Startup Nation Central מציגה אקוסיסטם של כ־90 חברות, עם דגש על שימוש כפול, קונסטלציות מתחדשות ומעבר מייצור לוויינים אל “חלל כשירות”
דוח “The Israeli Space Tech Ecosystem 2026” שפרסמה Startup Nation Central (SNC) מצייר את תעשיית החלל הישראלית כתחום שעובר התבגרות מהירה: פחות “נישה” של לוויינים, ויותר שכבת תשתית שמשרתת ביטחון, חירום, תקשורת, כלכלה וניטור אקלים. לפי הדוח, המגמה הבולטת היא מעבר מפתרונות חומרה נקודתיים לשירותים מבוססי נתונים (“חלל כשירות”), במקביל להתחזקות הרכיב הדו שימושי – טכנולוגיות שנולדו בצרכים ביטחוניים ומקבלות היום מסלול מסחרי גלובלי.
הדוח נכתב ב־SNC על ידי איילת שיינבוקס (מחקר ותובנות) ו־אמה ורדימון (ניתוח עסקי), ונערך בידי עינת בן־ארי (Data & Insights). הוא הופק בשותפות עם משימת רקיע, The Growth Administration, סוכנות החלל הישראלית (ISA), Quilty Space והאוניברסיטה העברית בירושלים. את דברי הפתיחה כותבת ד״ר שמרית ממן, יו״ר סוכנות החלל הישראלית, שממסגרת את 2025 כ“שנת גשר” שמדגישה לא רק מה ישראל משגרת – אלא איך היא שומרת על חוסן מסלולי: תכנון, הפעלה והגנה על מערכות חלל לאורך זמן, באופן שמייצר ערך לאומי וחברתי.
לדברי ד"ר ממן, החלל כבר לא מוגדר רק לפי “מרחק וגובה”, אלא לפי “חיבור, חוסן והשפעה”: היכולת לתכנן, להפעיל ולנהל מערכות חלל באופן יציב לאורך זמן, גם בתנאים של עומס מסלולי, סיכונים גיאו־פוליטיים ותלות בתשתיות תקשורת. במונחי הדוח, שנת 2025 הייתה “שנת גשר” בין מורשת החלל הישראלית לבין חזון שממוקד ב"חוסן מסלולי" – לא רק לשגר, אלא גם לתחזק, להגן, ולהטמיע יכולות חלל בתוך שגרת החיים והמשק.
החלל הופך לתשתית ריבונית
לפי הדוח, המגמה הגלובלית הבולטת היא מעבר מתקופת ניסוי ושאפתנות, לתקופה של “בשלות מבנית”: חלל הופך לשכבת תשתית דומה לאנרגיה, תקשורת וסייבר. המשמעות המעשית היא שמדינות בונות “ריבונות תשתיתית” בחלל: מערכי צילום כדור הארץ, תקשורת לוויינית (SATCOM), ומערכות ניווט ותזמון מדויק (PNT) משתלבים בתכנון ביטחוני, בהיערכות לחירום, ובקבלת החלטות כלכליות.
במקביל, הדוח מצביע על “גל החלפה” של מערכי לוויינים מהעשור הקודם: נכסים מזדקנים מוחלפים במערכות זריזות יותר, תוכנה־מוגדרת, ובנות־שילוב (interoperable). ירידת עלויות שיגור ועלייה בקצב השיגורים מעודדות ארכיטקטורות שמעדיפות פיזור, יתירות וחוסן – פחות “לוויין אחד יקר”, יותר מערך מבוזר שממשיך לעבוד גם כשחלקים ממנו נפגעים או מתיישנים.
עוד נקודה שמודגשת בדוח: מרכז הכובד הכלכלי זז מה־Upstream (ייצור ושיגור) אל ה־Downstream – שירותים, אנליטיקה, ומודלים של “חלל כשירות” (Space-as-a-Service). לקוחות, במיוחד ממשלות ותעשיות גדולות, מחפשים תובנות פעולה – לא “עוד תמונה מהחלל”. לכן גדל הביקוש לעיבוד נתונים בענן, לאנליטיקה מבוססת בינה מלאכותית, ולפלטפורמות שילוב מאובטחות שמחברות נתוני חלל למערכות ארגוניות.
ולבסוף – תפעול במסלול וקיימות. הצפיפות והפסולת בחלל מוצגות בדוח כסיכון מערכתי. שירותי מסלול כמו תחזוקה, הארכת חיים, פינוי פסולת וניהול תנועה מסלולית עוברים מסטטוס ניסויי לשוק עם היגיון רגולטורי ומסחרי.
ישראל: יתרון השימוש הכפול והמעבר לשירותים
הטענה המרכזית לגבי ישראל היא שהיתרון התחרותי שלה נובע מהיכולת “לתרגם” הנדסה ביטחונית לאמינות מסחרית. הדוח מתאר כיצד יכולות שנבנו סביב צרכים של ביטחון לאומי – חומרה קשיחה, מערכות תקשורת עמידות, מיניאטוריזציה של חיישנים ותכן קפדני – זולגות לשוק האזרחי, ומצמצמות סיכון טכנולוגי עבור לקוחות בחו״ל. זהו היגיון שימוש כפול: מוצר אחד שמשרת גם צרכים אזרחיים וגם צרכים ביטחוניים, ומקבל “רשת ביטחון” של ביקושים לאורך זמן.
אבל הדוח גם מסמן את שינוי הדור: מהתמקדות בחומרה אל שירותים מבוססי נתונים. כאן ישראל אמורה ליהנות מהחיבור הטבעי בין הנדסה עמוקה לבין תוכנה, ענן ו-AI – אם תצליח לבנות חברות שיודעות לא רק לייצר רכיב חלל, אלא להפעיל אותו, לתחזק אותו, ולמכור סביבו שכבת שירות שמייצרת הכנסות חוזרות.
דוגמה שמופיעה בדוח וממחישה את קפיצת המדרגה היא הקשר בין שבבים לתקשורת מסלולית. בשוק שבו תקשורת עוברת לחלל, ושבבים הופכים לנכס גיאו־אסטרטגי, ישראל יכולה לשחק בשכבת “תשתית התקשורת” ולא רק ביישומים מעליה. כך, למשל, Xsight Labs נבחרה לספק רכיב סיליקון לרשת הדור הבא של Starlink, עבור לווייני V3, כחלק ממעבר לתמסורת מהירה ויעילה יותר בחלל.
העסקה הזו חשובה לא רק כסיפור “אקזיט” או “לקוח ענק”, אלא כסימן ליכולת ישראלית להתברג עמוק בתוך ארכיטקטורה מסלולית גלובלית: לא עוד מוצר “מדף” קטן, אלא רכיב ליבה שמשפיע על רוחב פס, שיהוי (latency) ושליטה תפעולית. במילים אחרות: כניסה לשכבת תשתית שיכולה לשרת גם תקשורת, גם חירום, גם IoT, וגם יישומי AI שמבוססים על חיבוריות רציפה.
המספרים שמשרטטים את המפה
בדוח מתואר מיפוי של “כמעט 90” חברות במרחב החלל הישראלי, תוך הבחנה בין חברות חלל “ליבה” לבין חברות שמפתחות יישומים תומכי חלל או שירותים נשעני־נתונים. המפה מחלקת את התחום ל־Upstream, In-Space, Downstream, ותשתיות/תפעול – ומדגימה איך ישראל, בדומה לעולם, נשענת עדיין חזק על שכבות חומרה, אבל בונה בהדרגה גם שכבת שירותים.
מהנתונים שמובאים בדוח עולה חלוקה שמדגישה את המשקל של הקצוות: Upstream סביב 45% מהחברות ו-Downstream סביב 31% – יחד מעל שלושה רבעים מהשוק – בעוד In-Space ותשתיות/תפעול מהווים “נישות” קטנות יותר אך חיוניות. הדוח מעריך כיום כ־50 חברות חלל פעילות ועוד כ־40 חברות שמפתחות יישומים מבוססי חלל.
עוד מצביע הדוח על קצב צמיחה עשורי: גידול של כ־66% בתחום החלל לעומת כ־22% בכל האקוסיסטם הטכנולוגי, עם “קפיצה” חזקה במיוחד בשנים 2020–2023 והאטה מתונה אחרי 2023, כסימן להתייצבות והתבגרות.
נקודה מעניינת במיוחד היא הפער בין מימון לתפעול: הדוח מציין שכ־60% מהחברות עדיין בשלבים מוקדמים, אבל שיעור החברות עם מעל 50 עובדים גבוה יחסית (כ־33% לעומת כ־18% בכלל האקוסיסטם). כלומר, גם בלי “פיצוץ” של הון, יש הרחבה תפעולית – כנראה משום שחומרה ותפעול חלל דורשים כוח אדם גם לפני סקייל מסחרי מלא. בנוסף, הדוח מציין שכ־19% מהחברות הפעילות כבר נרכשו או הפכו ציבוריות.
בגזרת ההשקעות, הדוח מתאר שוק תנודתי אך מסונכרן למחזורי ההשקעה בארה״ב, עם חציון עסקאות בישראל בחמש השנים האחרונות סביב 4.3 מיליון דולר, קרוב לחציון הגלובלי (5.3 מיליון) אך נמוך מארה״ב (7.4 מיליון). בהקשר הזה, מצוטט בדוח כריס קווילטי (Quilty Space) שמדבר על “משמעת שוק” ועל ריכוז הון בחברות בשלות, עם חוזים וביצועים מוכחים – ופחות סבלנות לסיכון ספקולטיבי.
הקריאה המרכזית של הדוח היא שמי שינצח בעשור הקרוב לא יהיה רק מי שמסוגל “לשגר”, אלא מי שיודע להבטיח רציפות תפעולית, אבטחה, וקיימות במסלול – ובמקביל לייצר שכבת ערך של נתונים ושירותים שמתחברת לתעשיות על הקרקע. לישראל יש יתרון כניסה דרך שימוש כפול ואמינות הנדסית, אבל כדי להגדיל נתח בשוק גלובלי תחרותי היא תצטרך להרחיב את שכבת ה-Downstream, להעמיק יכולות AI וענן סביב נתוני חלל, ולבנות יותר “פלטפורמות שירות” ולא רק רכיבים.
בצד המעשי, הדוח גם מזכיר במפורש שהמתודולוגיה מבוססת על מאגר Startup Nation Finder, בעוד מדדי מימון גלובליים נשענים על PitchBook. כלומר, זהו דוח מיפוי וטרנדים שנועד לחדד “אותות” וכיוונים, לא רק לסכם רשימת חברות.
הדוח הופק בשותפות עם: רקיע, , ISA – Israeli Space Agency (סוכנות החלל הישראלית), Quilty Space, The Growth Administration והאוניברסיטה העברית בירושלים.
