האם עמוק בפנים כולנו גזענים?
מחשבות פרטיות ומעשים ציבוריים
מחשבות פרטיות ומעשים ציבוריים
דעה: מדע המונע על ידי סקרנות חיוני לא פחות מכבישים ומגשרים
מדענים ממכון ויצמן הראו כי קבוצות עשויות לפעול בדרך הטובה ביותר עבורן כאשר כל פרט מנסה לפעול בדרך שונה ככל האפשר מהאחרים
מיתוֹסים, ספרים וסרטים רבים מגוללים את סיפוריהם של "ילדי פרא" – ילדים שאומצו בינקוּתם על ידי בעלי חיים והתרגלו לחיות רק בחברת חיות. מתברר שגם
נשיאי אוניברסיטאות מחקר בארה"ב דנו בממצאי סקר PEW שהראה כי כמעט 60% מתומכי הרפובליקנים ו-20% מתומכי הדמוקרטים אינם סבורים שלמדע יש השפעות חיוביות על החברה
מאבק מחודש בנוגע לנטייה המינית של בני אדם
סדנת מחקר בינלאומית של הקרן הישראלית למדע, שהתקיימה בטכניון, בחנה את מעורבות הציבור במדע ברשתות חברתיות, את תופעת ה-Fake News ודרכים להתמודד עמה
חוקרות במדעי הביו-רפואה ובתחומים מדע אחרים נתקלות בסוגי הפליה רבים. נחוץ לנו שינוי תרבותי
מקבץ של עובדות שאין עליהן עוררין לימים אלה, שבהם העובדות במצור
מדענים איטלקים מואשמים בהפצת מחלה שקוטלת עצי זית ומאיימת על ענף כלכלי ומורשת תרבותית עשירה
מה שגורם לנו לתהות בשאלת הרצון החופשי הוא המטען העודף של המילים שבהן אנו משתמשים.
התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?
מהי הנאורות, אותה פילוסופיה ששינתה את פני האנושות לבלי היכר, ומיהם המתנגדים לה? ואם עידן האורות הוציא אותנו מאפלה לאור גדול – מדוע נדמה שאנחנו
אף שהמדע נתפשׂ כאובייקטיבי וכרציונלי, הוא נתון להשפעה של גורמים זרים וסובייקטיביים, שמשפיעים הן על הכיוונים שבהם הוא מתפתח והן על תוצריו
רשת האינטרנט חיונית לא רק למהפכה הדיגיטלית אלא גם להמשך השגשוג שלנו – ואפילו לחירותנו. וכמו הדמוקרטיה, גם הרשת זקוקה להגנה
השר ארדן אמר את הדברים בטקס חלוקת פרס פראט לתקשורת בנושאי סביבה וחברה
הגורם שמתגלה במערומיו הוא העיתונות, שלעתים קרובות אינה מסוגלת כלל להתמודד בצורה מקצועית עם נושאים מדעיים.
מחקר בסיסי עצמאי הוא הכלי היעיל ביותר מבחינה כלכלית וחברתית ואסור לפגוע בו
בשתי הגרלות לוטו שונות עלו בגורל אותם מספרים בדיוק. הגם שמדובר בסיפור משעשע, הדיווחים בתקשורת כאילו לפנינו מאורע בהסתברות של אחד לטריליונים – מופרכים לחלוטין
החציון הניב את התוצאה הקרובה ביותר למשקל השור, קרובה אפילו יותר מזו של כל המומחים לבקר שהשתתפו בתחרות. הממוצע, דרך אגב, היה קרוב עוד יותר.
ריאיון עם פרופ' יוסף אלמוג, ראש קבוצת המחקר לכימיה פורנסית באוניברסיטה העברית בירושלים