הטכניון

פרופ' אריה צבן. צילום: דוברות אוניברסיטת בר-אילן

פרופ אריה צבן, סגן הנשיא למחקר באוניברסיטת בר-אילן-חתן פרס קולטהוף מטעם הטכניון

  • אין תגובות
תמונת מיקרוסקופ אופטי של הצטברות מולקולות ה- pNBAעל גבי צינוריות הפחמן הזעירות (CNTs) הצומחות.

בדרך לאלקטרוניקה מולקולרית

  • 8 תגובות
משמאל לימין: פוטונים אסטרונומיים נפלטים מהכוכב, עוברים את העדשה ומגיעים למגבר המכיל אטומים. אטום הנפגע מפוטון אסטרונומי פולט בתגובה כמות גדולה של פוטונים מאולצים (בירוק), הפוגעים בגלאי הטלסקופ ו"מדווחים" בדיוק גבוה על כיוון הפגיעה של הפוטון המקורי (האסטרונומי). רוב הפוטונים הספונטניים (באדום) מתפזרים לצדדים ואינם נקלטים בגלאי; לכן הרעש מועט וההפרדה אינה נפגעת באופן משמעותי.

שיטה שפותחה בשיתוף חוקרים בטכניון צפויה לחולל שיפור דרמטי בכושר ההפרדה של טלסקופים

  • 2 תגובות
המוח

מחקר חדש בטכניון חושף מנגנון לבקרה מדויקת ופרטנית על פעילות המוח באמצעות גלי אולטרסאונד

  • 5 תגובות
יד תותבת "אינטואיטיבית". צילום: הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו יד תותבת "אינטואיטיבית"

  • אין תגובות
חתן פרס נובל אלי ויזל ז"ל בתמונה משנת 2012. מתוך ויקיפדיה

חתן פרס נובל לשלום, אלי ויזל ז"ל בראיון שנתן לאתר הידען ב-2008: אסור למדענים לשתף פעולה עם משטרים מסוכנים

  • 6 תגובות
צילום מיקרוסקופי של היווצרות קו האמצע הבטני. קן האמצע מסומן על ידי החלבון הבין-תאי למינין (באדום, ראו חץ לבן). התאים (צבועים בירוק) נודדים לעבר קו האמצע אך אינם עוברים אותו

קו ההתחלה

  • אין תגובות
תרופה ננומטרית לסרטן - איור המתאר את מבנה מערכת ההובלה ואת פעילותה בגידול. איור: מאיה בר זאב, הטכניון

חוקרים בטכניון פיתחו טכנולוגיה ננומטרית לטיפול ממוקד בגידולים סרטניים בקיבה

  • תגובה אחת
– מימין לשמאל: פרומה יודעים, פרופ' ג'ון פינברג, ראש העיר חיפה יונה יהב, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ופרופ' מוסא יודעים

"רק בשנת 2020 יתאושש הטכניון מהעשור האבוד של האקדמיה הישראלית"

  • 2 תגובות
הדגמה סכמתית של אלומות אור שונות, בעלות תנע-זוויתי, הבוקעות ממערכי ננו-אנטנות.

הרדאר הפוטוני

  • תגובה אחת
איגור וייסביין (מימין) וטימור מידן עם הפרס שקיבלו בתחרות. צילום : דוברות הטכניון

חברת מאיץ הטכניון ויגור, שפיתחה התקן חדשני לטיפול בטראומות בבית החזה, זכתה בתחרות חדשנות של משרד המדע הסיני

  • אין תגובות
כלי הדם בשריר הבטן של העכבר (אדום) וכלי הדם של הרקמה המהונדסת שהושתלה בשריר זה (ירוק). לפני ההשתלה עברו כלי הדם המהונדסים מתיחה סטטית, שגרמה להתארגנותם בכיוון מקביל לכיוון המתיחה. לאחר ההשתלה הושג, כפי שאפשר לראות, חיבור מאוד טוב בין כלי הדם המושתלים לכלי הדם המקוריים, וזאת הודות לכיווניות הדומה. צילום: דוברות הטכניון

פרופ' שולמית לבנברג מהטכניון פיתחה שיטה המאיצה את היקלטותן של רקמות מושתלות בגוף

  • 2 תגובות
רבע טרקטור טכניון - מתוך דף הפייסבוק של הקבוצה

קול קורא למתן חסות לפרויקט סטודנטים "רבע טרקטור טכניון 2016"

  • אין תגובות
תארים מתקדמים בטכניון

מחקרי המחר

  • תגובה אחת
סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון הציגו את מחקריהם באירוע Tech-Talks
תאי גזע שלמים (למעלה משמאל) מרוקנים מתוכנם (התהליך מתואר בכיוון החץ), מוקטנים במעבדה לגודל ננומטרי (רוחות רפאים ננומטריות), ומוטענים בחומצות גרעין (בכחול). אותם ננו-רפאים מוזרקים לחולה ודרך כלי הדם (באדום) מגיעים באופן ספציפי לגידול (בירוק), ורק שם פורקים את מטענם, המוביל ליצירת התרופה האנטי-סרטנית.

חקר הסרטן: שיפור דרמטי ביעילותה של התרפיה הגנטית

  • אין תגובות
פוטוקטליסט ננומטרי המורכב מנקודה קוונטית (בירוק) המוטמעת בננו-מוט (בצהוב) שבקצהו השני חלקיק פלטינה (סגול). באדיבות דוברות הטכניון

לשבור את המים

  • 10 תגובות
זוכי פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי עם נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא. (מימין לשמאל : פרופ' דני רז, פרופ' רן אל-יניב, פרופ' שלמה בכור, פרופ' מרק טלסניק, פרופ' אילת ברעם-צברי, פרופ' דני לוין, פרופ' יוסי אברון, נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, פרופ' יוסף בן אשר, פרופ' רוס פינסקי, פרופ' אילן מרק, פרופ'-משנה מורן ברקוביץ ועומר עמית יו"ר אגדות הסטודנטים בטכניון צילום : אבי נישניבר, דוברות הטכניון

אחד עשר חברי סגל מהטכניון זכו בפרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי

  • תגובה אחת
למרות השונות הגבוהה במבנה גופם של בעלי חיים בוגרים (למטה), בשלב הפילוטיפי (למעלה) נראים עובריהם דומים מאוד זה לזה.

נמצאה "טביעת האצבע המולקולרית" המאפיינת את ההתפתחות העוברית בממלכת החיות

  • 3 תגובות
פרופ' גיא ברטל. צילום: דוברות הטכניון

ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לדחיסת גלי אור, שתשפר את הרזולוציה של מיקרוסקופים קיימים ושל הדפסת יישומים אלקטרוניים

  • 9 תגובות
השתקה גנטית. איור: הטכניון

ליקוי החמה הגנטי

  • אין תגובות
יום פתוח בטכניון, 18/2/16

בואו לגלות את הטכניון: יום פתוח ב-18 בפברואר

  • 3 תגובות
נוירונים עם גושי עמילואיד אצל חולי אלצהיימר. איור: shutterstock

לקראת בדיקת דם לגילוי אלצהיימר

  • אין תגובות
פרופ' יונינה אלדר ומכשיר ההדמיה בזמן אמת. צילום: דוברות הטכניון

הדמיה בשידור חי

  • 2 תגובות
מנכ"ל WellToDo חובב גילן

AST והטכניון משקיעים בחברת WellToDo

  • אין תגובות
תאי זרע וביצית. איור: shutterstock

דיבור צפוף מדי

  • 5 תגובות
צמיד מצוקה לצוללנים של קבוצת BLU. צילום: דוברות הטכניון

חוויה טראומטית בשעת צלילה הולידה רעיון לפיתוח צמיד מצוקה המיועד לצוללנים

  • 3 תגובות

לקראת כנס ננו ישראל: חוקרים בטכניון פיתחו אריזה מבוססת טכנולוגיית ננו שתאריך את חיי המדף של מוצרי מאפה

  • 3 תגובות
פרופ' שלי צליל במעבדתה. צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון

בקצב הלב

  • אין תגובות
תחנת ייחוס של הפרויקט הלוויני EGNOS על גג הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון

תחנת-ייחוס ראשונה של הפרויקט הלוויני EGNOS הוצבה בטכניון. תשפר דיוק ה-GPS בארץ

  • אין תגובות

הקיץ של החלל מתקרב – מלגות לישראלים שילמדו באוניברסיטת החלל בטכניון

  • תגובה אחת
מערכת לטיפול מרחוק בכלב. צילום: דוברות הטכניון.

הסמארטפון ידידו הטוב של הכלב

  • אין תגובות
רצפי DNA. המחשה: shutterstock

מערכת לגילוי רצפי דנ״א ברגישות גבוהה המאיצה את האיבחון הרפואי

  • תגובה אחת
באיור ניתן לראות את היחס בין הפוטו-מתח לפוטו-זרם בפוטו-אנודה עבור רמות ריכוז קרינה שונות. ככל שעוצמת הקרינה עולה ישנה עליה משמעותית בפוטו זרם. בדומה לתאי שמש, עבור פוטו מתח נמוך, עליה זו היא ביחס ישר לעוצמת הקרינה. בנוסף לכך, עם העלייה בעוצמת הקרינה גם הפוטו-מתח הנבנה באלקטרודה גדל. מאחר ותוספת הפוטו מתח באה בנוסף לעליה בזרם, ישנה עליה בנצילות המרת האנרגיה. בצד הגרף ניתן לראות איור של מערכת הניסוי. האור מגיע ממקור אור המדמה את אור השמש. אור זה מרוכז על הפוטו-אנודה בעזרת עדשה. עוצמת הקרינה הפוגעת בתא האלקטרוכימי נקבעת על ידי המרחק בין הפוטו-אנודה לעדשה

שמש, מים, דלק

  • תגובה אחת
חד גביש של זהב ננו-פורוזיבי. צילום באדיבות ד"ר בועז פוקרוי, הטכניון

לראשונה בהיסטוריה – מדענים בטכניון יצרו חד-גביש נקבובי מזהב בשיתוף מאיץ החלקיקים בגרנובל, צרפת

  • אין תגובות
מערכת המחקר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. צילום: לירון אופק

סוף התפלה במחשבה תחילה

  • אין תגובות
כך משפיעה השינה על נדידת תאי גזע בהקשר של תרומת מוח עצם. אילוסטרציה: דימה אבלסקי

מחקר חדש מצביע על חיוניות השינה להצלחתן של השתלות מוח עצם

  • אין תגובות
. בניגוד לתאים השפירים (מימין), התאים הגרורתיים (משמאל) מצליחים לחדור לתוך הג’ל ולהיעלם בתוכו הודות לתכונותיהם הייחודיות

לבלום את השלוחות של סרטן השד

  • 2 תגובות
ד"ר ליאור ויצמן. צילום: הטכניון

סריקת MRI שקטה בשישית מהזמן הנדרש כיום

  • 3 תגובות
פרופ' ג'וזואה שניטמן. צילום: דובר הטכניון

מודל-ריאה מלאכותי שפותח בטכניון יסייע בחקר מסלוליהם של חלקיקים נשימים בריאות

  • אין תגובות
פרופ' סימון ליצין בכנס ה-IEEE באוניברסיטת תל אביב. צילום: שמואל אוסטר

הקשר בין המצוינות המדעית והצלחת ההייטק הישראלי

  • 3 תגובות
השכלה גבוהה. איור: shutterstock

האוניברסיטאות הישראליות צונחות במדד האוניברסיטאות הטובות בעולם

  • 2 תגובות
אילוסטרציה של DNA המועבר דרך חריר ננו-מטרי. באדיבות פרופ' עמית מלר, הטכניון

מעבר לרצף

  • 4 תגובות

תן למדע להוביל אותך

  • 2 תגובות
חברי המשלחת הישראלית לאולימפיאדת הכימיה בבאקו 2015 – (מימין לשמאל) איתי צביאלי, רון סולן, דר' איזנה ניגל-אטינגר, פרופ' זאב גרוס, רוני ארנזון ונדב גנוסר.

הסתיימה אולימפיאדת הכימיה הבינלאומית: שלוש מדליות למשלחת הישראלית, שהוכשרה בטכניון

  • אין תגובות
איליה גלנץ וצפריר עוזר. צילום: דוברות הטכניון

סטודנטים בטכניון פיתחו שיטה לשחרור מדויק של גלולות הדמיה במעי

  • אין תגובות
פרופ' אורית חזן, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון הפכה לפקולטה

  • אין תגובות
אבי נתן (מימין) כיהן כמנכ"ל מיקרוסופט ישראל בין השנים 2001-2008 וכיום מלמד מתמטיקה בחטיבת ביניים ואיל בר דוד, כיהן כמנכ"ל קוואלקום ישראל 14 שנה והחליט לפרוש ולהיות מורה למתמטיקה.

חשבון נפש על הירידה המדאיגה בלימודי חמש יחידות מתמטיקה

  • אין תגובות
פרופ' ניצן זוהר. צילום: הטכניון

חוקרים בטכניון הציעו מודל לאיתור ירחים חדשים לפלוטו, ממתינים לצילומים של ניו הוריזונס

  • תגובה אחת
פרופ' דניאל ריטל. צילום: הטכניון

מחקר מרבית השתלים הדנטליים נסדקים במרוצת השנים

  • 5 תגובות
רובודרינק. צילום: דוברות הטכניון

סטודנטים פיתחו ברמן אוטומטי

  • 3 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש