מטרת המחקר היא להוביל לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות וטיפולים משולבים שיהיו אפקטיביים כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים מסכני חיים
המועצה האירופית למחקר, גוף המחקר של הנציבות האירופאית, העניקה את אחד ממענקי המחקר המשמעותיים ביותר למחקרים שיתופיים, מענק הסינרגיה, על סך 9.7 מיליון אירו לאוניברסיטת תל אביב ולאוניברסיטת שאריטה לרפואה ברלין.
קבוצות המחקר בהובלת פרופ’ ג’ודית ברמן, ראשת המעבדה לפיתוח תרופות אנטי-פטרייתיות בביה”ס שמוניס למחקר ביו-רפואי וסרטן, הפקולטה למדעי החיים ע”ש ג’ורג’ וייז, אוניברסיטת תל אביב, ופרופ’ מרקוס רזלר מנהל המכון לביוכימיה באוניברסיטת שאריטה וראש קבוצת המחקר ‘ביוכימיה וביולוגיה של מנגנונים מטאבוליים’, יחלו לחקור את המנגנונים הביולוגיים המאפשרים סבילות של פתוגנים פטרייתיים. מטרת המחקר היא להוביל לפיתוח תרופות אנטי פטרייתיות וטיפולים משולבים שיהיו אפקטיביים כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים מסכני חיים.
רב הזיהומים הפטרייתיים, כגון זיהומי עור, זיהומים אורליים ווגינליים, אינם מסכני חיים. יוצאי הדופן הבולטים הם זיהומים פטרייתיים חודרניים של אברים פנימיים או של זרם הדם. הם קשים לטיפול, בעלי שיעור תמותה גבוה (שיכול להגיע עד ל-50%) ונפטרים מהם כל שנה כ-1.6 מיליון איש, בדומה למלריה ולשחפת. ישנם רק 3 סוגי תרופות שהוכחו כיעילים כנגד זיהומים פטרייתיים חודרניים (תרופות אזוליות, אכינוקנדין ופוליאנים), לעומת זיהומים חיידקיים שיכולים להיות מטופלים על ידי תרופות אנטי-מיקרוביאליות רבות. המחסור בתרופות יעילות נובע מהדמיון שבין תאים פטרייתיים ותאי בני אדם (וכן גם יונקים אחרים) מה שיוצר קושי במציאת תרופות מתאימות אשר לא יגרמו לתופעות לוואי בחולים. התפתחותה של עמידות או סבילות לתרופות כאלו מגבילה באופן משמעותי את היכולת של רופאים לטפל בזיהומי פטריות מסוגים אלו. בעוד שהמנגנונים של עמידות נחקרו רבות, מנגנוני הסבילות לתרופות, שבהם חלק מהתאים הפטרייתיים ממשיכים לגדול בקצב איטי למרות נוכחות התרופה, הם מורכבים יותר ואנחנו רק בתחילת הדרך להבנתם. מענק המחקר הסינרגי לחקר פיתוח הסבילות הפטרייתית יתמקד בחקר תפקידן של תגובות מטאבוליות בתגובה הכוללת של הפטריות לתרופות. מנגנונים אלו שונים מהמנגנונים הקלאסיים של עמידות חיידקים לתרופות.
עמידות לתרופות שלא מסיבות גנטיות כמו בחיידקים
“זיהומים פטרייתיים שונים במהותם מזיהומי חיידקים עמידים,” מסבירה פרופ’ ברמן. “בזיהום חיידקי בעייתי, לרב הפתוגן צובר מוטציות שהופכות אותו לעמיד לאנטיביוטיקה. לעומת זאת, עמידות בפתוגנים פטרייתיים אינה נפוצה באותה מידה והיא לא מתפשטת באותה מהירות. מצאנו כי תאים פטרייתיים פתוגניים מייצרים במהירות סט תאים אשר ממשיכים לגדול בקצב איטי יותר לאחר המפגש עם התרופה האנטי-פטרייתית. תכונה זו היא חולפת והתאים יכולים לעבור בין מצב של “סביל” ל- “לא סביל” . לכן, העמידות היא פנוטיפית ואינה נוצרת כתוצאה ממוטציות דומות המובילות לעמידות, כמו שזה קורה בזיהום חיידקי”.
ההשערה העיקרית שהסבילות לתרופות האנטי-פטרייתיות נגרמת כתוצאה ממנגנונים מטאבוליים. “צפינו בתאים מזנים שונים אשר גדלים יחד. הם עושים זאת על ידי חילופי מטאבוליטים ושיתופי פעולה מטאבוליים,” מוסיף פרופ’ רזלר. “שיתוף הפעולה המטאבולי גורם לתאים להיות הטרוגניים. כמו כן, ראינו עדות לכך שהטרוגניות מטאבולית יכולה להסביר נקודות מפתח במנגנון הסבילות”.
בתכנית העבודה האינטראקטיבית שלהם, פרופ’ ברמן ופרופ’ רזלר יבחנו את סבילותם של אלפי זני פטריות פתוגניות וסביבתיות וישוו את התכונות המטאבוליות שלהם. לשם כך הם ישתפו פעולה עם רופאים קליניים וביולוגים ברחבי אירופה, קנדה, וארה”ב. מטרתם למצוא מסלולים מולקולריים שיסבירו את הסבילות הפטרייתית ובכך יסללו דרך לפיתוח אסטרטגיות טיפוליות ותרכובות חדשות למניעת התפתחות הסבילות כנגד התרופות.
עוד בנושא באתר הידען:
