מחזור תעשיית החלל העולמית – 180 מיליארד דולר!

 כך עולה מדו"ח שהכינה חברת Space Foundation * ישראל עלולה להישאר מאחור

 המחזור הכולל של תעשיית החלל העולמית בשנת 2005 הסתכם ב-180 מיליארד דולרים. זאת לפי "דו"ח החלל" של ה-Space Foundation, מוסד אמריקני ללא מטרות רווח, העוקב אחר תעשיית החלל העולמית. בדו"ח מקיף אשר פורסם לאחרונה, מוצג סיכום הפעילות הכלכלית העולמית בתחום החלל, שהגיעה למחזור של 180 מיליארד דולר ב- 2005. סקר רשת  Cnn, שמונים אחוזים היו רוצים לטוס לחלל גם בהתחשב בסיכונים, 20% היו רוצים לטוס לחלל רק אם הטיסה היתה בטוחה לחלוטין, ו- 0% לא רוצים לטוס כלל.

ה-Space Foundation אף הרכיב מדד בורסאי חדש,  ה- Space Index , המורכב ממניותיהן של 30 חברות מובילות בתחום החלל. לאורך שנה, מיוני 2005 עד יוני 2006, הביס מדד זה את מדד ה- S&P ומדד NASDAQ ב-2-3 אחוזים, עובדה התומכת בדברי אנליסטים שטענו כי מניות חלל הן אפיק השקעה משתלם.

ההכנסות משרותי לווין מסחריים תפסו נתח של 80 מיליארד דולר, כאשר מגוון התחומים בהם מיושמים שירותי לווין גדל כל העת. בנוסף לשרותי טלויזיה בלווין, קיימים גם שרותי רדיו לוויניים, ושרותי פס רחב. מעבר לכך, ב- 2005 פותח תחום חדש לחלוטין, – הגיאואינפורמטיקה, קישור, ניתוח ועיבוד מידע אוטומטי מתצלומי לווין ונתוני GPS, אשר מאפשרים מתן מגוון של שירותי מידע, ניווט, ותקשורת חדשניים. לדוגמה, חקלאות מתוחכמת המבוססת על ניתוח מצב היבולים ע"פ חתימתם הספקטרלית בצילומי לווין, והפניית משאבים מתאימים אוטומטית לשם כך (כגון השקיה במידת הצורך).

החלק המעניין באמת בדו"ח עוסק בתעשיה צעירה – שרותי תיירות חלל. תעשייה צעירה זו פעלה אמנם רק בנפח של כמה עשרות מיליוני דולרים בודדים בשנת 2005, אך כבר צופים התרחבות מסיבית עם כניסתן של מספר חברות לתחום. לחברת Virgin Galactic של ריצ'רד ברנסון  יש כבר יותר מ-150 לקוחות אשר (נכון לסוף 2005) הפקידו 200,000 דולר על חשבון טיסה תת-מסלולית קצרה בחלל, כדי לזכות להגשים חלום ולזכות בחוויה של באפס משקל. נמלי חלל מתוכננים ע"י חברת Space Adventures בסינגפור ובאיחוד האמירויות, שלא לדבר על מספר מדינות בארה"ב עם מיזמים דומים. תעשייה חדשה זו תופסת תשומת לב רבה בעקבות סקר חדש שהתפרסם במסגרת "וועידת העתיד של ה- cnn", לפיו 80% היו רוצים לטוס לחלל גם בהתחשב בסיכונים, 20% היו רוצים לטוס לחלל רק אם הטיסה היתה בטוחה לחלוטין, ו- 0% לא רוצים לטוס כלל.

תחום כלכלי נוסף הוא ה"ספין אוף", טכנולוגיות רבות המפותחות עבור תעשית החלל ועוברות לתחומי תעשיה אחרים. ב-2005 בוצעו העברות של כ-70 טכנולוגיות כאלו בהצלחה, בתחום הרפואה, מדע החומרים, התיקשורת, וכדומה. כל העברה מוצלחת כזו מהווה זרז כלכלי נוסף ויוצרת הכנסות, מקומות עבודה נוספים, שרותים נוספים, ועוד.

ממשלות השקיעו השנה 67 מיליארד דולר בתחום החלל, מתוכן ארה"ב עם החלק הארי, 57 מיליארד.  השקעות אלו נותבו למחקר ופיתוח, תשתיות, לווינים ושרותים מבוססי לווין, הן בתחום הצבאי והן  בתחום האזרחי.

"תעשיית החלל תחולל בשנים הקרובות רווחים גדלים והולכים, וחברות פרטיות בכל העולם מבינות זאת ומשקיעות את הסכומים הדרושים כדי להיערך לתחרות המסחרית על שוק תיירות החלל. בעשור הבא כבר נראה מלונות בחלל שזוגות עשירים יעבירו בהם את ירח הדבש שלהם" אומר טל ענבר, יו"ר אגודת החלל הישראלית וחוקר בכיר במכון פישר למחקר אויר וחלל. "חברות חלל רבות פועלות בישראל ומייצרות הכנסה למשק ומקומות עבודה, גם בקרב אנשי עסקים פרטיים השקעה במניות חלל הופכת לטרנד משתלם, ובעלי הון מבררים פרטים בקשר לטיסות פרטיות לחלל. הבעיה היא שהממשלה עדיין משקיעה בתחום המחקר והפיתוח בחלל סכומים זעומים, ותקציב סוכנות החלל הישראלית עומד על מיליוני שקלים בודדים לשנה."

 

מצרים תשגר לווין ריגול בעוד שנה – שנתיים לפני ישראל

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן