אוניברסיטת תל אביב

סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

  • אין תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
חפירות אוניברסיטת תל אביב מכרות נחושת קדומים בתמנע. טכנולוגיות ייצור נחושת ואופן ארגון התעשייה משקפים את החברה שעמדה מאחורי המפעל. צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב

מחקר ארכיאולוגי חסר תקדים בהיקפו חושף את סיפור צמיחה של ממלכת אדום המקראית

  • 2 תגובות
נתז קטנטן מהאתר של רבדים: שחזור אופן האחיזה ביד בעת השימוש. צילום: ד"ר פלאביה ונדיטי ופרופ' רן ברקאי

נמצאו ראיות ראשונות לשימוש בכלים ממוחזרים קטנטנים בארץ ישראל של לפני חצי מיליון שנה

  • 2 תגובות
אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

  • אין תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה. צילום: תום שלזינגר

פגיעה במנגנוני הרבייה של כמה מינים של אלמוגים במפרץ אילת מסכנת את המשך קיומם

  • אין תגובות
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.

זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ותמותה בקרב חולי לב

  • 2 תגובות
תמונת השער של כתב העת Science Signaling: חתך עור של דגימת מלנומה הצבוע בצבעים פלורסנטיים המשמשים כסמנים: תאי מלנומה (אדום), קרום תאי שומן (ירוק) וגרעיני תאי העור (כחול). צילום וצביעה: רומה פאריק

תאי שומן בעור הם הגורם שהופך את סרטן העור מלנומה לאלים וגרורתי

  • תגובה אחת
תוכים בהדמיית היער הטרופי בגן החיות של סן פרנסיסקו. צילום: אבי בליזובסקי

מגוון ביולוגי במשבר

  • 2 תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
דגם של שן שעברה שחזור עם הקומפוסיט המקורי (שמאל) ועם הקומפוסיט המשופר המכיל את הננו מבנים האנטיבקטריאליים (ימין). קרדיט: לי שניידר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-מבנים אנטי-בקטריאליים שניתן לשלבם בחומרים לשחזור שיניים (סתימות)

  • אין תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
ארכיאולוגיה ניסויית: ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה מימין האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי (קרדיט: פלביה ונדיטי)

חוקרים זיהו שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים על כלי צור זעירים

  • 3 תגובות
נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

  • 2 תגובות
פרופ' אריאל פורת. צילום: יהונתן צור דובדבני

פרופ' אריאל פורת נבחר לנשיא אוניברסיטת תל אביב

  • אין תגובות
צוות החוקרים (מימין לשמאל): דניאל זרחין, בועז סטיר, פרופ' אינה סלוצקי, ניר גונן. צילום: רחל סלוצקי

מחקר באוניברסיטת תל אביב סולל את הדרך לטיפול חדשני באפילפסיה

  • 3 תגובות
ילדה עם תסמונת ויליאמס המייצגת תצורות פנים אופיניות: מצח רחב, חריץ בעפעפיים, גשר אף נמוך, נחיריים קטנות, לחיים מלאות ופה יחסית גדול ובמקרים רבים פונה מטה. מתוך אתר אוניברסיטת יוטה

תרופות קיימות לטרשת נפוצה עשויות לסייע לחולים בתסמונת וויליאמס

  • אין תגובות
אדם ניאנדרטלי מנסה לצוד ממותה. איור: shutterstock

ניאנדרטלים וממותות חלקו מטען גנטי של הסתגלות לתנאי קור

  • 2 תגובות
אילוסטרציה של אופן הפעולה של המכ"ם החדש שפותח במעבדתו של פרופ' פבל גינזבורג, מתוך המאמר ב- Nature Communications:

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו מכ"ם שמקדם משמעותית את הטכנולוגיה לכלי רכב חכמים ואוטונומיים

  • 2 תגובות
ד"ר מיכאל מיליאבסקי. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו טכנולוגיה לזיהוי תאי גזע סרטניים המחוללים את סרטן הדם, ומצאו תרופה יעילה כנגדם

  • 2 תגובות
רובוט מטפס על עצים. המחשה: shutterstock

אוניברסיטת ת"א שותפה בקונסורציום בינלאומי לפיתוח רובוט בהשראת צמחים מטפסים

  • תגובה אחת
עובר אדם, מתוך ויקיפדיה

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה שתאפשר איתור של אלפי מחלות גנטיות בעוברים בתחילת ההיריון באמצעות בדיקת דם של האם

  • 4 תגובות
אאוזינופילים. צילום: פרופ אריאל מוניץ, אוניברסיטת תל אביב

שיטה חדשה לטיפול בסרטן המעי הגס באמצעות חיזוק מערכת החיסון

  • 4 תגובות

פלטפורמה לפיתוח תרופות נגישות למחלות מטבוליות גנטיות נדירות

  • תגובה אחת
איור: דיסקת גז המזינה חור שחור מסיבי, תוך פליטת קרינה" קרדיט: Image credit: NASA/JPL-Caltech

אסטרונומים ישראלים זיהו תופעה בלתי מוכרת המזינה ומגדילה חורים שחורים ענקיים במהירות רבה

  • 3 תגובות
צב ים בולע שקית פלסטיק. איור: מתוך PIXABAY.COM

אצות שגודלו במי מלח יצילו את העולם ממגפת הפלסטיק

  • תגובה אחת
מדוזה בתוך המים. צילום: מתוך PIXABAY,COM

הצד החיובי של המדוזות

  • תגובה אחת
פסולת פלסטיק על גבי מלפפון ים. שונית האלמוגים באילת. צילום: גיארמו בן-נעים אנדרסון.

זיהומי פלסטיק נמצאו בבעלי חיים ימיים לכל אורך חופי ישראל בים התיכון ובים סוף

  • 2 תגובות
הדמיית סילון גז מחומר הנזרק לתוך החור השחור שמרכז הגלקסיה 3C273 - שהיא קוואזר פעיל. איור: באדיבות פרופ' חגי נצר

כמה שוקל חור שחור על-מסיבי?

  • 18 תגובות
הליבה של קבוצת הגלקסיות הצפופה 98 של היקסון המכילה שתי גלקסיות דומות לשביל החלב, שנראות כמו "מריחות" במרכז הראש. הנקודה ביניהן היא כוכב בשביל החלב, שהוא קרוב הרבה יותר אלינו. הצורה דמוית הראשן מכילה את זוג הגלקסיות המרכזי. היא נוצרה כאשר זוג הגלקסיות פירק גלקסיה שלישית, קטנה הרבה יותר. קרדיט: מהאוסף של פרויקט "פס 82" של מכון האסטרופיזי של האיים הקאנאריים.

עדויות ל'טרף' של גלקסיה בידי שכנותיה

  • 2 תגובות
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים פיתחו טיפול שעשוי למנוע פיגור התפתחותי ואוטיזם

  • תגובה אחת

חוקרים הצליחו לפתח טכנולוגיה להנדסת כל רקמות הגוף להשתלה מפיסת שומן זעירה של המושתל עצמו

  • 5 תגובות
איור סכמתי המדגים כיצד הננו-חלקיקים מנותבים אל תא המטרה. קרדיט: ורדה וקסלר

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול גנטי יעיל בסרטן, ללא תופעות לוואי

  • 5 תגובות
מבנים ננו-מטרים (צילום: shutterstock)

שילוב בין ננופוטוניקה ולמידה עמוקה יאיץ פיתוח מבנים ננומטרים

  • תגובה אחת
איור: שער כתב העת Moleculer Cell שהקדיש את עמוד השער שלו למחקר הישראלי

לשיזוף יש שעון ביולוגי

  • תגובה אחת
נשיא אוניברסיטת תל-אביב, פרופ' יוסף קלפטר, 2013. צילום יח"צ

אוניברסיטת תל אביב שותפה להקמת מרכז יזמות וחדשנות המוקם בלב שיקגו

  • אין תגובות
חקר המוח. איור: shutterstock

חוקרים מצאו לראשונה הסבר פיזיקאלי להתפתחות מחלת הטרשת הנפוצה

  • 12 תגובות
רובוטלף מנווט דרך סביבה בלתי מוכרת וממפה אותה. צילום: איתמר אליקים

לראשונה: רובוט קרקעי דמוי עטלף המנווט באמצעות חוש השמע בלבד

  • תגובה אחת
מערת פקיעין (צילום ד"ר הילה מאי)

בדיקות DNA בשלדים בני 6500 שנה במערת קבורה בפקיעין חושפות את מוצאם המסופוטמי

  • אין תגובות
המונה CLASS ששימש למדידה ונמצא במעבדת המאיץ בארה"ב. צילום: Jefferson Lab

תגלית שופכת אור חדש על המתרחש בתוך גרעין האטום ובכוכבי נויטרונים

  • 3 תגובות
ממשק בין גרפיט לגרפיט לבנה מאפשר מצב על-סיכה המתאפיין בתנועה כמעט נטולת חינוך. אייר: הלל קליינר

מנגנון על-סיכה המפחית כמעט לאפס את החיכוך בין משטחים המחליקים זה על זה

  • אין תגובות
פגיעות בעמוד השדרה. איור: shutterstock

טיפול חדש עשוי למנוע או לצמצם נכות אצל נפגעי חוט שדרה

  • אין תגובות
חישה. איור: מתוך pixabay.com

המוליך העצבי נוראדרנלין ממלא תפקיד משמעותי בקליטה מודעת של מידע חושי

  • 3 תגובות
איור המראה ניתוח מונחה דימות לאחר הזרקה של חיישן חכם הזוהר בגידול ומסייע למנתח בזמן אמת להבחין בין הרקמה הסרטנית לרקמה הבריאה (איירה: מעין הראל)

חיישן חכם יאפשר למנתחים לזהות ולהסיר את כל תאי הגידול הסרטני

  • 4 תגובות
חילוף חומרים. איור: shutterstock

חומרים המצויים ביין ובתה ירוק עשויים לשמש בסיס לתרופות למחלות מטבוליות מולדות

  • אין תגובות

 'בורג ארכימדס' העשוי כולו מאור

  • 4 תגובות
אילוסטרציה: Sophie Riches / Wikimedia Commons.

מחקר: התועלת מתרופות לגמילה מעישון מגיעה ל-8% בלבד

  • אין תגובות
תבנית של גלי הרדיו בשמיים שנוצרת מהשילוב של קרינה מהכוכבים הראשונים והשפעת החומר האפל. האזורים הכחולים הם אלה שבהם החומר האפל קירר במיוחד את החומר הרגיל. מקור: פרופ' רנן ברקנא.

מחקר ישראלי מצא הוכחה מוחשית ראשונה לקיומו של החומר האפל ביקום

  • 169 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש