ההבדלים והמשותף בין המקצועות: הנדסה רפואית, טכנולוג רפואי, והנדסה ביו רפואית

המידע כאן מיועד להאיר את עיני המתלבטים בין עבודה באקדמיה, עבודה בקליניקה בבית חולים, עבודה בחברת פיתוח/ייבוא מכשור רפואי או מכשור מדעי, והמתלבטים אם ומה ללמוד מבין שלושת המקצועות האלו והיכן: באקדמיה או במכללה

חדר ניתוח מודרני. צילום: shutterstock
חדר ניתוח מודרני. צילום: shutterstock

ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה הרפואית בכל העולם בעשור וחצי האחרון, הביאה להגעת טכנולוגיות חדשניות לחדרי ניתוח ומחלקות בבתי חולים. כך ניתן למצוא רובוטים ניתוחיים, חדרי ניתוח היברידיים, מכשירים משוכללים לאבחון ולטיפול בשיטות לא פולשניות (הטכנולוגיה מאפשרת לטפל בגוף מבחוץ מבלי לנתח), מכשירי דימות מתקדמים כגון MRI ו FMRI לבתי חולים, למכונים רפואיים לאוניברסיטאות ולגופי מחקר.
השילוב שבין טכנולוגיה לרפואה יצר ויוצר צורך! צורך בהבנת הפרמטרים המוצגים על הצגים\המסכים של המכשור הרפואי וידע בהפעלתו שמתבסס על ידע חיוני ברפואה של: הרופאים, האחיות, והטכנולוגים. ככל שכמות המכשור הרפואי הולכת וגדילה הרפואה הפולשנית הולכת וקטינה- כך גדל והולך הצורך במהנדסים ביו-רפואיים, טכנולוגים, ביוטכנולוגיים, מהנדסי אלקטרוניקה ומכונות.
ואכן הם נחשבים וחיוניים כיום בכל בית חולים ומכון רפואי- הם בעצם מהווים ממשק בין העולם הטכנולוגי ועולם הרפואה, וערכם רב ערך וחשוב בתהליך הפרוצדורה הרפואי שמתבצע על-ידי צוותי הרפואה שאחראים ישירות על חיי החולה והסיעוד שלו עד להבראתו.
.
בעולם נהוג להבחין בין הנדסה ביו-רפואית, להנדסה ביו-רפואית קלינית (זו הנדסה הרפואית שנמצאת בבתי החולים).התחום בכללותו עוסק במחקר ופיתוח מכשור רפואי ומוצרים פלסטיים חכמים ביולוגיים שמוחדרים לגוף או מתחברים אליו חיצונית, ובשילובם בתוך מערכות הבריאות הן בבתי חולים והן במסגרת שימוש ביתי.
ייעודו של איש ההנדסה הביו-רפואית להוות סמכות הנדסית: למחקר ופיתוח, להנחיה, יעוץ, תכנון, כתיבת נהלים, בכל הנוגע לטכנולוגיה רפואית\מכשור רפואי – לצורך אבטחת כשירותה איכותה ובטיחותה והשימוש בה בשטח.
מקצוע ההנדסה הביו רפואית שנלמד באקדמיה ובמכללות מתחלק לשני תחומי לימוד:

  • הנדסה ביו-רפואית שנלמדת באוניברסיטאות לתואר ראשון ושני ושלישי.
  • הנדסה רפואית קלינית (הנדסה רפואית) שנלמדת במכללות להנדסה כתואר ראשון B.SC. וישנם כבר בוגרים מהם שהחלו תואר שני באוניברסיטה. כיום גם בחלק מהמכללות ניתן ללמוד לתואר שני.

 

התחום הוא מולטי-דיסציפלינרי וניתן כמה דוגמאות לכך: כיוון שגוף האדם הינו מערכת ביולוגית, כימית וחשמלית מאוד מתוחכמת, ההנדסה הביו-רפואית חוקרת בדיוק את כל אלו. חוקרת את המערכות הביולוגיות הכימיות והחשמליות (הולכה) שבגוף. נחקרים נושאים כגון: הולכה חשמלית עצבית, פוטנציאלים חשמליים, מערכות הנוירונים במוח, ננו אלקטרוניקה, מיקרוביולוגיה, מערכות זרימה בגוף, יכולות הריפוי העצמי של הגוף, בניית פיגומים לגוף מביו-חומרים חכמים, חוזק השלד, שתלים מלאכותיים, דבק ביולוגי, איברי גוף חליפים מקולגן (שיודפסו במדפסת תלת ממדית), קפסולות לצילום המעיים, רובוטים זעירים שנושאים תרופה לטיפול נקודתי באיבר ספציפי בגוף, תהליכי החדרת תאי גזע לגוף שיביאו לחידוש רקמות למניעת אלצהיימר וחידוש איברים. אולטרסאונד להמסת קרישי דם, שיחליף בעתיד את הצנתור עם קרינת הרנטגן ועוד.

 

  • הערות:
  • בעשור הקרוב נשמע יותר ויותר על תאי גזע ועל הריפוי שנוצר בזכותם, הרעיון הוא שיוחדרו לגוף תאים רעננים וצעירים ויעזרו לו לרפא רקמה או איבר פגוע. התוצאה-הארכת חיים כבר בדור שלנו.
  • המדע כיום קרוב מאי פעם ליצירת אדם ביוני. אדם שחלקו יהיה רקמות רגילות וחלקו מתכת, וכבר יש מדענים כגון פרופ' סטיבן הוקינג שמזהירים את כולנו מפני ה"מוטציה" הזו שתהפוך אותנו בני התמותה, לבלתי נחוצים.

תחזית לטכנולוגיות רפואיות לעשור הקרוב:

 

  •  תאי גזע ורכיבים ביולוגיים אלקטרוניים: יוחדרו לגוף ויעזרו לו לרפא את האיבר הפגוע או מחלה, וגם את המוח: קוצבי מוח(בדומה לקוצבי לב) קוצבי בניית רקמות, תרופות נקודתיות לטיפול בסרטן הספציפי, תאים ביולוגיים מלאכותיים לחיסול מחלות.- תוצאה:חידוש והבראת רקמות ומכאן גם אפשרות להאריך חיים.
  • טכנולוגיות רפואיות ומדעיות לא פולשניות לטיפול ואבחון ומחוץ לגוף: אלקטרודות וקסדות לאבחון ולטיפול בבעיות קוגניטיביות ומשקפיים לשימוש רופאי משפחה וצוותים רפואיים לצפייה בחלקי גוף פנימיים, ומדידת א.ק.ג וסטורצייה וקצב לב ולחץ דם עם יכולת להעביר את המידע מצולם וכתוב לצפייה ולהתיעצות עם מומחה בכיר. זה יהיה סוג של סטטוסקופ משוכלל שנותן מענה מהיר לשימוש רופאים במרפאות מחוץ ובתוך בתי החולים. רמז! הסמרטפון יהיה חלק מכל הטכנולוגיות האלו.
  • המדע כיום קרוב מאי פעם ליצירת חלקי גוף מלאכותיים וליצירת אדם ביוני. אדם שחלקו יהיה רקמות מגומי וקולוגן (שגודלו בעלי טבק) והודפס במדפסת תלת ממדית וחלקו מכניקה ואלקטרוניקה. האדם הזה הוא בעצם מה שפעם חשבנו כמדע בדיוני הולך ומתממש כעת, ויוכל לשמש את האנושות לביצוע מטלות פיזיות קשות, לשמירה על בטחון נשיא וראש ממשלה, ולאיתור מנהרות וחומרי נפץ ואפילו להטסת מטוס ולנהיגה ברכב שלנו.
  • רובוטים לשימוש ברפואה: רופאים-מנתחי לב, מוח, וגב, יכולים כבר עתה ועוד יותר בעתיד להיעזר ברובוטים קטנים פיזית וחכמים שהם כלי להגיע לדיוק יתר לאזור הספציפי בגוף ובמינימום פתיחת הגוף. העלויות של השימוש בפריטים סביבם תלך ותקטן ולכן השימוש בהם גם יעלה וימי האשפוז בבית חולים לאחר ניתוח ילכו ויקטנו. וגם רובוטים למחלקות בבתי חולים: יהיו כמכשיר עזר לצוותי הרופאה בבתי החולים-יספקו תרופות לכל חולה במחלקה בהתאם למה שותכנת\תוכנן מראש עבורו, ימדדו לו חום ולחץ דם, ירשמו ויתעדו-וגם יביאו כביסה עבורו ממכבסת בית החולים.

 

המאפיין העיקרי בתחום ההנדסה הביו-רפואית הוא המחקר:
העוסקים בתחום זה הם בעיקר גורמים אקדמיים (המחלקות להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטאות בפקולטות להנדסה ורפואה ובמכון ויצמן ובחברות פיתוח ביו- טכנולוגיות). – למעשה כשהחל המקצוע הזה לפני בערך 60 שנה הוא החל כמחקר תכנון ופיתוח שהתקיים באוניברסיטאות ואז נבנו המפעלים התעשייה שיצרו את המוצר עצמו. לתחום וקראו גם אז וגם כיום "הנדסה ביו רפואית" אבל! כיוון שאט אט התעשייה החלה לייצר ובהצלחה מכשירים רפואיים מתוחכמים נוצר הצורך במהנדסי אלקטרוניקה, מכונות, מחשבים, מכטרוניקה-שיעבדו בתעשייה ויפתחו וייצרו אותם. וכיוון שהמכשירים גם החלו להימכר בהצלחה מרובה לבתי חולים נוצר בבתי החולים צורך במחלקות טכניות שיתחזקו אותו וילמדו את הצוות הרפואי כיצד להפעילו יחזיקו מלאי חלקי חילוף וידע טכני ספציפי שיוכל לאפשר להם לתקנו. וכך נוצרה נגזרת ששמה הנדסה רפואית\ הנדסה ביו רפואית קלינית.

המאפיין העיקרי בתחום ההנדסה הרפואית קלינית הוא הפרקטיקה\היישום בשטח:
בבתי החולים הגורם העיקרי המטפל בנו ישירות הם הרופאים והאחיות, ודרושים להם הטכנולוגיות (מכשור רפואי וציוד נילווה) שהם האמצעים לצורך ניתוחים, טיפולים רפואיים, ואבחון. כיוון שמדובר במכשור אלקטרוני ומכני ובעשור וחצי האחרון גם ממוחשב, יש צורך בתיקונו ואחזקתו ולשם כך קיימות בבתי חולים מחלקות להנדסה רפואית המהוות מרכז טכני, מרכז שירות וידע. מחלקת הנדסה רפואית קלינית בבתי חולים עוסקת בנושאי תיקון וטיפול מונע למכשור הרפואי והמעבדתי, ובשנים האחרונות נוספו לה גם מתן פתרונות למוצרים\פריטים שעשויים מחומרים חכמים וחדשים, סוגי פלסטיק, מתכת, גומי, וכרטיסים אלקטרוניים ביולוגיים-שהם מוצרים חכמים נלווים שבשימוש עם המכשור הרפואי בבתי חולים ובמכוני סקר ודימות-

תחומי התעסוקה העיקריים שלה הם:

  • תיקון טכני של המכשור והציוד הרפואי והמעבדתי וטיפול חצי שנתי או שנתי בהתאם להנחיות היצרן או נהלי משרד הבריאות (במידה ויש).
  • יעוץ למחלקת הרכש בנושאים הטכניים לפני ביצוע הרכישה: פונקציונליות המכשור (שיקולי הגורם המפעיל), ביצועי המכשיר בהשוואה למתחריו, נוחות הפעלתו, זמני הפעלה, משך הכנה להפעלה, שיקולים בתחום הבטיחות והאחזקה (האחזקה השוטפת ואחזקת שבר). דור טכנולוגי של המכשיר, יכולת לביצוע UPGRADING , אמינות, טיב השירות והזמינות של היבואן (החברה שממנה רוכשים).
  • עלות: עלות המכשיר, עלות אחזקתו עלות המתכלים הנלווים שבשימוש שוטף עם המכשיר, עלות תפעול שוטף (קיטים וכד') ועוד.
  • ההנדסה הרפואית היא הגורם המבצע את הסקר הטכני והפונקציונלי והאפיון עבור מחלקת הרכש, ועל פי תוצאות האוולואציה מכינים מפרט רכש שהופך למכרז שמופץ לחברות יבואניות ו\או באתר בית החולים או המכון הרפואי. המפרט מכיל בדרך כלל, את הגדרת המכשיר וביצועיו, אביזרים, בחינת קבלה, דרישות אבטחת איכות, מערך אחזקה, ספרות טכנית ועוד.
  • ההנדסה הרפואית מגדירה את התשתית הנדרשת לקליטת המכשיר במחלקה או בחדר הניתוח בבית החולים כגון: תשתית וצריכת- חשמל, מים, ביוב, מיזוג אוויר.
  • עם קבלת המכשיר מבצעת בחינת קבלה שמטרתה לוודא שהגיע המכשיר הדרוש (עם כל הנספחים כגון ספר שירות והפעלה ואישור תקן בין לאומי ) ושהוא תקין ומוכן לשימוש.
  • באם יש צורך בהתקנה מיוחדת היא מתואמת בין המחלקה לבין יבואן המכשיר. אנשי ההנדסה הרפואית נוכחים לפקח על תהליך ההתקנה, ובאותו הזמן (באם אפשרי) גם מקבלים הדרכה ממהנדס השירות של היבואן, על המכשיר וחלקיו הפנימיים ואחזקתו השוטפת. ולאחר מכן מתואמת מול ספק המכשיר הדרכה טכנית בהפעלתו לצוות הרפואי, ובאחזקתו השוטפת לטכנולוגים הרפואיים ובאחזקתו החצי שנתית ושנתית לצוות הנדסה רפואית.
  • ההנדסה הרפואית קובעת את תדירות הטיפול לכל מכשיר בהתאם להנחיות היצרן או נהלי משרד הבריאות, ומבצעת בו תיקון בעת הצורך או שולחת אותו לתיקון אצל היבואן. כמו כן דואגת להצטייד בחלפים.
  • לעתים אנשי המחלקה יוצאים להשתלמויות בחו"ל אצל יצרני המכשיר וכך הם מצליחים לשמור על כשירות מקצועית ויכולת מתן פתרון איכותי ומהיר לכל תקלה.
  • קשר מקצועי עם גורמים מקבילים בארץ ובעולם, השתתפות בישיבות ועדת בטיחות, יעוץ למחלקת הרכש על טיב ואיכות המכשור המועמד להירכש.
  • ניהול מחסן חלפים וספריית ספרי הפעלה ושירות.
  • הדרכות לצוותים רפואיים.
  • ייעוץ והשגת מידע עבור רופאי בית החולים ומחלקת הרכש על טכנולוגיות חדישות ועוד…

בנוסף לכל מה שנאמר עד עתה, ישנו מקצוע חשוב נוסף כיום בבתי חולים ומכונים רפואיים – טכנולוגים רפואיים
טכנולוגים רפואיים: לומדים במכללה במשך שנתיים מקצועות רפואיים לצד מקצועות הנדסיים כגון: פיסיקה, חשמל, כימיה, אלקטרוניקה – ועוד 10 חודשי התנסות קלינית בבית חולים בשתי התמחויות על-פי בחירתם. ותרומתם כיום מכרעת וחשובה בהפעלת המכשירים על פי הוראת הרופא ותחזוקתם היום יומית.

תפקידם על פי הנחיות נהל משרד הבריאות הוא להפעיל את המכשיר הרפואי לטיפול או לאבחון על פי הוראת ופיקוח של רופא, הם למשל: אלו שבודקים אותנו בדיקות מאמץ לב, או אולטרסאונד לב וכליות, או מרכיבים על גופנו מכשיר למעקב לחץ דם, או שינה. ובבתי החולים הם מפעלים את הטכנולוגיות הרבות והחכמות בחדרי ניתוח ובמחלקות-למשל: הרובוטים הניתוחיים, המכשור לניתוחי לפראסקופייה, ומבצעים בדיקות יום יומיות למכשירים תומכי חיים כגון מכונות הנשמה והרדמה. מרביתם מתמחים בהפעלה והידע הרפואי שלמדו עוזר להם מאוד בכך- חלק מהם בוחרים לעבוד בתיקון המכשור במחלקת ההנדסה הרפואית או כאנשי אפליקציות ומכירות בחברות יבואניות ציוד רפואי.

סיכום: בכדי שבית חולים מודרני ימלא את ייעודו בטיפול וריפוי איכותי והאדם החולה יצא בריא הביתה, הצוותים הטכניים לוגיסטיים הפרא רפואיים הנ"ל הם חלק חשוב לעזר- לאנשי הצוות הרפואי שאמונים על חיי החולים כגון: רופאים מנתחים, צוותי סיעוד(אחים\יות) מנהלי מחלקות, ואחיות אחראיות, ובין השאר גם מייעצים בתחומים טכניים למחלקת נהלים וניהול סיכונים, מחלקת רכש ומלאי, מחלקת בטיחות, מחלקת הנדסה ואחזקה.

אפשר לדמות את בית חולים כאילו הוא מטוס – קבלת החולה ותחילת הפרוצדורה הרפואית דומה לקבלת הנוסע עם המזוודות בשדה התעופה. תהליך הרדמת החולה שמתבצע על-ידי הרופא המרדים בעזרת הצוות הרפואי והסיעודי סביבו דומה לתהליך המראה. והפרוצדורה הרפואית שמתבצעת על-ידי הרופא המנתח והאחיות סביבו, דומה לתהליך הטיסה עצמה. ותהליך סיום הניתוח והערת החולה שמלווה באותו צוות רפואי, דומה לתהליך הנחיתה.

*אפשר לדמות את עבודת הצוות הרפואי(רופאים ואחיות) לעבודתו של טייס! אחריות ישירה על חיי אדם. בזמן הניתוח או האשפוז במחלקה, חיי האדם\החולה תלויים ברופאים ובצוותי הסיעוד ומנהלות מחלקות האשפוז!-למעשה הצוותים האלו קשורים ישירות לטיפול במחלה(הרופאים) והטיפול בתגובה למחלה וניהול הטיפול והבאת מומחים וביצוע הנחיותיהם הוא באחריות צוותי הסיעוד(אחים ואחיות).

אפשר לומר- שעבודת הטכנאים, הטכנולוגים, האחזקה, המנהלה, הרכש, הביטחון, הקבלה והשחרור – היא מתן מענה טכני לוגיסטי ומנהלי, לצוותים הרפואיים שאמונים ישירות על חיי החולים, למען השגת המטרה המשותפת. כולם יחד עובדים כצוות למען החולה! – אם קברניטי המדינה והציבור – ישכילו להתייחס אל בתי החולים והצוותים שלהם כפי שמתייחסים לתעשייה האווירית הביטחונית ולשדה התעופה ומטוסי הנוסעים – מערכת הבריאות שלנו תשמר לעד! וצוותי בתי החולים ימשיכו בעבודת הקודש שלהם ויקדמו עוד ועוד את מפעל הבריאות הישראלי הידוע לטובה בעולם כולו.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

5 תגובות

  1. אל מר safcan
    תודה על תגובתך לגבי הארכת חיים, המאמר נערך מחדש כך שלא יהיה מספר. אגב המספר הזה מופיע במאמרים והרצאות של מדענים- אבל נמחק כי התייחסנו בחיוב להערתך.. תודה

  2. כותב המאמר מתבלבל בין מדע למדע בדיוני. הסיכוי להאריך משמעותית את חיי האדם אינו באופק כיום. הבעיה היא שיש תהליך הזדקנות מובנה שאינו ניתן לעצירה (הזדקנות = ירידה בכושר התחלקות התאים הן בכמות והן באיכות).

    הרפואה המודרנית עשויה לטפל טיפול נקודתי וזמני בבעיות מסויימות, כגון "מערכת הובלת הדם" או "התפתחות גידול סרטני", בכך להאריך את החיים, אבל לא הרבה מעל 90 שנה.

    מה יהיה בעתיד הרחוק ? אי אפשר להתנבא. בכל אופן התקדמות מעבר למה שציינתי לא צפויה בימינו (100 שנה מהיום).

    אני מקווה שהעצות שנותן הכותב ביחס לבחירת מקצוע מדוייקות יותר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.

דילוג לתוכן