אוניברסיטת תל אביב

כנימת עש הטבק. מקור: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים חשפו את מנגנון ההמראה של כנימת עש הטבק

חוקרים גילו חיידק השוכן בתוך הספוג הנפוץ תיאונלה סווינהוי, שאוגר בתוכו כמויות עצומות של היסוד הכימי הרעיל ארסן, ויכול לסייע בפיתוח שיטות לניקוי יעיל של מים מהרעלן. מקור: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים גילו חיידק האוגר כמויות עצומות של ארסן

טביעת "למלך" על גבי ידית קנקן מרמת רחל. צילום: עודד ליפשיץ.

מדענים: היחלשות השדה המגנטי של כדור הארץ אינה תופעה חדשה

חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

מטא חומר שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהולנד. צילום מסך מתוך הסרטון של החוקרים

מטא חומר שניתן יהיה לייצר אותו מתאים לכל תבנית

נוירונים בתלת ממד. איור: shutterstock

התגלה מנגנון ליצירת זיכרון ארוך טווח

"אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) מהמצודה היהודאית בערד. הכתובות מתוארכות לשלהי ימי בית ראשון, שנת 600 לפנה"ס בקירוב. התמונות באדיבות אוניברסיטת תל-אביב (צלם: מיכאל קורדונסקי) ורשות העתיקות".

בתל ערד, גם פשוטי העם ידעו קרוא וכתוב בסוף ימי ממלכת יהודה

לב ביוני. איור: shutterstock

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הינדסו רקמת לב ביונית

פסל צ'ארלס דארווין, בריטניה. צילום: shutterstock

מהי תורת האבולוציה ואיך בעצם הכל התחיל?

נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock

לקראת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

הרובוטית BB-8 בפעולה. תמונה מתוך הסרט "הכוח מתעורר". צילום: David James

מה יקרה כשלרובוטים יהיו רגשות?

מבנה האוזן וחוש השמיעה. איור: פרופ' קרן אברהם, אוניברסיטת תל-אביב

התגלה חלבון שהיעדרו גורם להפרעות בשמיעה

שונית אלמוגים שנפגעו כתוצאה מהתחממות כדור הארץ ומרעלים. צילום: shutterstock

מחקר: קרם הגנה – סכנה לאלמוגים

לרוות של דניס בגיל 11 ימים מנסות לתפוס רוטיפרים (יצורים חד-תאיים הנראים כנקודות בתמונה). צילום: ד"ר רועי הולצמן

מחקר מציע הסבר לשיעור התמותה הגבוה של דגיגים

איך מבחינים החיידקים 'בין אויב לאוהב'?

לשפוך את הקרביים – ולבנות אותם מחדש

להקת עטלפים. צילום: shutterstock

מדוע עטלפים צדים בלהקות

מבנה השחלה. איור: shutterstock

מחקר: מוטציה גנטית גורמת לכשל שחלתי מוקדם

: זוגות נוקלאונים בגרעינים אטומיים. חוקרים הראו כי פרוטונים וניטרונים יוצרים זוגות קרובים בגרעינים אטומיים ונעים מהר יותר מנוקלאונים ללא בני זוג. בגרעינים של אטומים כבדים, בהם יש יותר ניטרונים מפרוטונים, אחוז הפרוטונים שנמצאים בזוגות, ולכן נעים מהר, גדול מאחוז הניטרונים

מחקר חדש חושף את תהליך היצמדות הנוקלאונים בגרעיני האטומים