כל הכתבות - הידען - Hayadan

ציור המתאר את המלך הורדוס

משחקים אולימפיים ויהודים בעידן הקדום

  • 3 תגובות
תיקן. מתוך ויקיפדיה

תיקנים – מכל מלמדי השכלתי (לא לבעלי לב חלש)

  • אין תגובות
כוויה ממים רותחים. מתוך ויקיפדיה

חוקרים מהאוניברסיטאות תל אביב ובהרווארד פיתחו טכנולוגיה חדשה העשויה למנוע הצטלקות מכוויות

  • אין תגובות
התייבשות בתי הגידול הלחים פוגעת באוכלוסיית הצפרדעים והקרפדות. צילום: Mateja Bedenčič, Flickr

מכת צפרדע

  • תגובה אחת
ישראל שרייבר, מנכ"ל אורנים מדיקל

אורנים מדיקל השלימה גיוס של 20 מיליון דולר

  • אין תגובות
LHC - צילום יח"צ: CERN

אכזבה במאיץ בשוויץ: החלקיק שלא היה

  • 260 תגובות
בדים בעלי ציפוי המתקנים את עצמם. משמאל לימין: בד בעל חור במרכזו, בד רטוב וטלאי בטיפת מים, בד לאחר שעבר תיקון עצמי. [באדיבות: Demirel Lab / Penn State]

בדים המתקנים את עצמם ומנטרלים רעלים

  • אין תגובות
פריחה דמוית פרפר, האופיינית לזאבת. מתוך ויקיפדיה

שש מולקולות מחפשות מחלה

  • תגובה אחת
Hongrui Jiang, פרופסור להנדסת חשמל ומחשבים באוניברסיטת וויסקונסין-מדיסון במעבדתו. צילום: Stephanie Precourt

תאים סולאריים זעירים יוכלו להפעיל התקנים אישיים

  • אין תגובות
התאים האנדותליים, אשר מרכיבים את כלי הדם של עובר דג הזברה (באדום). גרעיני התאים מסומנים בצהוב. מאגר תאי הגזע מסומן בחץ

נדידה עם תחושת בטן

  • 2 תגובות
השכלה גבוהה בישראל. איור: shutterstock

פרשנות: הקיצוץ בהשכלה הגבוהה מאיים על עתידה של מדינת ישראל

  • 11 תגובות
מודל תלת-ממדי של משאבת נתרן-אשלגן אשר חסומה על-ידי "דיגוקסין" (בכחול). המשאבה מורכבת מתת-יחידה אלפא (באדום) ותת-יחידה בטא (באפור)

מורידים לחץ

  • תגובה אחת
לייזר פוגע במולקולה. איור: shutterstock

סביבוני-על

  • תגובה אחת
שריפת חטי פילים וקרני קרנפים. צילום: WWF

סחר ניבזי

  • 2 תגובות
סנטיאגו. מטמיעים בנייה ירוקה. צילום: alobos Life, Flickr

איך העולם מתכונן לאסון הבא?

  • 13 תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

מחקר חושף פוטנציאל לביות מודרני של צמחי מאכל

  • אין תגובות
התאים העיקריים במוח: בצהוב נוירונים (תאי עצב), בכתום: אסטרוציטים, אפור: אויליגודנדרוצידים, בלבן, מיקרו גליה או תאי המוח. איור: shutterstock

מדעני יבמ מחקים את הפונקציונליות של נוירונים באמצעות מכשיר משנה-פאזה

  • 2 תגובות
ארט דולה, יו"ר קרן היינלין ליד חליפת החלל שהשאיל מאוספו הפרטי למוזיאון מדעטק בחיפה. צילום באדיבותו

ספינת החלל הרשומה כיאכטה (חלק א')

  • אין תגובות
הכבשה דולי. מתוך ויקיפדיה

מחקר: שיבוטים לא מתים צעירים

  • תגובה אחת
הכור הפגוע בצ'רנוביל, זמן קצר לאחר האסון. מתוך ויקיפדיה

אסון צ'רנוביל לא הוא שחיסל את האנרגיה הגרעינית

  • 9 תגובות

וירג'ין גלקטיק קיבלה רשיון מרשות התעופה הפדרלית לנסות את החלליות שלה

  • 5 תגובות
מאזן הפחמן העולמי. איור: shutterstock

בצורת אולימפית

  • 2 תגובות
הבזקי אור קצרצרים שפתחו עולם חדש. זווייל (שני מימין) עם תלמידיו | צילום: המכון הטכנולוגי של קליפורניה

הלך לעולמו אחמד זווייל, החוקר המצרי ששינה את פני המחקר של תהליכים מהירים בכימיה

  • 2 תגובות
הדמייה של ג'ונו בקרבת צדק. ניתן לראות בברור את הלוחות הסולאריים העצומים של הגשושית. איור: נאס"א

כיצד מצליחה החללית ג'ונו לקלוט אנרגיה סולארית ממרחק של כ-600 מיליוני ק"מ מהשמש

  • 10 תגובות
אילנית החלב. באדיבות גיל וויזן

חומר הגנה דביק של אילנית החלב

  • אין תגובות
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
אטום הליום. מתוך ויקיפדיה

גילוי של שדה גז הליום עצום בטנזניה

  • תגובה אחת
כסא גלגלים ממונע

חידושים בעולם כסאות הגלגלים

  • אין תגובות
מערכת על שבב לאבחון מיידי של מחלות. צילום: יח"צ - יבמ

טכנולוגיית מעבדה-על-שבב תעזור לרופאים לאבחן סרטן ומחלות שונות ברמת הננו

  • 4 תגובות
צדק כפי שצולם בשנת 2014 ע"י טלסקופ החלל האבל. רואים כי הכתם האדום הצטמק בהרבה בתהליך שנמשך כשלושים שנה. צילום: NASA/ESA

האם הכתם הגדול של צדק גורם להתחממות האטמוספרה העליונה שלו?

  • תגובה אחת
חברי המשלחת הישראלית בטיביליסי – (מימין לשמאל) ד"ר איריס ברזילי, רון סולן, גיא הרדוף, רינה סבוסטיאנוב, אופיר שמול ופרופ' זאב גרוס

המשלחת הישראלית חזרה מאולימפיאדת הכימיה עם שתי מדליות

  • אין תגובות
מכתשי פגיעה על פני השטח של נוגה. תמונה בצבעים מלאכותיים המבוססת על נתוני מכ"ם. מתוך ויקיפדיה

הגיע הזמן לטוס לנוגה

  • 4 תגובות
פיגומים אלקטרוניים ננומטריים שבתוכם ניתן לשלב תאים לבביים לשם יצירה של טלאי לבבי ביוני. בתמונה מוצגים הפיגום הננו-אלקטרוני (בזהב) יחד עם התקני תיעוד (בסגול) והמרצה (בירוק) ורקמת הלב (באדום) [באדיבות Lieber Group/Harvard University]

פיתוח של טלאי ביוני ללב

  • אין תגובות
פאנל אסון הקולומביה באוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, 31/7/16. צילום: אבי בליזובסקי

"אפילו אם הסיכוי היה נמוך היה צריך לנסות להציל את חברי צוות הקולומביה"

  • 9 תגובות
מבנה בצורת איקס עשוי כוכבים במרכז שביל החלב. צילום, טלסקופ החלל WISE, אוניברסיטת טורונטו

טלסקופ ווייז (WISE) גילה בליטת כוכבים בצורת X במרכז שביל החלב

  • 3 תגובות
התקן של חברת Vensica. צילום יחצ

חברת Vensica Medical השלימה סבב גיוס בהיקף של חצי מיליון דולר

  • אין תגובות
באז אולדרין מרצה במסגרת אוניברסיטת החלל הבינלאומית בטכניון, יולי 2016. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

באז אולדרין, האסטרונאוט השני שנחת על הירח ונגיד אוניברסיטת החלל מציג: מסלול מחזורי למאדים

  • אין תגובות
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל אופיר אקוניס בטקס חילופי השרים, 3/9/15. צילום: קובי גדעון, לע"מ.

שיתוף פעולה מחקרי חדש בין משרד המדע ומחוז קוויבק בנושא דימות ביו-רפואי

  • אין תגובות
דגם הנחתת פילאה על במת אולם האירועים במרכז הבקרה של סוכנות החלל האירופית בדארמשטאט, גרמניה, 12 בנובמבר 2014. צילום: אבי בליזובסקי

פרידה מנחתת השביט

  • אין תגובות
מדידת מדידת סוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: shutterstockסוכר לתינוק חולה סכרת מסוג 1. צילום: 150699080

דרימד דיאביטיס גייסה 3.3 מיליון דולר להמשך פיתוח פלטפורמה חדשה לניהול מחלת הסוכרת

  • אין תגובות
חידות מדעיות של מכון דוידסון לחינוך מדעי על אריזון קרטוני החלב של תנובה. צילום יחצ

מדע על החלב

  • 8 תגובות
רובוט המבצע תנועה גלית שפותח באוניברסיטת בן גוריון. צילום מסך

הרובוט הראשון בעולם המייצר תנועה גלית טהורה על ידי שימוש במנוע אחד בלבד

  • 3 תגובות
הדמיה של הבית הצף. כולל אזור לגידול מזון. תצלום: jet capsule

בית עם נוף לדג

  • 3 תגובות
היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

  • אין תגובות
. הכבשן הנדיר ששימש לשריפת קנקנים במפעל העתיק. צילום: רועי לירן, רשות העתיקות

מפעל מרשים לייצור קנקנים, בן 1600 שנה, נחשף בגליל המערבי

  • תגובה אחת
URSs, כאמור, מעכבים תרגום חלבונים ועלולים להיות קטלניים לתא ולאורגניזם כולו. חלקו הימני של התרשים מציג את "מנגנון הנזק" שלהם, וחלקו השמאלי של התרשים מציג תהליך נורמלי ותקין בהעדרם של URSs.למעלה: המידע הגנטי, המקודד את רצף חומצות האמינו, מגיע לריבוזום בעזרת מולקולה הקרויה mRNA. חומצות אמינו (עיגולים צבעוניים) מצטרפות לכדי רצף והחלבון החדש נדחף החוצה מתעלת היציאה של הריבוזום. בצד שמאל נראה רצף רגיל היוצר חלבונים נורמליים ואילו בצד ימין מכילה שורת חומצות האמינו את ה-URS החזק CMYW (בחיידקי E. coli), הבולם את החלבון בדרכו החוצה וכך מונע תרגום של חלבונים נוספים. באמצע: בצד שמאל מתארגנים החלבונים בצברים נורמליים, ואילו בצד ימין – בהשפעת ה-URS - מתורגמים פחות חלבונים תקינים ונוצרים חלבונים פגומים שלא תורגמו עד הסוף. למטה: תאים של החיידק E. coli גדלים על צלחות בנוכחותו (+) או בהעדרו (-) של IPTG - חומר הגורם לתרגום חלבונים. משמאל, כלומר בצד התקין שבו החלבון המתורגם (+) אינו מכיל URS, מספר מושבות החיידקים זהה למספר מושבות החיידקים שגדלו ללא פקודת תרגום (-). מימין, בצד המשובש שבו החלבון המתורגם מכיל URS (+), מספר המושבות קטן בהרבה ממספר המושבות שגדלו ללא פקודת התרגום (-).

אבולוציה מולקולרית מעלימה רצפים קטלניים

  • אין תגובות
מטא חומר שפותח בידי חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומהולנד. צילום מסך מתוך הסרטון של החוקרים

מטא חומר שניתן יהיה לייצר אותו מתאים לכל תבנית

  • אין תגובות
חלבון ה-A-S-בטה (ירוק) אשר מבוטא על פני השטח של המיטוכונדריות, האברונים האחראים על הפקת האנרגיה בתא, מאפשר את ההפרדה בין תאי הזרע בזבוב התסיסה הבוגר. גרעיני התאים מסומנים בכחול

הרס בונה חיים

  • 2 תגובות
ננו רובוטים מטפלים בתא סרטני. איור: shutterstock

ננו-מכונות לאבחון מחלות

  • אין תגובות
המטען החשמלי של הסופה יכול לגרום לכאבי ראש ולשיבושים בתקשורת. צילום: Kevin, Flcikr

ישראל מתחשמלת

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש