה. לדידם הגדלת מספר הנשים במדע וטכנולוגיה מהווה מטרה אסטרטגית כלל- אירופית. כמתמטיקאית פעילה בארץ ובעולם, אני מודעת לייצוג הנמוך של נשים בשטח זה (ובשטחים דומים אחרים). אני עושה כל מאמץ לשמש מודל על מנת למשוך יותר נשים ונערות בתחום זה ולשמחתי ההצלחה רבה. (גם ברמה האישית – יש לי שש תלמידות לדוקטורט וכולן עושות חייל).
בברכה,
פרופ' מינה טייכר, יו"ר המועצה הלאומית לקידום נשים למדע וטכנולוגיה


הבדלים מולדים או אישוש דעות קדומות?

מאת נטלי אנג'יר וקנת צ'אנג

נשיא אוניברסיטת הרווארד עורר סערה כשאמר שייתכן שהישגיהן הדלים של נשים במדעים ובמתמטיקה נובעים מהבדלים מולדים בין המינים. אבל השאלה בעינה: האם יש אמת בדבריו?

אמירתו באחרונה של נשיא אוניברסיטת הרווארד, לורנס סאמרס, כי ייתכן שהישגיהן הדלים של נשים במדעים ובמתמטיקה נובעים מהבדלים מולדים בין המינים, מצטרפת לוויכוח סוער שמתנהל זה עשרות שנים. אף על פי שסאמרס עורר את חמתם של רבים ונאלץ בסופו של דבר להתנצל, נותרת השאלה בעינה: האם יש אמת בדבריו? האם יש בידי המדע ראיות להבדלים מולדים בין המינים, שעשויות להסביר את מספרן המועט של נשים שעוסקות במדע בכלל, ובמשרות הבכירות בפרט?

חוקרים מתחומים שונים, שבחנו את ההבדלים בין המינים, טוענים כי יש הבדלים רבים בין גברים לנשים – בציונים שהם משיגים במבחני חשיבה כמותית, ביחסם למתמטיקה ולמדעים, במבנה המוח ובדרך שגופם סופג תרופות, גם כאלה המשפיעות על המוח. ואולם, למרות השאיפה למצוא תשובות חד-משמעיות לשאלות מורכבות, מזהירים החוקרים כי הבדלים במבנה אינם מעידים בהכרח על הבדלים בתפקוד.

"לא נגיע לשום מקום אם נכחיש את ההבדלים הנוירולוגיים וההורמונליים בין גברים לנשים, משום שהם קיימים בבירור", אמרה וירג'יניה וליאן, מרצה לפסיכולוגיה במכללת האנטר. "הבעיה שלנו כמדענים היא להעריך את חשיבות ההבדלים האלה בתפקוד היום יומי".

חוקרי מוח, לדוגמה, הוכיחו שמוח האשה קטן בממוצע בכ-10% ממוח הגבר, גם לאחר שקלול מידותיה הגופניות. ואולם, במהלך ההיסטוריה שימשו אבחנות אנטומיות כאלה לאישוש דעות קדומות נגד נשים. במאה שעברה, למשל, טען המדען הצרפתי גוסטב לה בון שמוחה הקטן של האשה – הקרוב במידותיו לזה של גורילה, לדבריו – מסביר את "אי יציבותה, חוסר עקביותה וחוסר יכולתה לחשוב ולנמק בהיגיון".

מלבד עניין הגודל, יש ראיות לכך שמוח האשה עשיר יותר בחומר האפור – הנוירונים שאחראים על פי ההנחה המקובלת לפעולת החשיבה – ואילו מוח הגבר עמוס יותר בחומר לבן – הרקמה המחברת בין הנוירונים. וכדי לסבך את העניין עוד יותר, הדמיות מוח שנעשו באוניברסיטת אירווין בקליפורניה, מראות כי גברים ונשים עם מנת משכל שווה השתמשו בכמות שונה של חומר אפור ולבן, כשנדרשו לענות על אותן שאלות.

חוקרים רבים הופתעו מיכולתם הקוגניטיווית הדומה של ילדים וילדות. אליזבת ספלקה, מרצה לפיסיולוגיה בהרווארד, שחקרה יכולות של ילדים בגיל חמישה חודשים עד שבע שנים, אמרה כי "כמבוגרים אנו רואים הבדלים רבים בין בנים לבנות ומתייחסים אליהם בהתאם, אבל כשמודדים את יכולותיהם, מתברר שהם דומים מאוד".

ההבדלים מתחילים להופיע בגיל ההתבגרות, בעיקר במתמטיקה. ההבדלים האלה אובחנו בכל העולם: במבחן שנערך ב-2003 בקרב 250 אלף תלמידים בני 15 מ-41 מדינות, השיגו הבנים ציונים טובים מעט יותר במתמטיקה בכמחצית מהמדינות; בשאר המדינות לא נרשמו הבדלים. הבנות היפאניות, לדוגמה, השיגו תוצאות כמעט זהות לאלה של הבנים היפאנים – תוצאות שהיו טובות יותר משל הבנים האמריקאים. הבנות באיסלנד הותירו את הבנים הרחק מאחור. עם זאת, מעניין לציין שבאיסלנד, כמו גם במדינות אחרות, הביעו הבנות יחס שלילי למתמטיקה יותר מאשר הבנים.

תוצאות אלה הביאו חוקרים רבים למסקנה שאין לאף אחד מהמינים מונופול על יכולות מתמטיות בסיסיות, ושתרבות, יותר מכרומוזומים, היא שמסבירה פערים בהישגים בבחינות. נשיא אוניברסיטת הרווארד סאמרס ואחרים סבורים שתוצאות הבחינות, כמו גם תופעות אחרות הנפוצות יותר בקרב בנים כבעיות למידה, בעיות קשב ואוטיזם, מורים כי המוח הזכרי רגיש יותר ונוטה לקיצוניות של גאונות או אי-כשירות. לדבריו, במבחני SAT האמריקאיים, שהציון המרבי בהם הוא 800, מספר הגברים שקיבלו ציון מעל 700 כפול ממספר הנשים; אך לגברים יש גם סיכוי רב יותר לשגות בכל השאלות.

עוד אמר סאמרס כי ייתכן שנשים אינן נוטות למדעים משום שהן חשות שהם מופשטים ומנוכרים. לדוגמה הביא את בתו, שקיבלה משאיות צעצוע והתייחסה אליהן כאל בובות וכינתה אותן "אבא-משאית" ו"תינוק-משאית". בתשובה ענו אחרים כי גברים רבים מעניקים שמות למכוניותיהם.

ד"ר ספלקה, שניסתה להסביר את ההבדל במספר המדענים והמדעניות, אמרה כי "נשים שעוסקות במדעים מופלות לרעה בכל שלב בחייהן המקצועיים". כך לדוגמה מוכיח ניסוי שנערך באחרונה באוניברסיטת פרינסטון, שבו התבקשו סטודנטים לתת ציונים לשני מועמדים לעבודה כמהנדסים. אחד היה בעל השכלה רבה יותר, והשני בעל ניסיון רב יותר. ב-75% מהמקרים נבחר בעל הההשכלה הרבה יותר. ואולם, כאשר המועמדים היו גבר ואשה, ולבעל ההשכלה היה שם של אשה, היא הועדפה רק רק ב-48% מהמקרים.

ידען המדע והחברה
לידיעה בנושא בבי.בי.סי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~63766595~~~127&SiteName=hayadan

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן