מננו טכנולוגיה ועד לחקר המוח. שמעון פרס ותרומתו למדע

בראיון לאתר הידען בשנת 2003, אמר פרס בשבחי הננוטכנולוגיה: "ירדנו קומה נוספת במרתף הבריאה". יזם והקים פרויקטים בתחום החינוך המדעי

הענקת תואר ד"ר כבוד בטכניון לשמעון פרס, 1985. צילום: דוברות הטכניון

"לא רק אילן רמון גילה את החלל, אלא החלל גילה את אילן. לוליא המריא, לא היינו יודעים שיש לנו איש כזה." הספיד ראש הממשלה לשעבר ולימים הנשיא שמעון פרס את אילן רמון בראיון היחיד שערך עם אתר הידען בשנת 2003, זמן קצר לאחר האסון. שמעון פרס נפטר אתמול לאחר שהיה מאושפז במשך כשבועיים עקב שבץ מוחי בו לקה.
לפחות בעשורים האחרונים היה פרס דוברו של המדע הישראלי בעולם. באותו ראיון הוא התייחס בעיקר לתחום שקידם באותה התקופה – הננוטכנולוגיה. "גילינו עכשיו מישור חדש של החומר – ננוטכנולוגיה. ירדנו פשוט עוד קומה לאחד המרתפים של הבריאה ומסתבר שזה ישנה את חיינו, מפני שעד עכשיו כל מה שעשינו עשינו מדברים נראים לעין כאשר העולם בנוי מדברים בלתי נראים לעין. עולם זה טומן בחובו עושר יותר גדול מתכות יותר חדשות, אסטרגיות חדשות, מדעים חדשים וגם חסכון בכמות, באנרגיה. האפשרות לחדור למקומות שאליהם לא יכולנו לחדור קודם לכן."
"הננוטכנולוגיה היא החלק החיובי של פצצת הגרעין. בפצצת גרעין שני חצאי כדור מתנגשים במהירות מסחררת ואז פתאום משתחרר אנרגיה גבוהה. פצצה גרעינית ששוקלת שבעה קילוגרמים יכולה להרוס עולם שלם.

"מדוע זה קורה, מפני שזה גורם להתנגשות שרשרת בין אטומים שיש להם סדר קבוע. אם אתה יכול לעשות קומבינציה של אטומים בצורה מסודרת, אתה גם יכול לרכוש כוח בניה אדיר. בשביל להתנגש לא צריך לראות את האטום, מספיק לשער אותו. כדי לבנות אתה צריך גם לשלוט בו. לפני שלוש-ארבע שנים הצליחו לבנות מיקרוסקופים שיאפשרו צפיה בו וגילו שזהו תא מלא עוצמה ובעל יכולת לשינויים וגמישויות בל תתאורנה ועל כן מתחילים עכשיו לחקור."

"זה נותן פוטנציאל אדיר, למשל המתכת של האטום פי מאה חזקה מפלדה צריך את החלק המאה של האנרגיה כדי לבנות אותה. כך למשל אפשר לבנות טנק מנייר כסף, מכוניות מנייר כסף. אפשר למזער בצורה מדהימה – מחשב בגודל של ראש סיכה. כל האנציקלפודיה העברית בראש סיכה. בגרגר אבק."

"אתה יכול ליצור מנועים בלתי נראים לעין. רובוטים שהוא החלק ה-800 משערו של אדם. הרובוט הזה יכול להכנס לגוף האדם בלי שיהיה צורך לפתוח את הגוף. הוא יכול לסייר בגופו של האדם ולתקן הרבה דברים. הוא יכול להתמודד עם תאים סרטניים. זה גם מאפשר לחבר ביולוגיה עם אלקטרוניקה. אחד המחקרים מדבר על חלקי גוף מלאכותיים כמו יד טוטבת שתהיה מופעלת על ידי מערכת העצבים של הגוף. ניתן לעשות טקסטילים חדשים שיווסתו את החום והקור באופן אוטומטי – מחממים אותך כשקר ומקררים אותך כשחם. גם המחשבים ידווחו על זרימת הדם, מהירות הדופק. כל תקלה בגוף."

כמה זמן עוד יקח עד שיפתחו את הדברים הללו. האם לא מדובר במדע בסיסי?
פרס: "יש כבר כמה דברים שהם על סף שימוש. נוכל להגיע למצב שיהיו חילות בלי חיילים. הכל יהיה כל כך זעיר. גם תחום הרובוטים שיהיו בתוך גופו של האדם. יש דברים שכבר מתחילים להכנס לשימוש. בתחום השבבים – ננו, שהוא החלק המיליארד של המטר, היחידה הכי קטנה שיצרו עד עכשיו זה מאה ננומטר. באינטל פיתחו עכשיו שבב שעובד ב-70 ננומטר. כשיגיעו לננו אחד לא תראה את השבב אלא במיקרוסקופ משוכלל ביותר. יכולים להגיע למכשירים בלתי נראים. מחשב בגודל של פרפר שיהיה יותר חזק מהמחשבים של ימינו. עובדים על זה בכל העולם ואני רוצה שגם ישראל תיכנס לזה בהקדם האפשרי ובתנופה הגדולה ביותר."

בפאנל עם שלושת חתני פרס נובל בכימיה, הפרופסורים אברהם הרשקו, אהרן צ'חנובר ודני שכטמן, בשנת 2014 סיפר הנשיא כי דוד בן גוריון ביקש ממנו פעם להקים קבוצת כדורגל שתהיה אלופת העולם. "לא הצלחתי, אבל הטכניון באמת יכול להיות אלוף הטכניונים בעולם", אמר. "בן גוריון היה חולם גדול ואיפשר גם לי לחלום", הוסיף. "אני גא בטכניון. המדע הוא צורך קיומי שלנו. העולם היום מתקיים בקושי, מדינות סביבנו מתפרקות. העתיד נמצא בחדשנות, אבל אם לא תמצא הדרך לשלוט בפנאטים או לגרום להם לשלוט בעצמם – העולם יהיה מקום מסוכן. מדינת ישראל צריכה לבנות קשרים גם עם חברות גלובליות גדולות, לא רק עם מדינות. אנו ארץ קטנה בשטח ואין לנו ברירה אלא להיות גדולים בחזון".

בכנס באוניברסיטה העברית במארס 2014 הוא כבר מסמן את היעד הבא – חקר המוח:

"אנו יכולים לקחת דוגמא מההצלחה האדירה שהייתה למדינת ישראל עם הננו-טכנולוגיה- כל שקל שהשקיעה מדינת ישראל במחקר ובפיתוח הננוטכנולוגיה חזר פי כמה. כעת תורה של מהפכת המוח הישראלית. גם האיחוד האירופי וארצות הברית מבינים זאת ומשקיעים מיליארדים בחקר המוח. מדינת ישראל אולי קטנה במשאבים אך גדולה בכישרון- אנו מצטיינים בחקר המוח ובמערכת היחסים בין המוח לבין המחשב. חוכמת האדם בשילוב דייקנות ומהירות המוח יכולה להציל חיים ולרפא חולים, אני מאמין כי אם נשקיע בחקר המוח תוך עשר שנים נחיה בעולם אחר לחלוטין".

גם לאחר פרישתו מתפקיד נשיא המדינה המשיך לייצג את המדע הישראלי בארץ ובעולם. הנה דברים שאמר בטקס לרגל הקמת שלוחת הטכניון בסין לפני פחות משנה (דצמבר 2015):
הנשיא התשיעי שמעון פרס, שהיה אחד מאורחי הכבוד המרכזיים בטקס, אמר כי "הקמת שלוחת הטכניון בסין היא עוד הוכחה לכך שהחדשנות הישראלית פורצת דרך וחוצה גבולות גיאוגרפיים. סין היא אחת השותפות המרכזיות של ישראל בתחום הטכנולוגיה וההיי-טק. כיום פועלות בסין מעל 1,000 חברות ישראליות, ואני מקווה כי שיתופי הפעולה הכלכליים בין המדינות רק יעמיקו. יש לשתי המדינות הרבה מה לחלוק ומה ללמוד זו מזו."

אחד הקמפיינים האחרונים שלו היה כניסה בגיל למעלה מתשעים לתפקיד של תלמיד שנחשב למפריען ובסוף התברר כגאון מתמטי במסע שערך משרד החינוך בראשותו של השר נפתלי בנט לעידוד לימודי 5 יחידות מתמטיקה.

שמעון פרס באחד מביקוריו בטכניון. צילום: דוברות הטכניון
שמעון פרס באחד מביקוריו בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

"מדינת ישראל התברכה, בכישרונות המסוגלים להגיע לגבהים בלתי צפויים אך הם חייבים טיפוח. אסור להשלים עם מצב בו במדינת ישראל, ילדים שיכולים ללמוד חמש יחידות בגרות בבתי הספר לא יעשו זאת בשל מחסור באמצעים. גרעון כספי ניתן לתקן מאוחר יותר- גרעון חינוכי אינו ניתן לתיקון."

"ישראל היא סמל הסטארט אפ ניישן, אך לא לעולם חוסן! סטארט אפ ניישן אינו מהלך חד פעמי- לא ניתן לקנות מצוינות מדעית פעם אחת ודי. על מנת שנעמוד בתחרות הגלובלית אל מול השווקים הבינלאומיים, המדינה חייבת להשקיע את המרב, כדי לאפשר לתלמידיה מדע מהשורה הראשונה. מקצועות המדעים והטכנולוגיה נשענים על מתמטיקה, ולכן, קידום הלימודים וחתירה נמרצת למצוינות מדעית הם הכרח קיומי ואינטרס עליון לעתידה של ישראל".

מהטכניון נמסר כי: "שמעון פרס ז"ל האמין מאז ומתמיד בחשיבותם של המדע והטכנולוגיה לפיתוחה של מדינת ישראל ולחוסנה, ועל כך הוענק לו תואר דוקטור לשם כבוד מהטכניון בשנת 1985."
"במסגרת הקשר המיוחד שרקם עם משפחת הטכניון ביקר פרס בטכניון פעמים רבות ובהן טקס הנחת אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה על שם שרה ומשה זיסאפל (2003) וחתימת ההסכם לשיתוף פעולה אקדמי בין הטכניון ל-École Polytechnique הצרפתי (2013). בשנה שעברה כיבד פרס את הטכניון בהשתתפותו בטקס הנחת אבן הפינה למכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה ((GTIIT."

נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא ספד לו: "שמעון פרס, הנשיא התשיעי של מדינת ישראל, דוקטור כבוד של הטכניון וידיד אמת, הלך הבוקר לעולמו. כאיש של חזון האמין שמעון פרס בכוחה של הטכנולוגיה לשנות את המציאות האנושית.

במכתב ששלח לי בשנת 2013 כתב כי 'חוקרי הטכניון ומדעניו, ובהם גם צעירים מוכשרים רבים, תורמים למיצובה של ישראל כמעבדה גלובלית מקורית ונועזת בחזית ההתפתחות המדעית בעולם כולו. אין גבול לחדשנות פורצת הדרך שלכם. אתם הערובה לשימור יתרונה האיכותי של מדינת ישראל בעתיד.'
הוא היה אדם מיוחד במינו, בעל אופטימיות וחזון, שהאמין בכוחם של ההנדסה והמדע לקדם את האנושות אל עתיד טוב יותר. הוא תמך בפיתוח המחקר בננו-טכנולוגיה ואף הניח את אבן הפינה למרכז לננו-אלקטרוניקה על שם שרה ומשה זיסאפל בטכניון. מחקר הננו, שהיה אז תחום חדש וחלוצי, מהווה כיום פעילות מרכזית בחיי הטכניון.
פרס אהב לבקר בטכניון, ותמיד נפעם מרמת המחקר המדעי ומהחידושים הטכנולוגיים. לפני שנה הסכים לכבד את הטכניון בהשתתפותו בטקס הנחת אבן הפינה למכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) בסין – יוזמה שהעידה לתפיסתו על החדשנות הישראלית החוצה גבולות גיאוגרפיים.

איבדנו היום איש יקר, ידיד אמת ומורה דרך. יהי זכרו ברוך. "

טקס הנחת אבן הפינה ל"מכון גואנגדונג-טכניון", המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, 16/12/15
טקס הנחת אבן הפינה ל"מכון גואנגדונג-טכניון", המיזם המשותף לטכניון ולאוניברסיטת שנטאו שבסין, 16/12/15, שמעון פרס ז"ל היה אחד מאורחי הכבוד

 

מבין המפעלים המדעיים-חינוכיים הרבים, בולט פרויקט "מדעני וממציאי העתיד", אותו יזם פרס בשנת 2008.

 

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן