לדעות קדומות אצל בני האדם יש שורשים אבולוציוניים קדומים

הנטייה לתפוס אחרים כמו "אנחנו מול הם" איננה בלעדית לבני האדם, אלא קיימת גם אצל חלק מבני הדודים שלנו – הפרימאטים. כך עולה ממחקר חדש בראשות חוקרים באוניברסיטת ייל ובהשתתפות פרופ' גיל דיזנדרוק מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן וחוקרים מאוניברסיטת הרווארד

הנטייה לתפוס אחרים כמו "אנחנו מול הם" איננה בלעדית לבני האדם, אלא קיימת גם אצל חלק מבני הדודים שלנו – הפרימאטים. כך עולה ממחקר חדש בראשות חוקרים באוניברסיטת ייל ובהשתתפות פרופ' גיל דיזנדרוק מהמחלקה לפסיכולוגיה ומרכז גונדה לחקר המוח באוניברסיטת בר-אילן וחוקרים מאוניברסיטת הרווארד.

בסדרה של ניסויים הראו החוקרים בראשות הפסיכולוגית לורי סנטוס כי קופים מתייחסים לפרטים מחוץ לקבוצה שלהם באותה חשדנות וטינה שבני האדם נוטים לייחס לזרים, דבר המציע כי לסכסוך בין קבוצות האדם השונות שורשים אבולוציוניים חזקים. הממצאים דווחו בגליון מארס של כתב העת Journal of Personality and Social Psychology.

"אחד ההיבטים המטרידים יותר של הטבע האנושי היא שאנחנו מעריכים אנשים באופן שונה, תלוי אם הם חברים שלנו  'ingroup 'או זרים 'outgroup'," אמרה סנטוס. "במידה רבה כל הסכסוכים בהיסטוריה האנושית כללו אנשים שנקטו באפליה על בסיס מי שותף איתם בגזע, דת, מעמד חברתי וכו'. השאלה שהתעניינו בה, מהיכן באות אבחנות אלה?"

התשובה, היא מוסיפה, כי הטיות כאלה כנראה עוצבו על ידי 25 מיליון שנה של אבולוציה ולא רק על ידי התרבות האנושית.

סנטוס ואנשי מעבדתה חקרו את קופי הרזוס החיים על אי מול חופי פורטו ריקו. כמו בני אדם, קופים באוכלוסייה זו באופן טבעי חיים בקבוצות חברתיות שונות על בסיס ההיסטוריה משפחתית. כדי להעריך אם קופים עשו את ההבחנה בין יחידים באותו ingroup ובין זרים outgroup, השתמשו החוקרים בנטייה ידועה של בעלי חיים להתבונן ארוכות על דברים חדשים או מפחידים מאשר על דברים מוכרים או ידידותיים. הם הציגו לקופים, זה לצד זה תמונות של קופים שהיו  מהקבוצה החברתית שלהם או חברי קבוצה אחרת. הם מצאו כי הקופים בהו זמן רב יותר בתמונות של קופים אחרים שהיו מחוץ לקבוצה שלהם, דבר המצביע על כך שבאופן ספונטני הקופים מזהים מי הוא זר ומי חבר לקבוצתם.

"מה שעשה את התוצאה הזו מרשימה אף יותר", ציין נהא מאהג'אן, סטודנטית לתואר שלישי באוניברסיטת ייל שעמדה בראש הפרויקט הזה, "הוא שקופים באוכלוסיה נעים מקבוצה לקבוצה, כך שכמה מהקופים שהיו זרים היו קודם לכן חברי הקבוצה של אותו הקוף, אך למרות זאת, התוצאות מובהקות גם עבור קופים שעברו מקבוצה לקבוצה רק שבועות אחדים קודם לכן. דבר זה מעיד על כך שקופים אלה רגישים לחברי קבוצתם הנוכחית. במילים אחרות, גם אם הקופים מחלקים את העולם ל'אנחנו' ו-'הם', הם עושים זאת באורח גמיש ומעדכנים את ההחלטות שלהם בזמן אמת."

.

לאחר מכן שאלו סנטוס ועמיתיה האם קופים מעריכים חברים לקבוצה וחברים לקבוצות אחרות בדרך אחרת כלומר האם הם מקשרים אותם עם "טוב" ו"רע" בהתאמה? הם פיתחו גרסה קופית למבחן העמדות החבויות (IAT) הנעשה בדרך כלל על בני אדם. בבני אדם המבחן מודד את מידת ההטיה של בני אדם כלפי חברים בקבוצות אחרות. כדי לבחון את אותה תכונה אצל קופים הראו החוקרים לקופים רצף תמונות שבהן התמונות של חברי קבוצתם ושל קופים מקבוצות אחרות הופיעו בצמדים ביחד עם דברים טובים כמו פירות או דברים רעים כגון עכבישים.

החוקרים מדדו את משך הזמן שבו בהו הקופים בשני סוגי רצפי התמונות. הסתבר שהם בהו זמן רב יותר ברצפי התמונות שלהם ערך לא-עיקבי מאשר רצפים עם ערך עיקבי. לדוגמא, בהו יותר ברצף מורכב מתמונות של קופים מקבוצה אחרת (שלילי) ופירות (חיובי) מאשר רצף של קופים מקבוצה אחרת ועכבישים (שניהם שליליים). כמו בני אדם, קופים נוטים לראות בחברי הקבוצה שלהם באופן ספוטנטי כטובים ובחברים מחוץ לקבוצתם הם מתייחסים באופן שלילי.

"מכיוון שגם בני האדם וגם קופי הרזוס עושים אבחנות בין 'אנחנו' והם, השורשים של הדעות הקדומות אצל בני אדם מקורם 25 מיליון שנה לאחור כאשר לבני האדם ולקופי הרזוס אב קדמון משותף."

פסיכולוגים חברתיים הציגו לעולם את הרעיון כי המצב המיידי הוא בעל השפעה עצומה בקביעת ההתנהגות, גם הרגשות הבין קבוצתיים, אומרת מהזארין באנג'אי מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת הרווארד ושותפה בכתיבת המאמר. "התיאוריות האבולוציוניות גורמות לנו להיות מודעים לעבר שלנו. בעבודה זו אנו מחברים את השנים ומראים את חשיבות שתי ההשפעות בעבודה זו."

"החדשות הרעות הן שהנטיה לשנוא חברים בקבוצות אחרות היא בעלת ותק אבולוציוני, ולפיכך תהיה פחות פשוטה לביטול מאשר היינו רוצים לחשוב." אמרה סנטוס. "החדשות הטובות הם שאפילו הקופים מגלים גמישות באשר לחברי קבוצתם. אם בני האדם ימצאו דרכים לנצל את הגמישות הזו, הדבר עשוי להפוך אותנו למין סובלני יותר."

דיזנדרוק אכן בונה על הגמישות הפוטנציאלית הזו, וכבר שנים עורך מחקרים על ההתפתחות אצל ילדים ישראלים של דעות על קבוצות פנים וחוץ. מחקריו מראים שמגיל צעיר ילדים יהודים חילונים ודתיים, וילדים ערבים מפגינים אמונה בכך ששתי הלאומים הם שונים אחד מהשני באופן מהותי, ושלא ניתן לשינוי.

לאחרונה התחיל דיזנדרוק מחקר חדשני במעבדתו במרכז גונדה לחקר המוח שבאוניברסיטת בר-אילן, בו הוא וצוות סטודנטים מנסים לבדוק תהליך יצירת קבוצות חברתיות בתינוקות בני 9-11 חודשים. המעוניינים לשמוע יותר על זה, או להשתתף במחקר, מוזמנים לבקר באתר.