אוניברסיטת תל אביב

ד"ר טל קוגמן, חוקרת תרבות הילד והנוער, אוניברסיטת תל אביב. צילום יחצ

חתולים לא נועלים מגפיים

  • אין תגובות
מי השריש את הסטיגמות שהשועל ערמומי, הזאב רשע והחמור טיפש? התשובה לכך נעוצה באופן הבעייתי שבו מוצגים בעלי החיים בתרבות הילד והנוער
מערכת החיסון. המחשה: shutterstock

תאי הזיכרון החיסוני יציבים לאורך זמן לאחר החלמה מקורונה

  • תגובה אחת
כך עולה ממחקר משותף לאוניברסיטת תל אביב ובית חולים השרון (מרכז רפואי רבין). החוקרים מעריכים כי במקרה של חשיפה חוזרת לקורונה, המחלימים מהמחלה עשויים להיות מוגנים מפני תחלואה שנייה –
עגילים, טבעות וחרוזי זהב. אחד המטמונים העשירים ביותר מתקופת המקרא שנמצאו בישראל. צילום באדיבות המכון לארכיאולוגיה ע״ש סוניה ומרקו נדלר

על מדענים שחיפשו אתונות ומצאו מלוכה

  • 3 תגובות
מחקרים שהתחילו עם כיוון מסוים והגיעו למקומות אחרים לגמרי
פרופ' הלינה אברמוביץ. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

המדענית שמצעידה את עתיד המדע באירופה

  • 7 תגובות
מועצת CERN האירופית החליטה פה אחד לעדכן את האסטרטגיה המדעית לפי המלצת ועדה בראשותה של פרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב
תמונה ממיקרוסקופ קונפוקלי של האוזן הפנימית. קרדיט צילום: פרופ' קרן אברהם ושחר טייבר

לראשונה בעולם: במשפחה מישראל נמצא 25 גנים חדשים שגורם לחרשות התגלו בישראל וברש"פ

  • 2 תגובות
אחד הגנים, שנקרא ATOH1, נמצא לראשונה בעולם כמעורב בחירשות. בני משפחה בישראל הם בני האדם הראשונים בעולם שהתגלתה אצלם מוטציה בגן זה – שאחראית לאובדן השמיעה
סקירת MRI של מוחות יונקים שונים

מה משותף למוח של דולפין, בן אדם וקנגורו?

  • 5 תגובות
חוקרים מתחומים שונים מאוניברסיטת תל אביב ערכו ערכו סריקת MRI מתקדמת למוחות של כ-130 מיני יונקים, במטרה לזהות את רמת הקישוריות בתוך המוח
חרדה. המחשה: shutterstock

הסגר גרם לשינוי מבני באיזורי הלחץ והחרדה במוח

  • 2 תגובות
כך עולה ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. החוקרים סרקו לפני ואחרי הסגר הראשון את מוחם של 50 נבדקים בריאים בגילאי 30 שלא חלו בקורונה. התוצאות מצביעות על עלייה, בין היתר,
דרורים. צילום: Image by GLady from Pixabay

כלכלת השוק החופשי של ציפורי הדרור

  • אין תגובות
חוקרים מצאו שאותם חוקים שמאפיינים את "הכלכלה החופשית" של בני האדם, מתקיימים גם אצל בעלי חיים חברתיים
בדיקת עיניים. המחשה: shutterstock

הטבע הפסיק לייצר, חוקרים שיחזרו חומר שהופק מאצות עבור טיפול במחלת עיניים נדירה

  • 2 תגובות
אצות התגלו בעבר כיעילות לטיפול במחלת עיניים נדירה, אך לאור שינויים אקולוגיים שחלו בעשור האחרון, האצות הפסיקו לייצר את החומר בכמות מספקת באופן טבעי
כנף אל כנף. הדאון הממונע בטיסת מחקר עם יוסי לשם (צילום: אייל ברטוב, באדיבות החלה"ט)

חסידות של שיתופי פעולה

  • אין תגובות
מחקר על נדידת ציפורים הוביל לקירוב לבבות במזה"ת, לסיוע לחקלאים ולמיזם מציל חיים עם חיל האוויר
דוגמאות לשברי חרס (כתובות בדיו על גבי חרסים). קרדיט צילום: מיכאל קורדונסקי, אוניברסיטת תל אביב ורשות העתיקות

הטקסטים במצודת תל ערד נכתבו על ידי 12 כותבים שונים

  • 6 תגובות
מומחית בעלת שם עולמי מהמחלקה לזיהוי פלילי במשטרת ישראל בחנה את שברי החרס הכתובים וזיהתה 12 כתבי יד שונים בדרגות וודאות שונות * המשמעות: רבים בממלכת יהודה ידעו קרוא וכתוב
פרופ' רונית סאצ'י פיינרו. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

פיתוח ננו-טכנולוגי משפר משמעותית את יעילות הטיפול בסרטן העור

  • תגובה אחת
הפיתוח של חוקרים באוניברסיטת תל אביב שנוסה על בעלי חיים, הכפיל את היעילות הטיפולית של התרופות ואיפשר להפחית בשליש את מינון התרופות המוזרק לגוף
אפיגנטיקה. המחשה: shutterstock

שלושה חוקים שמכתיבים הורשה אפיגנטית בין-דורית – שלא דרך שינויים ברצף ה-DNA

  • 5 תגובות
מעבדתו של פרופ' עודד רכבי גילתה בעבר שתולעים מורישות לצאצאיהן מולקולות מסוג רנ"א קטנות אשר מכילות מידע לגבי סביבת ההורים, כמו מצב תזונתי, הידבקות בנגיפים ואפילו הפעילות מוחית של ההורים,
הדמיה תלת ממדית של תאי סרטן המעי הגס. איור: shutterstock

טיפול להפחתת תגובות הלחץ בזמן הניתוח בסרטן המעי הגס ניתן להקטין את הסיכון להתפתחותן של גרורות סרטניות

  • תגובה אחת
פרופ' אילנה גוזס. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

תרופה ניסיונית לאלצהיימר עשויה לסייע לילדים עם אוטיזם

  • תגובה אחת
תא לחץ בבית חולים. צילום: shutterstock

טיפול חדשני בתא לחץ עשוי לשפר את תפקודם הקוגניטיבי של אנשים בריאים בגיל המבוגר

  • 5 תגובות
"לעזור לחולים שאין פתרון אחר בשבילם". איור באדיבות ד"ר טל דביר, אונ' ת"א

חברת באייר תבדוק תרופות חדשות על רקמות לב אנושיות מודפסות ממעבדתו של פרופ' טל דביר בת"א

  • אין תגובות
מגילת ישעיה. צילום: שי הלוי, רשות העתיקות

מרכיבים את פאזל המגילות הגנוזות בעזרת הדנ״א של בעלי החיים שמעורותיהם יוצרו הקלפים

  • 4 תגובות
בדיקות סרולוגיות. מתוך jumpstory

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו בדיקה סרולוגית לאיתור נוגדני קורונה וישתמשו בה לבדיקת חיילי צה"ל

  • 6 תגובות
נגיפי קורונה בזרם הדם. איור: shutterstock

מדען מאוניברסיטת תל אביב קיבל אישור על פטנט שהגיש לחיסון לקורונה

  • 14 תגובות
נעמי חביב. צילום משה וולקוביץ

נפתרה תעלומות הבדיקות בהדסה: חוקרים מהאוניברסיטה העברית פיתחו שיטה זולה ומהירה לאבחון קורונה

  • אין תגובות
סיס בחרכי הכותל. צילום: פלאש 90 עבור אוניברסיטת תל אביב

מחקר של אוני' ת"א על סיסי הכותל דורג בין 100 המאמרים המובילים במספר ההורדות ב-2019

  • 6 תגובות
גירוי של ריח ורדים לנחיר אחד בזמן שינה, גרם לחיזוק הזיכרון באותו הצד של המוח. קרדיט: שרון צח

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה לחיזוק הזיכרון בצד אחד של המוח במהלך השינה

  • 3 תגובות
בתמונה: תמונה פלואורסנטית של נבגי הטפיל צילום: (.Prof. Stephen D. Atkinson (Oregon State University, OR

התגלה בעל החיים הראשון בעולם שאינו נושם

  • 18 תגובות
מימין לשמאל: פרופ' איתי בנהר, אלמוג ביטון ופרופ' אריאל מוניץ. באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א גילו מנגנון מרכזי הגורם ל״אסתמה של העור״

  • 6 תגובות
אדם על שבב. איור: מעבדתו של ד"ר בן מעוז, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים בת"א פיתחו מערכת המחברת בין מספר איברים-על-שבב

  • אין תגובות
אוסטרקונים (כתובות בדיו על שברי כלי חרס) משומרון בירת ישראל, לאחר הוספת צבע. הכתובות מתוארכות למחצית הראשונה של המאה ה-8 לפנה"ס. צילום: המוזיאון השמי, אוניברסיטת הרווארד.

עשרות כתובות משומרון בירת ממלכת ישראל הקדומה נכתבו על ידי שני אנשים בלבד – ככל הנראה סופרי או פקידי המלך ירבעם בן יואש המוזכר בספר מלכים ב'

  • 2 תגובות
פרופ' טל אלנבוגן, מאי טל ושי קרן-צור. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח  שיטה חדשה של ייצור ושליטה בגלי טרה-הרץ

  • תגובה אחת
(מימין לשמאל): ד"ר נור ארשיד ופרופ' נטע ארז. צילום: רוברט הופמן

גישה חדשה לטיפול בסרטן השד: חסימת מסלולים דלקתיים התומכים בגידול ובגרורותיו

  • אין תגובות
(מימין לשמאל):פרופ' רועי בק-ברקאי ורם אבינרי. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב

חוקרים ישראלים הצליחו למדוד את האנטרופיה (אי סדר) במערכות מורכבות

  • 12 תגובות
(מימין לשמאל): ד"ר טליה גולן ופרופ' מלכה כהן-ערמון. צילום: באדיבות אוניברסיטת תל-אביב.

התגלתה מולקולה הגורמת להכחדה עצמית של תאי סרטן לבלב

  • 5 תגובות
אלצהיימר. איור: Image by Gerd Altmann from Pixabay

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: מוטציות גנטיות רבות המאפיינות אוטיזם ומוגבלות שכלית מופיעות גם במוחם של חולי אלצהיימר

  • 4 תגובות
מיצוי מולקולות עם פולסים חשמלים מאפשר זיהוי רקמות סרטניות לעומת רקמות רגילות. צילום: פרופ' אלכסנדר גולברג.

שיטה חדשה לדגימת רקמות העשויה לחסוך כאב וסיכון הקיימים בביופסיות חוזרות

  • אין תגובות
תמונת מערת מנות עם סימון האזור בו נמצאו חלק מהשיניים. צילום: פרופ' ישראל הרשקוביץ

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שיניים של אדם מודרני ואדם ניאנדרטלי מלפני כ-40,000 שנה במערת מנות בגליל

  • 2 תגובות
סימני ביתור, חיתוך וניפוץ על עצמות גפיים של יחמורים ממערת קסם. צילום: רות בלסקו

האדם איחסן מזון לטווח ארוך כבר לפני 400 אלף שנים

  • אין תגובות
צוות החוקרים. מימין לשמאל: פלג ריידר, דיאנה רסולוניריאנה וד"ר ירון כרמי צילום: באדיבות אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לפתח פלטפורמה לטיפול אימונותרפי שעשוי להתאים לסוגים רבים של סרטן

  • 2 תגובות
חפירות אוניברסיטת תל אביב מכרות נחושת קדומים בתמנע. טכנולוגיות ייצור נחושת ואופן ארגון התעשייה משקפים את החברה שעמדה מאחורי המפעל. צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב

מחקר ארכיאולוגי חסר תקדים בהיקפו חושף את סיפור צמיחה של ממלכת אדום המקראית

  • 2 תגובות
נתז קטנטן מהאתר של רבדים: שחזור אופן האחיזה ביד בעת השימוש. צילום: ד"ר פלאביה ונדיטי ופרופ' רן ברקאי

נמצאו ראיות ראשונות לשימוש בכלים ממוחזרים קטנטנים בארץ ישראל של לפני חצי מיליון שנה

  • 2 תגובות
אימונותרפיה לריפוי סרטן. איור: shutterstock

חוקרים ישראלים חשפו מנגנון מרכזי הגורם לעמידות מלנומה גרורתית לאימונותרפיה

  • אין תגובות
שונית האלמוגים במפרץ אילת בשעת שקיעה. צילום: תום שלזינגר

פגיעה במנגנוני הרבייה של כמה מינים של אלמוגים במפרץ אילת מסכנת את המשך קיומם

  • אין תגובות
בתמונה: צוות החוקרות (מימין לשמאל): ד"ר הילה דורון, פרופ' נטע ארז, מלק עאמר. צילום: תמר שאמי

גרורות של סרטן העור מלנומה מגיעות אל המוח על ידי 'התחזות' לתאים תקינים של מערכת החיסון

  • 6 תגובות
מנגנון הפעולה של הננו-חיסון: לאחר מתן החיסון, הננו-חלקיק נכנס אל תאי מערכת החיסון, מפעיל את תאי ה T וגורם להם לזהות ולהרוג את תאי סרטן העור. איור: גליה טירם.

חוקרים באוניברסיטת תל אביב הצליחו לפתח חיסון נגד סרטן העור מלנומה

  • 4 תגובות
רשתות תחבורה של כלי רכב מצוידים בחיישנים וצמתים חכמים ישנו מן הקצה אל הקצה את האופן שבו אנחנו נעים בעיר. אילוסטרציה: Jaguar MENA / Flickr.

זיהום אוויר מכלי רכב קשור לעלייה משמעותית בסיכון להתפתחות סרטן ותמותה בקרב חולי לב

  • 2 תגובות
תמונת השער של כתב העת Science Signaling: חתך עור של דגימת מלנומה הצבוע בצבעים פלורסנטיים המשמשים כסמנים: תאי מלנומה (אדום), קרום תאי שומן (ירוק) וגרעיני תאי העור (כחול). צילום וצביעה: רומה פאריק

תאי שומן בעור הם הגורם שהופך את סרטן העור מלנומה לאלים וגרורתי

  • תגובה אחת
תוכים בהדמיית היער הטרופי בגן החיות של סן פרנסיסקו. צילום: אבי בליזובסקי

מגוון ביולוגי במשבר

  • 2 תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
דגם של שן שעברה שחזור עם הקומפוסיט המקורי (שמאל) ועם הקומפוסיט המשופר המכיל את הננו מבנים האנטיבקטריאליים (ימין). קרדיט: לי שניידר, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו ננו-מבנים אנטי-בקטריאליים שניתן לשלבם בחומרים לשחזור שיניים (סתימות)

  • אין תגובות
תקריב של עטלף פירות - במחקר חדש הודגם שעטלפים אלה משלבים מידע ראייתי עם מידע סונר בחישת הסביבה (קרדיט: ינס ריידל)

במצבים מסוימים עטלפים מעדיפים את חוש הראיה על פני חוש הסונר

  • תגובה אחת
ארכיאולוגיה ניסויית: ניסוי חיתוך פקעות בעזרת נתז ממוחזר קטן. למעלה מימין האופן בו נאחז הנתז ביד בזמן ביצוע הניסוי (קרדיט: פלביה ונדיטי)

חוקרים זיהו שיירי בעלי חיים וצמחים מלפני מאות אלפי שנים על כלי צור זעירים

  • 3 תגובות
נקבת עטלף פירות יוצאת ממערה עם הגור שלה. צילום: קבוצת המחקר של פרופ' יוסי יובל, אוניברסיטת תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב מצאו כי נקבות עטלף הפירות מזדווגות עם זכרים שמספקים להן מזון

  • 2 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש