נפטר יוג'ין סרנן, האדם האחרון שהלך על הירח

נפטר האסטרונאוט יוג'ין "ג'ין" סרנן, שטס לחלל שלוש פעמים ושימש כמפקד משימת אפולו 17, המשימה המאוישת האחרונה של תוכנית אפולו לירח.

יוג'ין סרנן נוהג על גבי רכב הנדידה הירחי במהלך משימת אפולו 17 על הירח, 11 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.
יוג'ין סרנן נוהג על גבי רכב הנדידה הירחי (Lunar Roving Vehicle) במהלך משימת אפולו 17 על הירח, 11 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.

הערה: מקור הידיעה באתר נאס"א, התרגום בוצע על ידי אליסף קוסמן. לידיעה המקורית באנגלית באתר נאס"א.

יוג'ין סרנן, האדם האחרון שהלך על הירח, נפטר בגיל 82 ביום שני, 16 בינואר, כשהוא מוקף בחברי משפחתו.

סרנן, קפטן בצי האמריקני, השאיר את חותמו על ההיסטוריה של חקר החלל בשלוש משימות, ששתיים מתוכן היו לירח. בנוסף, הוא האמריקאי השני שביצע הליכת חלל והאדם האחרון שהשאיר עקבות על קרקע הירח.

הוא נמנה על קבוצה של 14 אסטרונאוטים שנבחרו על ידי נאס"א באוקטובר 1963, והטיס את חללית ג'מיני 9 ביחד עם מפקד המשימה תומאס פ. סטפורד, בטיסה בת שלושה ימים ביוני 1966. במשימה זו סרנן שהה יותר משעתיים מחוץ לקפסולה במסלול סביב כדור הארץ.

הדיוקן הרשמי של האסטרונאוט יוג'ין סרנן. מקור: נאס"א.
הדיוקן הרשמי של האסטרונאוט יוג'ין סרנן. מקור: נאס"א.

במאי 1969 שימש כטייס המודול הירחי של משימת אפולו 10, משימת האימות המקיפה הראשונה של הנחתת הירחית ששימשה את טייסי אפולו. המשימה שימשה כחזרה גנרלית לפני משימת אפולו 11, ובמסגרתה ווידאה נאס"א את יכולת הביצוע, היציבות והאמינות של המודולים השונים מהם הורכבה חללית האפולו – מודול הפיקוד, מודול השירות והנחתת הירחית. המשימה כללה נחיתה לגובה של עד כ-14 ק"מ מעל הקרקע של הירח, אך ללא נחיתה של ממש עליו.

בראיון מ-2007, סרנן אמר: "אמרתי שוב ושוב לניל ארמסטרונג שצבענו פס לבן על השמיים כל הדרך לירח, עד ל-14 ק"מ [ממנו] כדי שהוא לא ילך לאיבוד, וכל מה שהוא היה צריך לעשות היה לנחות. עשינו את זה למעין פשוט עבורו."

סרנן סיים את קריירת חקר החלל שלו כמפקד המשימה המאוישת האחרונה לירח בדצמבר 1972. משימת אפולו 17 שברה מספר שיאים בתחום טיסות החלל המאוישות, ובכללן המשימה הארוכה ביותר לירח (301 שעות ו-51 דקות); הליכת הירח הארוכה ביותר (22 שעות ו-6 דקות); דגימת סלעי הירח הגדולה ביותר (כ-113 ק"ג); והשהייה הארוכה ביותר במסלול סביב הירח (147 שעות ו-48 דקות).

יוג'ין סרנן על גבי הירח, 12 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.
יוג'ין סרנן על גבי הירח, 12 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.

סרנן וחברו לצוות האריסון "ג'ק" שמיט השלימו שלושה סיורים מוצלחים למכתשים סמוכים ולהרי טאורוס-ליטרו, במשימה בה עשו את הירח לביתם במשך יותר משלושה ימים. כשעזב את הקרקע הירחית סרנן אמר: "האתגר של אמריקה היום עיצב את גורל המחר. בזמן שאנו עוזבים את הירח ואת טאורוס-ליטרו, אנו עוזבים כפי שבנו, ואם ירצה האל, אנו עוד נחזור, בשלום ובתקווה לכל האנושות".

"אפולו 17 התבססה על כל שאר המשימות מבחינה מדעית", סרנן אמר ב-2008. "היה לנו רובר ירחי, היינו מסוגלים לכסות יותר שטח מאשר רוב המשימות האחרות. נשארנו שם קצת יותר זמן. הלכנו לאזור יותר מאתגר בהרים, כדי ללמוד על ההיסטוריה והמקור של הירח עצמו".

בדרך אל הירח, צוות המשימה צילם תמונה אייקונית של כוכב הבית שלנו, עם המיספרה מוארת במלואה – "כדור ארץ מלא" שבו נראו אפריקה, חצי האי ערב וכיפת הקרח הדרומית. התמונה המפורסמת זכתה לכינוי "הגולה הכחולה" (The Blue Marble), כינוי שמשמש מאז לסדרה מתמשכת של תמונות של כדור הארץ שצולמו על ידי נאס"א.

התמונה המפורסמת "הגולה הכחולה", שצולמה על ידי צוות אפולו 17. מקור: נאס"א.
התמונה המפורסמת "הגולה הכחולה", שצולמה על ידי צוות אפולו 17. מקור: נאס"א.

למרות ההצלחה של התמונה, סרנן אמר ב-2007 שהצילום לא הוערך במלואו: "מה המשמעות האמיתית של צפייה בתמונה הזאת? תמיד אמרתי, אמרתי כבר הרבה זמן, ואני עדיין מאמין בזה, שייקח … חמישים, מאה שנה בהיסטוריה של האנושות כדי לחזור אחורה ולהבין באמת את המשמעות של אפולו. באמת להבין מה האנושות עשתה כשעזבנו, כשבאמת עזבנו את כוכב הלכת הזה ויכולנו לקרוא לגוף אחר בית. עשינו זאת ממש מוקדם אם חושבים על מה אנחנו עושים עכשיו בחלל. זה ממש כאילו ג'ון פ. קנדי הושיט את ידו למאה ה-21 היכן שאנו היום, אחז בעשור של זמן, הבריח אותו לשנות השישים והשבעים וקרא לו אפולו."

סרנן פרש מהצי האמריקני ב-1 ביולי 1976 לאחר 20 שנה וסיים את הקריירה שלו בנאס"א. הוא עבר לעסקים פרטיים ושימש כפרשן בטלוויזיה בשנים הראשונות של עידן מעבורות החלל.

צפו ביוג'ין סרנן וחברו למשימת אפולו 17 האריסון שמיט מזמרים על גבי הירח:

יוג'ין סרנן (שמאל) וחברו למשימת אפולו 17 האריסון שמיט, בחללית האפולו. מקור: נאס"א.
יוג'ין סרנן (שמאל) וחברו למשימת אפולו 17 האריסון שמיט, בחללית האפולו. מקור: נאס"א.
סרנן מבצע פעילות חוץ רכבית מחוץ לחללית אפולו 17 ב-17 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.
סרנן מבצע פעילות חוץ רכבית מחוץ לחללית אפולו 17 ב-17 בדצמבר 1972. מקור: נאס"א.
העקבות שהשאירו מאחוריהם סרנן ושמיט באזור אתר הנחיתה של אפולו 17. להגדלה.
העקבות שהשאירו מאחוריהם סרנן ושמיט באזור אתר הנחיתה של אפולו 17. צולם על ידי הגשושית LRO של נאס"א החגה סביב הירח. להגדלה ומידע נוסף.
שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

3 תגובות

  1. נראה לי שבמבט היסטורי מה שבאמת מדהים זה שארבעה אנשים בלבד הצליחו לגרור את העולם למירוץ לחלל ולירח שעלה מיליארדים. כשהם נעלמו, נעלם המבער שהטיס את הטכנולוגיה החללית הרחק וגבוה. שלא תתבלבלו. הסכומים הללו שהושקעו הם כנראה מההשקעות המוצלחות ביותר בהיסטוריה, יחד עם תכנית מרשל.

    מישהו יודע איך משחזרים את ההצלחה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן