סיקור מקיף

חיסונים אכילים – מעכשיו לא רק בתפוחי אדמה לא מבושלים, אלא גם בבננות

חוקרים אמריקאים הצליחו לייצר בננה מהונדסת גנטית, המכילה בתוכה חיסון לצהבת מסוג B

חוקרים אמריקאים הצליחו לייצר בננה מהונדסת גנטית, המכילה בתוכה חיסון לצהבת מסוג B. במחקר, שאמור להתפרסם בעוד כמה חודשים, הם מדווחים כי בני אדם שאכלו את הבננות המהונדסות פיתחו נוגדנים לנגיף הצהבת.

המדינות שיפיקו את התועלת המרובה ביותר מהחיסונים יהיו המדינות המתפתחות. הבעיה הגדולה ביותר בתוכניות החיסון שעורך ארגון הבריאות העולמי במדינות אלה אינה עלות החיסונים, אלא החובה לשמור חיסונים הניתנים בהזרקה בתנאי קירור מיוחדים – משימה כמעט בלתי אפשרית ביישובים שאין אליהם דרכי גישה מסודרות.

ד"ר צ'רלס ארנטזן, מנהל מכון בויס תומפסון לחקר הצמח, שעמד בראש המחקר, תיאר את תהליך פיתוח החיסונים האכילים בכנס על המהפכה הגנטית והשפעתה על האדם, שהתקיים בשבוע שעבר בירושלים.

בפיתוח החיסון לצהבת מסוג B בבננה, החוקרים החדירו גן של נגיף הצהבת מסוג B לגנום של הצמח. הגן אחראי לייצור חלבון מסוים בנגיף, שאינו גורם למחלה אך מערכת החיסון מזהה אותו כגורם זר ומייצרת נגדו נוגדנים.

במחקר נוסף, שיוצג השבוע בלוס אנג'לס בכנס של החברה האמריקאית למיקרוביולוגיה, הצליחו חוקרי מכון בויס תומפסון לגרום לייצור נוגדנים נגד נגיף הנורווק במתנדבים שאכלו תפוח אדמה עם גן של הנגיף. במדינות המתועשות גורם נגיף הנורווק, שאין היום חיסון נגדו, ל-%90 מדלקות הקיבה והמעיים הנגרמות על ידי נגיפים. במדינות המתפתחות השלשול החמור שהנגיף גורם הוא אחד הגורמים המרכזיים למות תינוקות. ד"ר ארנטזן ועמיתיו פיתחו גם תפוחי אדמה ועגבניות עם חיסון לצהבת מסוג B וחיידק האי-קולי.

במשך שנים מדענים התקשו להאמין שאפשר לייצר חיסונים אכילים. הסיבה לכך היתה שהחלבונים שמהם עשויים חיסונים, המכונים פפטידים, נהרסים בדרך כלל במערכת העיכול לפני שהם מספיקים להיספג ולהיכנס למחזור הדם. חיסונים בזריקה, לעומתם, מגיעים מיד למחזור הדם.

ד"ר ארנטזן אומר שהוא ועמיתיו לא מבינים לגמרי איך החיסונים האכילים נשמרים, אבל התברר שתאי הירקות והפירות מספקים הגנה טובה לפפטידים שבתוכם. "כשאני אוכל עגבניה, למשל, אני לועס אותה ומפרק אותה לחתיכות. אבל אני לא מפרק את כל התאים שלה – התא מתפרק לאט ואז הפפטיד משתחרר. אבל הכמות של הפפטידים בחיסון האכיל צריכה להיות גדולה פי כמה מאות מזו שבחיסון מוזרק: כמיליגרם לעומת כעשרה מיקרו-גרם (מיליונית הגרם)".

העדות הראשונה לכך שאפשר לחסן בני אדם בעזרת חיסונים המוחדרים למזון התקבלה ב-1998, במחקר שד"ר ארנטזן עשה יחד עם ד"ר קארול טאקט מאוניברסיטת מרילנד בבולטימור. החוקרים נתנו למתנדבים לאכול תפוחי אדמה מהונדסים, שהכילו חיסון לחיידק אי-קולי. המתנדבים אכלו את תפוחי האדמה בצורתם הטבעית; לא היה אפשר לבשל, לאפות או לטגן אותם, מחשש שהחום יהרוס את החיסון. החוקרים לא מתכוונים להשתמש בתפוחי האדמה מחוץ למסגרת הניסיונית: תפוחי אדמה פשוט גדלים מהר יחסית, בתוך כארבעה חודשים, מה שמזרז את הניסוי, בבננה לעומת זאת, מהרגע שמחדירים את הגן החדש לגנום שלה ועד שנוצר הפרי עוברות שלוש שנים. "אנחנו חושבים על עגבניות ובננות כעל פירות מחסנים שיוכלו להיות מוצר מסחרי", אומר ד"ר ארנטזן.

בארץ רשמה חברת הביו-טכנולוגיה "תרביות רה"ן" פטנט על תפוחי אדמה וצמחי טבק שבשיטות של הנדסה גנטית הוכנסו לתוכם תרכיבי חיסון לחיות משק. בניסיונות שבהם נתנו לחיות את החיסונים, ולאחר מכן הדביקו אותן בגורמי המחלה, התגלה שהחיסון אכן סיפק הגנה. "בשוק הווטרינרי הדבר הטוב ביותר הוא ליצור תרכיב חיסון שחיות המשק יוכלו לקבל כחלק מהמזון שלהן", אומר ד"ר אלי חייט, מנהל מדעי בחברה. "דוגמה טובה לכך היא חיסון של דגים. היום תופסים כל דג ומחסנים אותו. זו בעיה רצינית, שחיסון אכיל יוכל לפתור".
{הופיע בעיתון הארץ, 25/5/2000

* אתר הידען היה חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ עד שנת 2002

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן