כל הכתבות - הידען - Hayadan

תרשים של שתל ביולוגי חי המגן על תאים מייצרי אינסולין באמצעות גבישים, בתמונת שער Science Translational Medicine

שתל ביולוגי עם הגנה גבישית: חוקרי הטכניון פיתחו “לבלב מלאכותי” שעשוי לייתר זריקות אינסולין בסוכרת מסוג 1

חוקרים בטכניון פיתחו שתל ביולוגי עם הגנה גבישית, העשוי לשנות כליל את הטיפול בסוכרת ובמחלות כרוניות אחרות
הגלקסיה הספירלית אנדרומדה. כמעט כפילה של שביל החלב. המחשה: depositphotos.com

מדוע גלקסיות סמוכות בורחות מאיתנו: מדענים פתרו לבסוף תעלומה בת חמישים שנה

צוות בין־לאומי בנה “תאומה וירטואלית” של סביבת שביל החלב ו־אנדרומדה ומצא שהתפלגות מסה פחוסה, עם חללים גדולים מעל ומתחת, מאזנת את הכבידה ומיישבת תעלומה שנידונה מאז ימי אדווין האבל
פרופ' עומרי ברונשטיין מאוני' ת"א מחזיק קיפודי ים מתים. צילום יחצ, אוניברסיטת תל אביב

האם הגענו לנקודת האל-חזור בהכחדת קיפודי הים?

שילוב אינפרה־אדום וקרני־X  חושף צביר מתהווה עם גז חם – כבר מיליארד שנים אחרי המפץ הגדול. מתוך המאמר בנייצ'ר.

צביר גלקסיות בראשית היקום: ווב וצ’נדרה מצאו גז חם מוקדם מהצפוי

שני טלסקופי החלל חשפו צביר גלקסיות מתהווה (“protocluster”) שבו מופיע גם ענן גז חם פולט קרני־X, סימן ל”חימום ויריאלי” ולקריסה גרביטציונית מתקדמת – כבר כאשר היקום היה בן כמיליארד שנים.
איור של הלוויין דרור 1 במסלול סביב כדור הארץ

דוח SNC 2026: תעשיית החלל הישראלית עוברת מהגנה לתשתית לאומית גלובלית

דוח SNC 2026 מציג תעשייה שעוברת מלוויינים כמוצר לשירותי נתונים רציפים. הדגש: שימוש כפול, חוסן מסלולי ושילוב חלל בתשתיות לאומיות.
זיגוראת א֫וּר: מקדש עצום מלבני בוץ שנבנה סביב 2100 לפנה״ס, התנשא מעל העיר כסמל מתמשך למסירות לאל הירח המסופוטמי ולעוצמתה של תרבות עירונית מוקדמת. המחשה: depositphotos.com

ממגדל בבל ועד האמפייר סטייט בילדינג

מחקר רב תחומי מתאר כיצד הזיגוראתים (ziggurat) של מסופוטמיה השפיעו על דמיון דתי, על מרכזי הכוח של ערי־המדינה, ואף על האדריכלות המודרנית
מעבר “מאחורי” צדק: חסימה ועיקום של אות הרדיו מאפשרים מדידה מדויקת יותר של צורת כוכב הלכת.

מדידות חדשות מצמצמות את צדק: כוכב הלכת הענק קטן ופחוס יותר ממה שחשבנו

ניתוח 26 מדידות רדיו ממשימת ג’ונו, כשהחללית חלפה מאחורי צדק, מצא שהכוכב צר בכ־8 ק״מ בקו המשווה ושטוח בכ־24 ק״מ בקטבים – שינוי שמחדד מודלים של המבנה הפנימי והרוחות
דיסקת אבן המתארת את Tlaltecuhtli, אל האדמה האצטקי, בעיר הטרום־היספאנית טנוצ'טיטלן שב־מקסיקו. המחשה: depositphotos.com

קריסת האימפריה האצטקית מלמדת מדוע שלטון בכפייה ובכוח אינו מחזיק מעמד

עוינות מצטברת, היעדר בריתות וניצול היריבים בידי קורטס הפכו אימפריה חזקה לפגיעה; המאמר מציע לקח אזהרה למדיניות חוץ הנשענת על כפייה ופחד
המחשה של טוקסופלזמה גונדי, טפיל הנמצא בצואת חתולים

ציסטות טוקסופלזמה במוח מכילות לפחות חמישה תת־סוגים של טפילים

מחקר ב-Nature Communications מגלה כי ציסטות של טוקסופלזמה גונדי אינן מאגר רדום אלא מערכת מגוונת של תת־סוגים, מה שעשוי להסביר מדוע אין כיום טיפול שמחסל את הציסטות
לוח הכפל. איור: DEPOSITPHOTOS

איך ללמד מתמטיקה כך שתלמידים לא יפחדו?

חרדת מתמטיקה נוצרת כשמלמדים נוסחאות בלי הבנה או מדלגים על יסודות. הוראה שמבליטה חוקיות, עוגנים והתקדמות מדורגת מחזקת ביטחון ומסוגלות אצל תלמידים
סופרנובה. המחשה: depositphotos.com

אותות רדיו חושפים את שנותיו האחרונות של כוכב לפני סופרנובה אלימה

ניטור שנמשך כ-18 חודשים הראה שהכוכב פלט גז עשיר בהליום בשנים האחרונות לחייו; הנתונים מרמזים על מערכת בינרית ועל “חלון” חדש לחקר מות כוכבים באמצעות רדיו
כבד נגוע בהיפטיטיס. המחשה: depositphotos.com

כשהנגיף משאיר חותם: “חותמת” אפיגנטית אחרי ריפוי מהפטיטיס C עשויה להסביר סיכון מתמשך לסרטן כבד

מחקר בהובלת פרופ’ מיטל גל־תנעמי מאוניברסיטת בר־אילן ובתמיכת הקרן הלאומית למדע בוחן כיצד נגיף שנשאר בציטופלזמה מצליח לשנות בקרה גנטית בגרעין, ומנסה למפות נקודות התערבות כדי להפחית סיכון לסרטן גם
CRAO הוא מצב חירום בעין, אך בניסוי אקראי טנקטפלז לא שיפר את הראייה והעלה חשש לדימום. המחשה: depositphotos.com

טיפול בטנקטפלז לא שיפר תוצאות בחסימת עורק הרשתית והעלה חשש בטיחותי

בניסוי אקראי כפול־סמיות לא נמצא יתרון בחדות הראייה לאחר 30 יום, ובקבוצת הטיפול נרשמו אירועי דימום חמורים
כיתוב תמונה מוצע: פרופ' רשף טנא, חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והנדסה כימית לשנת תשפ"ו. צילום: מכון ויצמן למדע.

פרופ' רשף טנא ממכון ויצמן זכה בפרס ישראל בכימיה והנדסה כימית לשנת 2026

ועדת הפרס ציינה את תרומתו המכרעת לחקר חומרים ננו־מטריים דו־ממדיים ולפיתוח יישומים תעשייתיים בתחום חומרי הסיכה והננו־חומרים
וירוס CMV. המחשה: depositphotos.com

נגיף CMV גילה מנגנון חדש לשיבוש תנועת תאי חיסון

לפי הממצאים, נגיף CMV גייס לטובתו מולקולה בשם CD44 שמכונה במחקר “בקר תנועה” של מערכת החיסון, וכך שיבש את יכולת התאים החיסוניים להגיע בזמן למקום שבו מתחילה תגובה יעילה
הכתובת האחרונה שהתגלתה באזור העירוני של ניידה מגיעה אף היא מבאר במחוז הפולחן: הקדשה למרקוריוס אלתאוס על ידי חייל מהלגיון ה-22, המוצב במיינץ, מתוארכת ל-9 בספטמבר 246 לספירה. קרדיט: S. Martins / AMF

חוקרים בינלאומיים מתחילים לחקור מקדש רומי מסתורי בפרנקפורט

קרן המחקר הגרמנית וקרן המדע השווייצרית מממנות מחקר בהיקף של מיליון אירו על אחד הממצאים הארכיאולוגיים המשמעותיים ביותר בגרמניה הרומית
טכניקות גירוד שונות של חלקים שונים בגוף הפרה. Credit: Antonio J. Osuna Mascaró

פרה שוויצרית משתמשת בכלים – וחוקרים נאלצים לחשוב מחדש על אינטליגנציה של בעלי חיים

מחקר פורץ דרך מתעד לראשונה שימוש גמיש ומכוון בכלים אצל בקר, ומאתגר הנחות ארוכות שנים על גבולות קוגניטיביים של חיות משק
צילום של טיל SLS עם חללית אוריון על כן השיגור 39B במרכז החלל קנדי בזמן הכנות לתדלוק. צילום נאס"א, 29 בינואר 2026

קור חריג בפלורידה דחה את החזרה הגנרלית הרטובה של ארטמיס 2 ליום שני ואת השיגור עצמו שבוע לאחר מכן

נותרו רק שלושה תאריכים אפשריים לחלון השיגור בפברואר: 8, 10 ו-11 בפברואר. אם זה לא יתאפשר תידרש דחיה למרץ או אפריל

ווב מצלם את “נשימת הסיום” של כוכב דמוי־שמש בערפילית הסליל

התצפית האינפרא־אדומה החדה ביותר עד כה של ערפילית פלנטרית קרובה חושפת קשרי גז ואבק דמויי־שביטים וממחישה כיצד חומר מכוכב גווע הופך לזרעי מערכות עתידיות
עוברי דג זברה בשעות הראשונות אחרי ההפריה – מודל שקוף שמאפשר לבדוק כיצד שינוי טמפרטורה משנה את “קצב” ההתפתחות ואת בקרת הרנ״א. צילום: טליה רצין

כששעון העובר משנה קצב: כיצד התחלת החיים מסתנכרנת עם הסביבה

באוניברסיטה העברית ובתמיכת מענק מהקרן הלאומית למדע, מחקר בעוברי דג זברה בוחן כיצד שינוי טמפרטורה “מסובב את כפתור המהירות” של ההתפתחות, אילו תהליכי RNA נשארים ביחסים קבועים בין מינים, ואיך
הדמיית מחשב המראה חורים שחורים עוללים גדלים בגלקסיה צעירה ביקום המוקדם. קרדיט: Dr John Regan

הדמיות חדשות מציעות פתרון: כך חורים שחורים גדלו מהר לעל־מסיביים ביקום המוקדם

מחקר סימולציות טוען שהיקום הצעיר היה כאוטי ועשיר בגז צפוף, ואפשר גם ל“זרעים קלים” לעבור פרקי “זלילה” שחצו את מגבלות הגדילה המקובלות
חברי צוות ארטמיס II שיקיפו את הירח: ריד ויסמן, ויקטור גלובר וקריסטינה קוך מנאס"א, יחד עם האסטרונאוט של סוכנות החלל הקנדית (CSA), ג’רמי הנסן. צילום: נאס"א

רנדי “קומראד” ברסניק מנאס"א הציג בכנס אילן רמון: כך תוכנית ארטמיס מחזירה את האנושות לירח

בכנס החלל הבינלאומי ה־21 ע״ש אילן רמון, אסטרונאוט נאס״א תיאר את Artemis II כצעד המאויש הראשון סביב הירח, ואת Gateway כתחנת הביניים לעידן שאחרי תחנת החלל הבינלאומית
סצנה שמימית

על חוקי הפרטיות – והפלות לא-חוקיות

אמיט קשטְרִיָה, משנה לראש נאס"א בכנס החלל ה-21 על שם אילן רמון שהתקיים באוניברסיטת תל אביב, 28 בינואר 2025. צילום: אבי בליזובסקי

ניהול סיכונים בדרך לירח

אמיט קשטְרִיָה, המשנה לראש נאס"א אמר בכנס החלל ה-21 ע"ש אילן רמון שהתקיים בתל אביב אמר כי צריך להפנים את לקחי אסונות הצ'לנג'ר וקולומביה וכן את האירוע האחרון שבו הוחזרו
שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה גילה גמליאל בכנס החלל ה-21 ע"ש אילן רמון, 28 בינואר 2026. צילום מסך מסרטון של משרד המדע

השרה גמליאל בכנס רמון: הסכם עשור עם נאס״א, מעבדת חלל במצפה רמון ואסטרונאוטית ישראלית

בפתיחת כנס רמון ה־21 באוניברסיטת תל אביב הציגה שרת החדשנות חזון לעשור הקרוב: שיתוף פעולה עם נאס״א עד 2035, קידום אסטרונאוטית ישראלית ראשונה והקמת “Access to Space” במצפה רמון בהשקעה
כריש גרילנדי. מתוך המחקר Nature Communications, 17(1), 39. https://doi.org/10.1038/s41467-025-67429-6

הכריש הגרינלנדי שומר על הראיה במשך מאות שנים. ייתכן בעזרת תיקון DNA

מחקר ב־Nature Communications מצא התאמות לראייה דלת־אור ורמזים למנגנוני תחזוקה שמונעים ניוון רשתית בגיל קיצוני, עם זאת, למרות המרחק האבולוציוני והסביבתי, יתכן שאפשר יהיה ללמוד משהו על שימור הראיה בבני
טכנאית וחולה בהכנה ל-MRI. צילום: shutterstock

להפוך את ה-MRI לכלי אבחון מולקולרי מוקדם

המעבדה לדימות תהודה מגנטית מולקולרי ולמידת מכונה באוניברסיטת תל אביב, במימון הקרן הלאומית למדע, מפתחת פרוטוקולי MRI ואלגוריתמים של למידת מכונה לזיהוי תהליכי מחלה עוד לפני הופעת שינויים מבניים
שלדג לבן חזה בטבע

חיות את הרגע: שלדג לבן חזה, הטורף הגנרליסט שמרחיב את תפוצתו בישראל

שלדג הוא הרבה יותר מעוף שצד ושולה דגים, במיוחד כשמדובר בשלדג לבן החזה. כל מה שרצית לדעת על הציפור הגנרליסטית, הססגונית והקולנית הזאת. השאלות החמות על החיות הכי מעניינות
שימוש בבינה מלאכותית למחקר מדעי. המחשה: depositphotos.com

מחקר מזהיר: שימוש המוני באותם כלי AI עלול לצמצם את מגוון הרעיונות במדע

ב־Nature נטען ש־AI יכול להגדיל פריון אך גם לדחוף להתכנסות, ולכן נדרשים כלים שמעודדים חיפוש "מחוץ לקופסה"
יום הזכרון הבינלאומי לשואה. המחשה: depositphotos.com

מחקר בבריטניה: כמעט 60% מהתלמידים נתקלים בתוכן שואה "במקרה" ברשתות החברתיות – וטיקטוק מובילה

סקר בקרב 2,778 תלמידי חטיבה ותיכון באנגליה מצא שתוכן שואה ברשתות חברתיות מגיע לעיתים דרך הפיד ולא דרך חיפוש מכוון, ושחלק מהתלמידים מחזיקים תפיסות שגויות בסיסיות
בינה מלאכותית ויצירתיות. המחשה: depositphotos.com

מי יצירתי יותר במבחני “חשיבה מסתעפת” — בני אדם או מודלי שפה גדולים?

ב־Scientific Reports נבחנה יכולת הפקת רעיונות ומקוריות, והשאלה המעשית היא מתי המודל מרחיב יצירתיות ומתי הוא מצמצם אותה
"תקריב של אזור קורונלי מהחללית Solar Orbiter טרם התפרצות שמש משמעותית"

מפולת מגנטית כמנגנון מניע להתפרצויות שמש עוצמתיות

ממצאי Solar Orbiter מצביעים על מודל "דומינו" של איחוי מגנטי מחודש המסלים במהירות להתפרצות בעוצמה גבוהה
נוירונים שגודלו מתאי גזע במעבדה יוצרים רשת מחוברת. במחקר זה השתמשו החוקרים ב־CRISPR כדי לכבות גנים בתאי גזע, ולאחר מכן עקבו אחר מידת ההצלחה שבה התאים התפתחו לנוירונים. קנה מידה: 100 מיקרומטר.

סינון CRISPR ממפה מאות גנים חיוניים להתפתחות תאי מוח ומזהה תסמונת חדשה בילדים

צוות בינ"ל של חוקרים ובהם גם מהאוניברסיטה העברית, זיהו 331 גנים קריטיים להתמיינות נוירונלית, והצביעו על PEDS1 כגורם להפרעה נוירו-התפתחותית
חשוב לייצר שיח בין אקולוגים לחקלאים. מטע אבוקדו יחיעם. צילום: יעל הרטמאיר

הפרויקט במטעי האבוקדו בגליל המערבי שמייצר מסדרונות אקולוגיים ומגדיל את מספר המאביקים

מאז 2021, מטעי אבוקדו של תאגיד מילופרי עוברים שיקום “משארי שדה” ופתיחת מעברים לבעלי חיים קטנים, במטרה לחבר רצף בתי גידול מראש הנקרה ועד אזור חיפה – ולשפר גם את
תמונת מיקרוסקופ אלקטרונים סורק של הפורמיניפר הבנתי Uvigerina peregrina, אחד המינים שנעשה בהם שימוש במחקר זה. הדגימה אותרה במשקעים שהצטברו לפני כ-21,000 שנה בעומק מים של כ-3 ק"מ מול חופי צפון קרוליינה. קרדיט Jack Wharton ו-Mark Stanley

זרמי העומק באוקיינוס האטלנטי המשיכו לפעול גם בעידן הקרח האחרון

מחקר ב-Nature מצביע על כך שמערכת זרמים קריטית לא קרסה לחלוטין בתנאי קצה, ומחדד את הדיון על ספי מעבר כיום
מפת השמים שיצר טלסקופ החלל גאיה. (credit: ESA)

מפת דרכים לנייטרינו בשביל החלב עשויה לכוון את הציד אחר מקורות גלקטיים

מודל חדש מדרג אזורים בגלקסיה שבהם צפוי שטף נייטרינו גבוהה, בהקשר של כוכבים מסיביים וגז בין-כוכבי
מפת ניאום בסעודיה עם קו פרויקט THE LINE

סעודיה מצמצמת את פרויקט ניאום ושוקלת להפוך אותו למרכז דאטה סנטרים

בדיקה פנימית מתקדמת לסיום לאחר עיכובים וחריגות תקציב; אתר הסקי המדברי טרוג׳נה מאבד את אירוח משחקי החורף האסייתיים 2029
טלסקופ החלל הזעיר פנדורה. (NASA Scientific Visualization Studio)

נאס״א שיגרה את טלסקופ החלל הזעיר פנדורה לחקר אטמוספרות של 20 כוכבי לכת חוץ שמשיים

הטלסקופ ימדוד בו־זמנית אור נראה ואינפרה־אדום כדי להפריד בין “רעש” מהכוכב המארח לבין חתימת האטמוספרה, ותסייע לשפר תצפיות של טלסקופ החלל ג'יימס ווב
תמונת מיקרוסקופ קונפוקלי של פיוניות בעלה במהלך מדידת חילוף גזים

לראות את הצמח "נושם" בזמן אמת: מערכת חדשה עוקבת אחר פיוניות תוך מדידת חילוף גזים

Stomata In-Sight מחברת מיקרוסקופיה חיה עם תא עלה מבוקר, ומאפשרת קישור בין פתיחת פיוניות לאיבוד מים וקליטת CO₂
גלקסיה עם מוט. המחשה: depositphotos.com

גלקסיה עם מוט כוכבים כפי שהייתה לפני כ־11.5 מיליארד שנים

היד הנעלמה של הקפיטליזם שולטת על העובדים והופכת אותם לעבדים. המחשה: depositphotos.com

לאלף את האיום המוסרי בלב הקפיטליזם

מאמר ב-The Conversation טוען שהמשבר הדיגיטלי ומשבר האקלים הם מבחן מוסרי: בין “איום מוסרי” שמנרמל פגיעה לבין “מוזות מוסריות” שמוכיחות שאפשר לחבר עקרונות ורווח
המערכת בפעולה. צילום: דוברות הטכניון

מטא-נוזל מכני חדש מהטכניון מאפשר שליטה מגנטית בקצב זרימה לטובת קירור ואנרגיה

פרופ' אמיר גת והדוקטורנט עזרא בן-עבו מציגים ב-Materials Today Physics מטא-נוזל מכני שניתן לדחוס ולהניע באופן דינמי בעזרת שדות מגנטיים משתנים
פצצת האטום שהוטלה על הירושימה. צילום: מתוך ויקיפדיה

מנהיגים, מודיעין – ותקיפת מתקני גרעין

ילדים תורמים לאחרים. המחשה: depositphotos.com

מחקר באוניברסיטה העברית: ילדים עם פחות משאבים נותנים יותר – אבל עם הגיל, ילדים ממשפחות מבוססות נותנים פחות

ניסויי “אסימונים” בקרב מאות תלמידי יסודי מצאו שהמחסור מגביר נתינה, בעוד שמעמד הורי גבוה נקשר לירידה בנתינה ככל שהילדים מתבגרים, בדפוס שמזכיר את העולם המבוגר
ד"ר נטליה פרוינד. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

מסע ארוך ומפותל לגילוי דרכים חדשות למאבק בשחפת

מחקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה שתי משפחות נוגדנים אנושיים שנקשרים לחלבון PSTS1 של חיידק השחפת, ובניסוי בעכברים הוביל הטיפול הנוגדני לירידה של כ־50% בעומס החיידקים בריאות