הנדסה ביו-רפואית

פרופ' מיכל פלדמן. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

הישג מרשים:שישה חוקרים מאוניברסיטת תל אביב זכו במענקי ERC Consolidator Grant לשנת 2024

  • אין תגובות
שקופה וחזקה. הזכוכית החדשה שעשויה טיפות פפטיד

כוחות העל של הזכוכית החדשה

חוקרות וחוקרים מאוניברסיטת תל אביב יצרו לראשונה זכוכית שיודעת לתקן את עצמה ונוצרת באופן ספונטני במגע פשוט עם מים
ד"ר קתרין ונדורנה. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

כך מגיב מח העצם לפציעות וזיהומים

  • אין תגובות
ד"ר קתרין ונדורנה מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה שיטה חדשה המאפשרת מעקב אחר היווצרות תאי הדם החיסוניים במח העצם. לשם כך היא השתמשה בחלקיקים מגנטיים זעירים של תחמוצת ברזל, שאחריהם
צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

תגלית מדעית: חוקרים ראו תופעות ממכניקת הקוונטים בתנועת מטוטלות

המערכת החדשה מאפשרת להתבונן בתופעות שמתרחשות בתוך חומרים מיוחדים מסוג "טופולוגי" על ידי צילום התנועה של מטוטלות באמצעות מצלמה רגילה
מ-0 עד 100%: הניבוי שסיפק המודל למטא-סינרגיה בין תרופות שונות

שילוב-תרופות במלחמה בסרטן: גישה חדשנית המשלבת ביולוגיה, כימיה ובינה מלאכותית

  • תגובה אחת
מיקרו-מאגרים של מכלולי ליפידים (ליפוזומים) המפוזרים בצבר של הג׳ל - קוטר הקטנים שבהם הוא כ-100 ננומטר

סחוס מעורר השראה

מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית
דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מאתגר ומהדהד

  • תגובה אחת

האם נמצא פתרון לתסמונת ה-X השביר?

  • 3 תגובות
אילוסטרציה: Patrick J. Lynch.

קוצב לב אלחוטי חדש עשוי למנוע סיבוכים נפוצים

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

יד בהזמנה

  • אין תגובות
ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

  • אין תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

מנקים את הדם

  • אין תגובות
גחליליות. מנגנון התאורה שלהן יכול לשמש לפיתוח כלים חשובים בתחום הרפואה. תצלום: Uqbar is back.

הגנטיקה של הגחלילית

  • אין תגובות
מחקרי המשך שיובילו ליישום טכנולוגיה של שיקום חוט השדרה בבני אדם. אילוסטרציה: BruceBlaus, Wikimedia.

חוקרים הצליחו לשקם את חוט השדרה של חולדות משותקות

  • 4 תגובות
תמונה: באדיבות דאסו סיסטמס.

פרויקט Living Heart עולה מדרגה – מאפשר לסטארטאפים לחקור במהירות טיפולים חדשניים

  • אין תגובות
ד"ר יואכים בהר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

לשמור על הקצב

  • אין תגובות
בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

  • תגובה אחת
פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

  • אין תגובות
תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

  • תגובה אחת
תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

  • אין תגובות
תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

  • 2 תגובות
איליה גלנץ וצפריר עוזר. צילום: דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה לשחרור מדויק של גלולות הדמיה במעי

  • אין תגובות
חדר ניתוח מודרני. צילום: shutterstock

ההבדלים והמשותף בין המקצועות: הנדסה רפואית, טכנולוג רפואי, והנדסה ביו רפואית

  • 5 תגובות
בתמונה: איור אילוסטרציה למערכת גירוי הולוגרפית עתידית מורכבת על גבי משקפיים שתשמש כ"תותב" ראייתי לעיוורים. תמונות ממצלמת וידאו ממוזערת יומרו בזמן אמת להולוגרמות המוקרנות באמצעות לייזר על תאי הרשתית (בחלק האחורי של העין) שהותמרו גנטית להיות רגישים לאור. איור: אינה גפן, רומן קנבסקי ושי שהם

חוקרי הטכניון פיתחו גישה חדשה להפעלה מלאכותית של רשתית עיוורת

  • אין תגובות
אלקטרודות

שיטה חדשה להכנת אלקטרודות

  • 2 תגובות
מכשיר לבדיקה מהירה של טיפת דם. צילום: אוניברסיטת אריזונה

כלי אבחוני חדש לגילוי מחלות

  • תגובה אחת
תאים סרטניים שעברו טיפול בחומרים נגד סרטן. אוניברסיטת ייל

שיטה חדשנית לבחינת חלבוני סרטן

  • תגובה אחת
ריאה על שבב. תמונה באדיבות Wyss Institute for Biologically Inspired Engineering

פיתוח של ריאה אנושית על שבב

  • תגובה אחת
צגי LCD כבר לא מתים לשווא

פסולת מטלוויזיות LCD למניעת זיהומי-חיידקים

  • אין תגובות
משטח תלת ממדי זה מדגים בקנה מידה ננומטרי את אותם אדוות וקפלים שמדגימות רשתות דייג בקנה מידה מקרוסקופי. צילום: אדם פיינברג, אוניברסיטת הרווארד.

יצירת ננו-סיבים בהשראת הטבע

  • תגובה אחת
חרוז ליזוזום מזוגג. צילום Deborah Rickard, Pratt School of Engineering

שיטה חדשה להפיכת חלבונים לזכוכית

  • 2 תגובות
ד"ר זאב גוריון, נשיא New Global Ventures, (חברה השייכת לעיריית עקרון) שיגיע כחלק מהמשלחת האמריקאית על מנת לאתר חברות ישראליות מבטיחות.

לקראת כנס ביומד: עקרון אוהיו רוצה חברות ביומד ישראליות

  • אין תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

פרופ' יעקב בר, זכה בפרס "חבר כבוד לשנת 2009" על ידי האגודה הבינלאומית לחקר התווך הנקבובי (INTERPORE) בזכות תרומתו הרבה בתחום

  • תגובה אחת
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

דוקטורנט בדרכים – חלק רביעי

  • 6 תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

מפתחים מערכת אוטומטית לאבחון מחלות לב

  • אין תגובות
סצנה קוסמית עם DNA, כוכבים, ממיסים ומעגלי אטומים בזרימה אוראלית.

חיסונים אכילים – מעכשיו לא רק בתפוחי אדמה לא מבושלים, אלא גם בבננות

  • אין תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש