האיחוד האירופי ישקיע 7.7 מיליון יורו בקונסורציום בראשות פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, שיפתח אריזות מזון אקטיביות, אנטי-מיקרוביאליות, שיאריכו את חיי המדף של המזון.
7.7 מיליון יורו – זה הסכום שמשקיע האיחוד האירופי בקונסורציום NanoPack, שבראשו עומדת פרופ’ אסתי סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. מטרת הקונסורציום: פיתוח אריזות מזון אקטיביות, אנטי-מיקרוביאליות, שיאריכו את חיי המדף של המזון. האריזה החדשנית מבוססת על ננו-צינוריות חרסית (Halloysite Nanotubes) המשחררות חומרים אנטי-מיקרוביאליים טבעיים. היא תמנע התפתחות רקבונות ומגיפות שמקורן במזון, תפחית את הצורך בחומרים משמרים ותצמצם אובדן מזון.
פרופ’ סגל וקבוצתה פיתחו בשנים האחרונות טכנולוגיות המאפשרות לשלב תמציות טבעיות של צמחים בחומרים פלסטיים. תמציות אלו ידועות ביכולתן לעכב גידול ואף לקטול חיידקים, עובש ופטריות. שקיות הפלסטיק שיפותחו במסגרת הקונסורציום ישחררו באופן מבוקר את התמציות אל תוך חלל האריזה וימנעו התפתחות של מיקרואורגניזמים הגורמים לקילקול המזון. כך אפשר להאריך בצורה בטוחה את חיי המדף של מגוון מוצרי מזון ולהפחית את השימוש בחומרים משמרים.
הודעת האיחוד האירופי על התמיכה בקונסורציום באה בסמוך לפרסומו של דו״ח אובדן המזון הלאומי בישראל המציג תמונה עגומה. מדי שנה אובד בישראל מזון במשקל 2.4 מיליון טון ובשווי 19.5 מיליארד ש״ח. מדובר בשליש מסך המזון המיוצר – שיעור דומה בהיקפו לסדרי הגודל באירופה ובארה״ב, שם נקבעו יעדים מרחיקי לכת לצמצום התופעה עד שנת 2030. לדברי פרופ’ סגל, “הצלחת הפרויקט עשויה לתת מענה מקומי וגלובלי ולצמצם משמעותית את כמות המזון המושלך לאשפה בעולם, העומדת כיום על 1.3 מיליארד טון בשנה, וכך להפחית את הפגיעה בסביבה ואת הנזק הכלכלי.”
הקונסורציום שייחנך רשמית בסוף החודש, מוקם במסגרת תוכנית HORIZON 2020 של האיחוד האירופי ושותפים בו 18 מוסדות מחקר וחברות תעשייתיות מובילות מבלגיה, מאוסטריה, מנורווגיה, מספרד, מישראל, מאירלנד, מדנמרק, מפורטוגל, מצרפת, מגרמניה ומהולנד.
האיחוד האירופי יתמוך בקונסורציום החדש במשך שלוש שנים תוך התייחסות לאתגרים המדעיים, הטכנולוגיים, הכלכליים, הבטיחותיים והרגולטוריים. במסגרת הקונסורציום יוקמו קווי ייצור נסיוניים (pilot lines) בסביבה תעשייתית, שיבחנו את כל שלבי פיתוח ויצור האריזות במטרה להביאן לכדי מסחור.
5 תגובות
זריקת מזון כתוצאה מהמעשר זאת שערוריה – צריך להיות חוק נגד זה. – דתי שרוצה מעשר שיעשר בעצמו את מה שהוא קונה.
שישלם עבור זה יקנה הכל ויזרוק עשרה אחוז על חשבונו.
מצד שני המדיניות של השווק החקלאי הזריקה של מה שנקרא “בררה” שזו תוצרת טובה למאכל רק לא מספיק יפה. זה גם שערוריה.
וגם זריקה של תוצרת כדי לשמור על המחירים וכן הלאה.
צריך להיות חוק שכל מה שגודל על העץ חייב להגיע לצרכן ככה או ככה ושהצרכן עצמו יבחר אם לעשות מעשר או לזרוק את הבררה .
בכול וילה יש לפחות שלושה עצי פרי, ובשטח הערוני של הערים אפס עצי פרי
וגם אם תמצאו עצי קלמנטינות הם מהסוג המר, נראה שזה ממש בכוונה.
אריק
כבר היה לנוא דיון על זה. אתה מנסה להכניס שנאה בכל מקום ומפזר שקרים.
כמות המעשר היא סמלית וחסרת כל משמעות. בו נגיד שהכמות של תוצרת שמושמדת על ידי החקלאים כדי לשמור על המכסות ורק כדי לשמור על מחיר גבוה בשוק. הכמות הזאת הרבה יותר גדולה.
קודם כל תפסיקו להשמיד סחורה ותאפשרו לקנות גם את התוצר שהוא לא סוג א’ ( כל הסקרים מראים שרוב הצרכנים ישמחו לקנות עם תינתן הנחה על ירקות ופרות שבדרך כלל הם רק פגומים בצורה שלהם החיצונית.)
או יותר טוב. קודם תעבור לתזונה צימחונית, תאמין לי שההפרש בביזבוז מזון יהיה הרבה יותר גדול.
סתם דמגוגיה זולה. מה זרקו לך שתי פרות ממשטח שלם? אוי לא!
האם נלקח בחישוב המזון שהולך לאיבוד גם את משקל המזון שאנו החקלאים נאנסים לשים כמעשר על כל משטח ומשטח של ירקות הנשלח לשוק .
מעשר זה מגיע לפח האשפה של המרלוג ומשם לבור האשפה מרכזי. זהו אובדן עצום של ירקות\ מזון וזאת על מנת לרצות את המשגיח הדתי שמדי פעם בפעם שוקל האם יש מספיק משקל במעשר . ובמידה וחסר משקל לפי חישובו הרי הוא לוקח ומשלים את המשקל החסר מתוך התוצרת האיכותית ביותר .
לזה אני קורא בזבוז ואובדן מזון בשם שמיים .
רק שאף אחד לא בדק אם הננו צינוריות מסרטנות. זכרו שהממדים דומים לממדים של האזבסט.