בתל ערד, גם פשוטי העם ידעו קרוא וכתוב בסוף ימי ממלכת יהודה

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בדקו באמצעות אלגוריתם שפיתחו 16 כתובות מאתר תל ערד, וגילו כי הן נכתבו לפחות ידי שש ידיים שונות

 

"אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) מהמצודה היהודאית בערד. הכתובות מתוארכות לשלהי ימי בית ראשון, שנת 600 לפנה"ס בקירוב. התמונות באדיבות אוניברסיטת תל-אביב (צלם: מיכאל קורדונסקי) ורשות העתיקות".
אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) מהמצודה היהודאית בערד. הכתובות מתוארכות לשלהי ימי בית ראשון, שנת 600 לפנה"ס בקירוב. התמונות באדיבות אוניברסיטת תל-אביב (צלם: מיכאל קורדונסקי) ורשות העתיקות

"תוצאות המחקר מלמדות כי במצודה נידחת בבקעת באר שבע הייתה הכתיבה נפוצה", אומר פרופ' ישראל פינקלשטיין. "מן התוכן של המכתבים אנו למדים שהאוריינות חלחלה אל רבדים נמוכים במנהל הצבאי של הממלכה" המחקר החדש יתפרסם במהלך השבוע הקרוב בכתב העת היוקרתי :
Proceedings of the National Academy of Sciences

איזה חלק מהאוכלוסייה ידעו קרוא וכתוב בימי ממלכת יהודה? ומה השלכות הדבר על מועד חיבורם של טקסטים מקראיים כמו ספרי דברים, שופטים ומלכים? חוקרים מאוניברסיטת תל אביב השתמשו בכלים אלגוריתמיים חדשניים על מנת לבדוק את רמת האוריינות בסוף ימי ממלכת יהודה.

את המחקר הבין-תחומי המיוחד ערכו הדוקטורנטים שירה פייגנבאום-גולובין, אריה שאוס וברק סובר, תחת הנחייתם של פרופ' אלי טורקל ופרופ' דוד לוין מהחוג למתמטיקה שימושית, תוך שיתוף פעולה עם פרופ' נדב נאמן מהחוג להיסטוריה של עם ישראל ופרופ' בנימין זאס מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום. בראש קבוצת המחקר עמדו פרופ' אלי פיסצקי מבית הספר לפיזיקה ופרופ' ישראל פינקלשטיין מהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום.
המחקר יתפרסם במהלך השבוע הקרוב בכתב העת היוקרתי PNAS (Proceedings of the National Academy of Sciences).

"במחקר המודרני יש הסכמה כי רבים מן הטקסטים המקראיים נכתבו לאחר המאורעות המתוארים בהם", מסביר הדוקטורנט אריה שאוס. "אך קיים ויכוח ער אם ספרים מקראיים כגון דברים, יהושע, שופטים, שמואל ומלכים חוברו כבר באחרית ימי ממלכת יהודה, או רק לאחר חורבן ירושלים בידי הבבלים. דרך אחת להכריע את הדיון היא לשאול מתי היה פוטנציאל לכתיבה של חיבורים מורכבים כגון אלה. אחרי חורבן בית ראשון בשנת 586 לפנה"ס, אנו מוצאים עדויות ארכיאולוגיות דלות ביותר לכתיבה עברית בירושלים וסביבתה. אולם מפרק הזמן שלפני חורבן הבית יש שפע של תעודות כתובות. השאלה היא מי כתב את התעודות הללו. האם מדובר בחברה אוריינית, או שמא מדובר בקומץ של יודעי קרוא וכתוב?"

כדי לענות על שאלה זו, החוקרים השתמשו בטכנולוגיות חדישות של עיבוד תמונה ולמידה חישובית על מנת לבחון את כתבי ערד: אוסטרקונים (שברים של כלי חרס ועליהם כתובות בדיו) שנחשפו באתר תל ערד בשנות השישים.
"תל ערד הייתה מצודה צבאית באיזור פריפריאלי של ממלכת יהודה", אומר הדוקטורנט ברק סובר. "מדובר במבצר הבנוי על שטח של כשני דונם, ששירתו בו כ-20 עד 30 חיילים. הכתובות בהן עסקנו מתוארכות לתקופה קצרה בשלב האחרון בחיי המבצר, ערב חורבן ממלכת יהודה. חלק מכתבי ערד מופנים אל 'אלישיב בן אשיהו', אפסנאי המצודה. תכתובות אלו הנן בעלות אופי לוגיסטי ומדברות על אספקה של קמח, יין ושמן ליחידות צבא באזור. לפי תזה אחת, בין החיילים, שלא ידעו קרוא וכתוב, ישב סופר אחד וניהל את הרישומים והתכתובות עבור כל יושבי המצודה. אפשרות אחרת היא שאת הכתובות כתבו בעלי תפקידים שונים במצודה, אשר מייצגים אוכלוסייה אוריינית רחבה".
האלגוריתם השווה בין האותיות
"החלטנו לבחון את שאלת האוריינות בדרך אמפירית, מכיוונים שונים של עיבוד תמונה ולמידה חישובית", מספר שאוס. "אלו תחומים שבין היתר מסייעים כיום בזיהוי וניתוח של כתבי יד, חתימות וכיוצא באלו. האתגר הגדול היה להתאים את הטכנולוגיות המודרניות לאוסטרקונים בני 2,600 שנה. לאחר מאמצים רבים, הצלחנו לייצר אלגוריתם שיודע להשוות בין אותיות ולענות על השאלה האם שני אוסטרקונים נתונים נכתבו על ידי ידיים שונות".
"בדקנו 16 כתובות, הארוכות מבין כתובות תל ערד", מספרת הדוקטורנטית שירה פייגנבאום-גולובין, "והגענו לוודאות סטטיסטית גבוהה לכך שהכתובות נכתבו על ידי שישה כותבים שונים לפחות".
"אם ב-16 כתובות שנמצאו במוצב פריפריאלי קטן של 20-30 חיילים אנחנו מוצאים עדות לשישה יודעי קרוא וכתוב, ניתן להשליך מכך על מידת האוריינות של החברה כולה", אומר סובר. "פירושו של דבר שמפקד המצודה, מנהל המחסן ואפילו הסגן שלו יודעים קרוא וכתוב".
"ביהודה של סוף ימי בית ראשון יש מי שיכתוב, ויש למי לכתוב", מסביר פרופ' פיסצקי. "אנחנו מעריכים מסקרים ארכיאולוגיים שממלכת יהודה מנתה באותה העת כ-100,000 איש. כעת אנחנו יודעים שמספר לא מבוטל ביניהם ידעו קרוא וכתוב. אין מדובר, אם כן, רק בקומץ של סופרים שישבו בירושלים וחיברו טקסטים מנהלתיים ודתיים לשימוש מצומצם. ממלכת יהודה המאוחרת הייתה מדינה מאורגנת, ככל הנראה עם בתי ספר, מורים ומערכת חינוך מפותחת עבור אנשי צבא ומנהל. עובדה שגם במוצבים צבאיים כגון ערד, לכיש ואתרים פריפריאליים אחרים, פקודות צבאיות ניתנו בכתב".
"תוצאות המחקר מלמדות כי במצודה נידחת בבקעת באר שבע הייתה הכתיבה נפוצה", אומר פרופ' ישראל פינקלשטיין. "מן התוכן של המכתבים אנו למדים שהאוריינות חלחלה אל רבדים נמוכים במנהל הצבאי של הממלכה. אם משליכים נתונים אלה על אזורים אחרים של יהודה, ומניחים שזה היה המצב גם בחוגי המנהל האזרחי ובין הכוהנים, מקבלים רמת אוריינות ניכרת. רמה כזו של אוריינות מהווה רקע נאות לחיבור של טקסטים מקראיים".

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

7 תגובות

  1. ג. מחקר קודם של פרופסור ישראל פינקלשטיין עסק במזעור תפקיד בית דוד ודווקא האמנתי לו. ב-15 השנים האחרונות צצו ברחבי ישראל גילויים של מצבות אשר מאוששות דווקא את גודלו של בית דוד. למשל ברמת הגולן. מלך ארם מתגאה שהכרית את בית דוד – תואם את ניסיונה של עתליה לבלום פלישה ארמית-ישראלית ליהודה והריגתה את התאומים – השריד האחרון לבית דוד. מחקר צריך להיות מדויק. אם זה מה שיש כעובדות אז זה מה שיש. ניתן להביע השערה אך להדגיש שזו השערה.

  2. יש בכתבה הנחה שגויה. גם אם כתבו את המכתבים 6 אנשים שונים זה לא חייב להעיד על כמות האנשים שיודעים לכתוב באוכלוסיה. יתכן והיה תפקיד אחד של סופר וכל כמה שנים הסופר סיים את תפקידו והוחלף בסופר אחר. כך שאם רוצים לחשב את הסטטיסטיקה צריך לחשב 6 סופרים מתוך האוכלוסיה הכללית ולא מתוך 40 איש ששירתו במבצר.

  3. יוסי
    בגדול אתה צודק. אבל דווקא המחקר הזה נשמע משכנע. 16 יודעי קרוא במקום שהכיל רק 40 איש. אי אפשר להתעלם ממצא כזה.
    ברור שכימאי יכול להרשות לעצמו יותר וודאות. בכל רגע הוא יכול לערוך ניסוי ולבדוק. להיסטוריון אין את היכולת הזאת.

  4. בהקשר זה ראוי לציין שלפי מסורת חז"ל בתקופת חזקיה המלך – המקבילה בערך לתקופה של הממצאים, היו כל עם ישראל אפילו תינוק ותינוקת בקיאים בהלכות טומאה וטהרה הרבות והמסובכות. זה מעיד עד ידע לימודי לא מבוטל שיכול גם לבוא בצרוף ליכולות אורייניות נוספות. כמו כתיבה.

  5. בהיסטוריה וארכאולוגיה עתיקים יש הסקת מסקנות קופצנית שמדען במדעים מדוייקים, מדעי הטבע לא ירשה לעצמו. מזה שמושל צבאי וסגניו חתומים על מסמך מסיקים שהם כתבו אותו, ומזה שהם כתבו אותו בתל-ערד מסיקים שזה הנוהג בשאר הארץ, ומזה שהכתיבה הייתה נפוצה בכלל הארץ. אין שום הוכחה לדילוגים האלה. ליתר דיוק אם מושל צבאי וסגניו חתומים, ייתכן והעסיקו פקיד יודע כתיבה, ואין זה מעיד שהם עצמם יודעים לכתוב. אם בתל ערד מישהו יודע לכתוב זו דגימה מדגמית. אולי במקומות אחרים אינו יודע לכתוב וכן הלאה.
    כמו שנמצאה חתיכת עץ ששייכת לפי ההשערה בלבד (כלי מדעי חשוב) לנבל ולכן "נמצא אולי הנבל של דוד המלך". וואו.

  6. ממש ממש לא מפתיע. חושפים את מקורותיו של עם הספר.
    הטענה שרק הכהנים היו משכילים היא אגדה.
    מפורש בתורה: (דברים כד, א) וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. ובהמשך: (דברים כד, ג) וּשְׂנֵאָהּ הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ. הציווי לכל אדם לגרש בכתב, לא בעל פה כמו אצל המוסלמים.
    ובמפורש נצטוו כולם (ההדגשות בכוכביות) – (דברים לב, מה-מז) וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה *אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל*: וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת *כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת*: כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:
    אילולא ידעו כולם או לפחות רובם קרא וכתוב לא היה ניתן לצוות לשמור באדיקות על הדברים.

  7. ממצא ממש מפתיע. לא הייתי חושב שיהיו כל כך הרבה יודעי קרוא וכתוב.
    הייתי מצפה ליודעי קרוא בקרב הכוהנים.
    אבל לא נראה לי שאפשר להגיד שבמבצר קטן יהיו במקרה 16 כוהנים.
    מעניין לבדוק באותה שיטה תקופות נוספת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן