חיידקים

כוחנו באחדותנו

מדעני המכון הראו כי חיידקים שמתאגדים במבנים גדולים, הקרויים "ביופילם", משתמשים בסידן הפחמתי שמייצרים החיידקים כדי להגן על המבנה וליצור עבורו מעין שלד המעניק למבנה

מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום מימין: פרופ' אד באייר, יונית בן דוד, ד"ר שרה מוראיס, ד"ר ברקת דסה ומלינה שמשום. צילום: דוברות מכון ויצמן

אני והצלולוזום שלי

פרופ' באייר ועמיתיו למחקר גילו ובודדו לראשונה את הצלולוזום בשנת 1983, כאשר חקרו חיידק המצוי בטבע אשר מפרק תאית מחומר צמחי. המחקר, אשר נמשך לאורך

שני חוקרים מבר-אילן זכו בפרס מטעם קרן מינרבה על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה

המחקרים של השניים עוסקים שניהם בתחום התורשה: שינויים בגנום במהלך החיים והשפעות אפיגנטיות של חיידקי מעיים * הפרס, בגובה 200,000 אירו כל אחד משמש למימון

מעל ערך צפיפות חלקיקים מסוים (ריכוז תת-היחידות) התנועה הסיבובית וההתנגשויות בין הפולימרים המפותלים מובילים ליצירה של מבני צברים דמויי-טבעת. [מקור: C. Hohmann (Nanosystems Initiative Munich)]

ביופיזיקה של חלוקת תא חיידקי

המנגנון שבאמצעותו תאי חיידקים מתחלקים אינו ברור די צורכו. פיזיקאים מראים כעת כי בריכוזים גבוהים, חלבון חיוני מסוגל להסתדר בצורת רצועה טבעתית המאלצת את התא

וירוסים. איור: shutterstock

כיצד מחקר בחיידקים יכול לענות על השאלה כיצד פיתחו בע"ח וצמחים תכונות חדשות כדוגמת כנפיים ופרחים?

לאחר שלושים ימי אבולוציה, רוצפו הגנומים של החיידקים שפיתחו תכונות מטבוליות חדשניות. הם גילו כי המוטציות משפיעות בעיקר על גנים המעורבים בשיעתוק וחילוף חומרים, ושהחדשנות

DNA מינימאלי. אילוסטרציה: shutterstock

גנים שאי אפשר בלעדיהם

מדענים מארה"ב יצרו במעבדה חיידק בעל גנום מזערי, המכיל רק את הגנים הנחוצים להישרדות ושופך אור חדש על המרכיבים הגנטיים החיוניים לקיום חיים

אנטיביוטיקה בהשראת מנגנוני ההגנה של החרקים

במהלך 250 מיליון שנות אבולוציה, פיתחו המקקים מנגנון הגנה פשוט נגד חיידקים. המנגנון המיוחד עוקף הסתגלות, ולכן לא מאפשר פיתוח עמידות של החיידקים כנגדו

מפעל טיהור שפכים בסין. צילום: shutterstock

נלחמים בחיידקים העמידים

חיידקים לא מתים על אנטיביוטיקה, אבל הבעיה היא שהרבה פעמים הם לא מתים בגללה. ועדת מומחים שהתכנסה באחרונה הציעה קווי מתאר למדיניות טיפול במי קולחין

חיידקי מעיים. המחשה: shutterstock

חיידקים, אנשים, והמספרים שביניהם

בגופו של אדם רגיל חיים כ-40 טריליון חיידקים, לצד כ-30 טריליון תאי אדם; כלומר, היחס המספרי בין חיידקים לבין תאי אדם בגופו של אדם רגיל

מכונית זעירה הפועלת על מים וחיידקים. צילום: Xi Chen, אוניברסיטת קולומביה

לנסוע על אדים

מכונית זעירה, המופעלת על ידי חיידקים ומים מתאדים, היא ההמצאה האחרונה שיצאה מהמעבדה של פרופסור Ozgur Sahin מאוניברסיטת קולומביה, המשוכנע שניתן לרתום לחות העולה מכל

תמונת מיקרוסקופ המציגה את שני זני החיידקים החדשים שאולצו לשתף פעולה יחדיו לשם קבלת תוצאה רב-תאית. [באדיבות: מעבדתו של Bennett]

פיתוח מעגל משולב מחיידקים

מדענים הצליחו לפתח מעגל חשמלי ביולוגי משולב באמצעות תכנות חיידקים כך שישנו את ביטוי הגנים שלהם עבור כלל האוכלוסייה, כלומר מעין את המקבילה הביולוגית למעגל

bacteroides fragilis החיידק הידידותי. מתוך מחקר בראשות ד"ר נעמה גבע-זטורסקי, אוניברסיטת הארווארד.

בקטרוידס פראג'יליס החיידק הידידותי

במחקר בראשותה של ד"ר נעמה גבע-זטורסקי הנמצאת כעת בהשתלמות פוסט דוקטורט באוניברסיטת הארווארד חושף את מנגנון התקשורת בין החיידקים הטובים לבין מערכת החיסון

פרופ' סידני אלטמן מאוניברסיטת ייל. חתן פרס נובל לכימיה בשנת 1989 יחד עם תומאס צ'ק בעד חקר התכונות הקטליטיות של ה-RNA" RNA הקטליטי". צילום מסך מתוך הוידאו של כנס WSCI 2015 שהתקיים בירושלים, באוגוסט 2015

חתן פרס נובל סידני אלטמן: "אפשר לחסל את עמידותם של חיידקים רבים לאנטיביוטיקה, חברות התרופות לא כל כך משתפות פעולה"

פרופ' סידני אלטמן, חתן פרס נובל לכימיה, שותף לפיתוח אנטיביוטיקה הפועלת נגד חיידקים עמידים, מותח ביקורת על חברות התרופות הממאנות להשתמש בשיטה הזו משום שיישומה

דלק ביולוגי. איור: shutterstock

שיטה משופרת לייצור ביו-דלקים

5חוקרים מאוניברסיטת אילינוי חשפו, לראשונה אי-פעם, את יחסי הגומלין המורכבים שבין תגובות מטבוליות, בקרת גנים והשפעות סביבתיות, ממצאים שיוכלו לספק תובנות חדשות באשר לפיתוחם של

דילוג לתוכן