כל הכתבות - הידען - Hayadan

ראש נאס"א היוצא צ'ארלס בולדן בכנס החלל ה-12 ע"ש אילן רמון. צילום: ליאון רוזנבלום

ראש נאס"א היוצא לאתר הידען: "אינני רואה אפשרות שמשימות של נאס"א לחקר כדור הארץ יתבטלו"

  • תגובה אחת
הדגמת חליפת הקרינה של StemRed הישראלית ליד דגם החללית אוריון של נאס"א. צילום: רועי שלומי, משרד המדע

פיתוח ישראלי להגנה מפני קרינה ישוגר לחלל במסגרת הסכם בין סוכנות החלל הישראלית והגרמנית

  • אין תגובות
חוף התמרים, עכו. קרדיט צילום: מורן ניב, זיו נעורים.

הביקור החורפי של המדוזות: נחיל מדוזות ממין חוטית נודדת הגיע לחופי הארץ

  • אין תגובות
גלאי גלי הכבידה וירגו על יד פיזה שבאיטליה אמור לשוב לפעילות באביב 2017, וכך ייתכן ששלושה גלאים מסוג זה יפעלו יחד, בשלושה מקומות שונים בעולם, במשך חודש לפחות. מקור: The Virgo collaboration.

גלאי חדש יקבע את מקורם של גלי כבידה

  • אין תגובות
אחד מצילומי התקריב החדשים שבוצעו על ידי קאסיני ב-18 בדצמבר 2016. בצילום זה נראה חלק מטבעת A של קאסיני, החיצונית מבין שתי טבעותיו הגדולות, ונמצאת במרחק של כ-134 אלף ק"מ מכוכב הלכת. הצילום בוצע ממרחק של 56,000 ק"מ. ניתן לראות בצד שמאל של התמונה את התוואי המכונה על ידי נאס"א "קש", הנגרם על ידי התקבצויות קטנות של חלקיקי הקרח הקטנטנים מהם מורכבים טבעות שבתאי. הקש עצמו נראה על גבי גלים בטבעת, אשר נוצרים בהשפעת הכבידה של הירחים אפימתאוס ויאנוס. בשאר התמונה נראים ה"עקבות" של כוח הכבידה של הירחון פאן. מקור: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute.

טבעות שבתאי נחשפות בפירוט חסר תקדים בצילומים חדשים של קאסיני

  • 4 תגובות
אביב לי כהן-זדה. צילום: יח"צ אוניברסיטת בן גוריון

מלגת רמון לדוקטורנט אביב לי כהן-זדה מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב על חקר פסי רוח בכדור הארץ

  • אין תגובות
פרופ' פלויד רומסברג (מימין) ותלמיד המחקר יורקה ג'אנג שהובילו את המחקר החדש במכון המחקר סקריפס, יחד עם בריאן לאמב (לא בתמונה). צילום: מכון המחקר סקריפס (צילום: מדליין שמידט)

מדענים יצרו את היצור החי הסינתטי למחצה הראשון

  • 15 תגובות
מימין: הילה לבבי, ספיר כהן ונועה פז עם הרובוט לקיפול כביסה. צילום: שיצו צלמים, דוברות הטכניון.

סטודנטיות בפקולטה למדעי המחשב בטכניון פיתחו רובוט המקפל כביסה בלחיצת כפתור

  • 16 תגובות
מציאות מדומה. מתוך PIXABAY.COM

"ראי ראי שעל הקיר": פנסוניק ויבמ מפתחות מראה שתדבר עם אורחים במלון, ומערכת בידור ומידע לרכב

  • תגובה אחת
שבוע החלל הישראלי. מקור: אתר משרד המדע.

"כל כך רחוק שאפשר לגעת": אירועי שבוע החלל הישראלי

  • אין תגובות
הקוואזר HE0435-1223 הנמצא במרכז התמונה רחבת השדה הוא בין חמשת הקוואזרים המעודשים הטובים ביותר שהתגלו עד כה. הגלקסיה שנמצאת בינו לבינינו יוצרת ארבע תמונות אחידות של הקוואזר המרוחק סביב הקוואזר האמתי. Credit: ESA/Hubble, NASA, Suyu et al.

מחקר חדש מגלה כי היקום המוקדם התפשט הרבה יותר מהר מאשר היום

  • 13 תגובות
מפגש של מדענים ישראלים בארה"ב המבקשים לחזור לארץ. צילום: ScienceAbroad

נמשך הגידול במספר האקדמאים הישראלים החיים בחו"ל

  • 2 תגובות
תלמידי בית הספר רביבים בחולון במהלך הניסוי.

השפעת אופי הקבוצה על יעילות הלמידה

  • 2 תגובות
מאיץ החלקיקים בסרן. מקור: Techtime.

CERN מחפשת טכנולוגיות ישראליות למאיץ חלקיקים חדש

  • אין תגובות
גרפיטי בניו יורק נגד מזון מהונדס גנטית. תצלום: hikinghillman / flickr.

לא לפחד, זה רק מזון מהונדס גנטית

  • 18 תגובות
אירופה מזהירה: כללי המענקים של טראמפ עלולים לבודד את המדע האמריקני

דעה: טראמפ מבצע טיפול בהלם למדע ולסוכנויות הסביבתיות  

  • 29 תגובות
פרופ' עקיבא בר-נון ז"ל. צילום: אוניברסיטת תל-אביב

מגדל השביטים: נפטר פרופ' עקיבא בר-נון

  • אין תגובות
אסטרונאוט נאס"א לשעבר כריס פרגוסון מדגמן את החליפה החדשה של בואינג בתוך דגם של החללית סטאליינר. החליפה החדשה מציגה חידושים טכנולוגיים הנותנים לה גמישות רבה יותר ומפחיתים ממשקלה. מקור: בואינג.

חליפת החלל החדשה של בואינג

  • 3 תגובות
חשיפת ההסכם בין SPACEIL ל-SPACEX לשיגור החללית הישראלית לירח, בבית הנשיא לפני כשנה. צילום: אלון הדר

מתקרבים אל הירח

  • 3 תגובות
יער צפוני. מתוך PIXABAY.COM

הדבק הטבעי שגורם לתאים צמחיים להיות קשיחים

  • 2 תגובות
הדמייה של הרובר אופורטיוניטי (ושל אחיו התאום ספיריט). מקור: נאס"א.

בר מצווה על מאדים: גם אחרי 13 שנים, הרובר אופורטיוניטי ממשיך לחקור את כוכב הלכת האדום

  • אין תגובות
סמלילי חמש הנבחרות שעלו לגמר תחרות הנחתת החללית הירח הדמיה גוגל אקספרייז

SpaceIL בין חמש הקבוצות שאושרו לשלב הסופי של תחרות Google Lunar XPRIZE

  • אין תגובות
ניסוי מדידת כוחות על המצנח, נערך בחוף הכרמל. צילום: דוברות הטכניון.

המצנח האוטונומי

  • 2 תגובות
הדמיה רפואית. איור המחשה: PIXABAY.COM

תבונה מלאכותית תאפשר לשפר את איכות הטיפול הרפואי, כבר בעתיד הקרוב

  • אין תגובות
כוכב לכת מחוץ למערכת השמש. איור: NASA/Ames/JPL-Caltech

מדענים מחפשים סימני חיים ב-Wolf 1061c

  • 5 תגובות
ביתן דאסו סיסטמס בתערוכת CES 2017. צילום: אבי בליזובסקי

החוויה שמאחורי המוצרים ב- CES

  • אין תגובות
דיווח שר המדע אופיר אקוניס לוועדת המדע של הכנסת, 23/1/17. צילום: דוברות וועדת המדע

שר המדע אקוניס: "למרות הבטחת שר האוצר לתקצוב לוויין תקשורת חדש, אין מענה ממשרדו"

  • אין תגובות
איום הרובוטים. מתוך PIXABAY.COM

אף ממשלה במדינות המפותחות לא ערוכה למהפכת הרובוטים שתחסל משרות לכל אורך ההירארכיה הארגונית

  • 13 תגובות
גופות פילים שנטבחו בציד בלתי חוקי כדי למכור את השנהב שלהם. מתוך ויקיפדיה

סחר נבזי

  • אין תגובות
חמי פרס לוחץ את ידיו של חתן פרס נובל אנדרה גיים, וברקע - נשיא המדינה שמעון פרס. צילום: אילן לוי

פרס של עד מיליון דולר מטעם גוגל לחברה שתציג חדשנות פורצת דרך בכנס iNNOVEX2017

  • אין תגובות
תצוגת מכוניות אוטונומיות ומקושרות בתערוכת CES 2017 שהתקיימה בלאס וגאס בתחילת ינואר. צילום: אבי בליזובסקי

"אנשים מוכנים לסבול מוות של 35,000 איש מכלי רכב נהוגים בידי אדם, אך לא יוכלו לסבול הרוג אחד מרכב רובוטי

  • 9 תגובות
פרופ' אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון. באדיבות: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

אורזים עתיד

  • 5 תגובות
הדמייה ממוחשבת של פאג'ים תוקפים חיידק. המחקר החדש הראה כי הם מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום. מקור: Zappys Technology Solutions / Flickr.

נגיפים מקיימים ביניהם תקשורת – וכך מחליטים אם להתרבות או לעבור למצב רדום

  • תגובה אחת
ההתחממות הגלובלית הממוצעת של 2012 - 2016. מקור: נאס"א.

נאס"א: 2016 הייתה השנה החמה ביותר מאז החלו המדידות

  • 12 תגובות
כתם קפה מעגלי. מתוך ויקיפדיה

תיאוריה חדשה מסבירה את היווצרותו של כתם קפה

  • תגובה אחת
מדידה של מעבר חום בדוגמה נקיה של גרפן. שמאל: תמונה אופטית של דוגמת הגרפן. ימין: ההדמיה התרמית חושפת שרשרת של טבעות המהווה תחימה של תהליך ייחודי של מעבר חום המתרחש בדוגמה.

חם, מתפזר

  • אין תגובות
הרובוט ELLI•Q. מקור: אינטואישן רובוטיקס.

סטארט-אפ ישראלי מפתח רובוט מבוסס בינה מלאכותית שישפר את חייהם של אזרחים ותיקים

  • אין תגובות
יוג'ין סרנן נוהג על גבי רכב הנדידה הירחי במהלך משימת אפולו 17 על הירח, 11 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.

נפטר יוג'ין סרנן, האדם האחרון שהלך על הירח

  • 3 תגובות
צ'רלי צ'פלין נאבק נגד השתלטות המכונות בסרט "זמנים מודרניים". מתוך ויקיפדיה

סקר חדש קובע: כ-75% מהישראלים אינם חוששים שהטכנולוגיות החדשניות יפגעו בפרנסתם

  • 3 תגובות
אילוסטרציה: Ars Electronica / ra2 studio / Flickr. Used under a Creative Commons (CC-BY-NC-SA-2.0) licence

הזכות לחירות קוגניטיבית

  • תגובה אחת

הדבורים של הים

  • תגובה אחת
גידול ביתי של ירקות בשיטה ההידרופונית. צילום: באדיבות Flux

הרובוט שיגדל לכם את הסלט

  • אין תגובות
בתמונה מערכת הכוכבים הקרובה ביותר לשמש – הכוכב הכפול אלפא סטנאורי A ו-B והמלווה המרוחק שלהם - פרוקסימה קנטאורי. בסוף 2016 חתם ארגון המצפה האירופי הדרומי (ESO) על הסכם עם יוזמת Breakthrough במטרה להתאים את מכשירי הטלסקופ הגדול מאוד (VLT) לביצוע חיפוש כוכבי לכת במערכת אלפא קנטאורי. כוכבי לכת אלה יוכלו להיות מטרות עבור יוזמת Breakthrough Starshot לשיגור חלליות זעירות למערכת זו. צילום: ESO/B. Tafreshi (twanight.org)/Digitized Sky Survey 2 Acknowledgement: Davide De Martin/Mahdi Zamani

פרויקט Breakthrugh Starshot של יורי מילנר יממן חיפוש כוכבי לכת במערכת אלפא קנטאורי

  • אין תגובות
אוריינות מדעית אין משמעותה בהכרח לדעת כיצד חום, לחץ ונפח מתבטאים בגז, אלא להיות מודעים לחוק המדעי הקובע את היחסים ביניהם. מתוך PIXABAY.COM

שתי השאלות שמעריכות את האוריינות המדעית שלכם

  • 19 תגובות
שיגור פאלקון 9 במשימה קודמת ביוני 2016. מקור: ספייס אקס.

ספייס אקס חזרה לפעילות לראשונה מאז פיצוץ משגר הפאלקון 9

  • 3 תגובות
השביט P67. צולם על ידי הגשושית רוזטה ב-7 ביולי 2015 ממרחק של 154 ק"מ. מקור: ESA/Rosetta/NAVCAM.

השביט 67P אותו חקרה החללית רוזטה: סיכום ממצאים

  • אין תגובות
עטלף פירות מצוי. מדעני מכון ויצמן מדווחים על סוג חדש של נוירונים שהתגלו במוח העטלף. הנוירונים הללו מקודדים את הכיוון והמרחק אל היעד שאליו מנווט העטלף ובאופן זה הם מהווים מנגנון עצבי ישיר לניווט אל מטרות. מקור: אורן פלס, Derivative work: User:MathKnight, ויקימדיה.

כיצד המוח מקודד את "נקודת היעד" שאליה רוצים להגיע

  • 5 תגובות
יהלום. למרבה הצער, הסוללה החדשה לא תהיה יפה כל כך. Cory Schmitz

יהלומים מפסולת גרעינית הם לנצח

  • אין תגובות
זיהוי של פעילות כימית על פני חלקיקי פלטינה בגודל ננומטרי, שמשמשים כזרזים בתעשייה הכימית, התאפשר על ידי מיקוד של אור אינפרה-אדום אל מחט בגודל ננומטרי. מדידות אלו הראו בפעם הראשונה כיצד והיכן מתרחשת פעילות כימית על פני החלקיקים

לראשונה נצפתה פעילות כימית על פני חלקיקים מזעריים המשמשים כזרזים בייצור תעשייתי

  • אין תגובות
ליאם פדרסן, מנהל המעבדה של חברת ניסאן בקליפורניה ליד מכונית חשמלית אוטונומית מדגם LEAF בכנס CES 2017 בלאס וגאס. צילום: אבי בליזובסקי

מרכבי המאדים לרכב האוטונומי ובחזרה

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש