מחקר בינלאומי: חיים בתנאים המודרניים של "קיץ נצחי" עלולים לפגוע בבריאותנו ובבריאות מערכות אקולוגיות

המאמר התפרסם בסוף השבוע בכתב העת Proceedings of the Royal Society B
"קצב החיים על פני כדור הארץ מעוצב על ידי שינויים עונתיים", מסבירה פרופ' נגה קרונפלד-שור אחת ממחברי המאמר החדש. "צמחים ובעלי חיים מראים מחזורים שנתיים בפיזיולוגיה, בבריאות, במורפולוגיה, בהתנהגות ובדמוגרפיה. הסקר שערכנו מצביע על כך שאנחנו בני האדם איננו יוצאי דופן, וכי אוכלוסיות אנושיות מפגינות מקצבים שנתיים משמעותיים בדמוגרפיה, בבריאות וברווחה".

מירוץ החיים. בתמונה ויה רומא בפלרמו. צילום: shutterstock
מירוץ החיים. בתמונה ויה רומא בפלרמו. צילום: shutterstock

קבוצת חוקרים בינלאומית, בהם פרופ' נגה קרונפלד-שור, ראש המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטה תל אביב, צופים כי שינוי הסביבה כך שתדמה "קיץ תמידי" (בתנאים של תאורה מלאכותית ומיזוג אוויר) פוגעת בבריאותנו ובבריאות המערכת האקולוגית. על המאמר החדש חתומים 36 חוקרים מ-24 אוניברסיטאות, והוא מתפרסם בכתב העת Proceedings of the Royal Society B.

"קצב החיים על פני כדור הארץ מעוצב על ידי שינויים עונתיים", מסבירה פרופ' נגה קרונפלד-שור אחת ממחברי המאמר החדש. "צמחים ובעלי חיים מראים מחזורים שנתיים בפיזיולוגיה, בבריאות, במורפולוגיה, בהתנהגות ובדמוגרפיה. הסקר שערכנו מצביע על כך שאנחנו בני האדם איננו יוצאי דופן, וכי אוכלוסיות אנושיות מפגינות מקצבים שנתיים משמעותיים בדמוגרפיה, בבריאות וברווחה".

לדברי פרופ' קרונפלד-שור, אנחנו בדרך כלל לא שמים לב למחזורים העונתיים הללו כי הם איטיים מאוד. "אנחנו מרגישים את השעון הפנימי שלנו כשאנחנו בג'ט לג, למשל, אבל לתקתוק השעון העונתי אנחנו פחות קשובים – בין היתר בגלל שאנחנו חיים בסביבה מלאכותית של קיץ תמידי, עם חימום בחורף ותאורה מלאכותית בלילה. אבל מחקרים שנערכו על מינים אחרים מוכיחים שגם אחרי שנים רבות בתנאים קבועים ומלאכותיים, בעלי חיים ממשיכים לציית לשעון העונתי שלהם ומהניתוח הסטטיסטי עולה שבני האדם אינם נבדלים משאר המינים. גם אנחנו חיות עונתיות. אנחנו מבטאים גנים שונים לפי העונות, חולים לפי העונות, נוטים לאלימות לפי העונות ואפילו יוצאים למלחמות לפי עונות השנה".

"אנחנו רואים שהסביבה המלאכותית לא מבטלת את השעון העונתי של בני האדם, אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך בדיוק הסביבה המלאכותית הזאת משפיעה על השעון שלנו. יש בידינו יותר ויותר מחקרים המצביעים על יציאתם של בעלי חיים אחרים מכלל סנכרון. למשל, ציפורים נודדות שיוצאות ממדינה אחת ואמורות להגיע למדינת היעד בדיוק בתאריך מסוים, שבו יש מספיק זחלים שבוקעים ומשמשים להם כמקור מזון. הזחלים מתזמנים את הבקיעה לפי טמפרטורת הסביבה, אבל בגלל ההתחממות הגלובלית הם בוקעים לפני שהציפורים מגיעות – וכך הציפורים גוועות ברעב".

לדברי פרופ' קרונפלד-שור, המאמר החדש מדגיש את הצורך בהבנה טובה יותר של הביולוגיה של עונתיות, במיוחד על רקע השיבושים בעונתיות זו כתוצאה משינויי האקלים, אורח החיים המודרני והשפעות אנושיות נוספות.

למאמר המדעי

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן