לאחר שחדרנו לעומק הפעילות הכלכלית בארץ ישראל הרומית בעידן הקדום ונגענו בנושאים מגוונים כגון חקלאות, מלאכה, מרעה, ספנות, אגודות מקצועיות ועוד, יהיה זה אך ראוי
על גידול חיטה בפרובינקיה פלאייסטינה – השם שנתנו הרומאים ליהודה לאחר דיכוי המרד הגדול
בפרק הזה, מורכב ומרובד ככל שיהיה, מסתרים כמה רעיונות חשובים ומעניינים. ב"גדול" מדובר על הפקעת קרקעות לאחר מרידות ביהודה (73, 135 ו-194 לספ') על ידי
שמו של הקיסר הרומי מקסימינוס תרקוס ששלט בין השנים 238-235 לספירה זוהה, לראשונה, על אבן מיל, אבנים בצורת גליל שסימנו את הדרכים הרומיות העתיקות, כך
בחפירה ארכיאולוגית שמנהלות אוניברסיטת בן-גוריון בנגב ורשות העתיקות ביוזמת משרד השיכון והבינוי לפני הקמת שכונה חדשה בעיר במסגרת הסכם הגג, התגלה, בין השאר, שבר נר
יהודים רבים התמחו במאה הראשונה לספירה בבורסקאות – ייצור מוצרי עור, עבור הצבא הרומי שחנה בארץ, הפקידות הרומית, הגופים העשירים והאוכלוסיה הנכרית בעיקר
גם הפרק הזה כקודמו מהווה לא רק המשך הגיוני לקודמיו, אלא מאגד בתוכו את הקשר בין האינטנסיביות הקרקעית לבין הון ושלטון.
סדרה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. פרק זה כורך בתוכו את תמצית שני הפרקים הקודמים, קרי וילות כפריות והון ושלטון ונכרך בהם.
סדרה חדשה בנושא הכלכלה בארץ ישראל מן המאה השנייה לספ' ואילך. הפרק הפותח ידון בנושא מעניין – הווילות בארץ ישראל בספרות חז"ל
בחפירה של רשות העתיקות שבוצעה במסגרת פרויקט הקמת מסילת העמק על ידי חברת נתיבי ישראל נחשפו במקרה כבשני הזכוכית העתיקים בארץ, שתוצרתם שווקה לכל רחבי
בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ליד הכותל המערבי בתעלת הניקוז שמגיעה מבריכת השילוח שבעיר דוד ועד לקשת רובינזון בגן הארכיאולוגי ירושלים, נחשפו בתוך בור מים
רבן גמליאל התיר ליהודים בתקופתו לרחוץ בבית המרחץ הרומי בעכו שהוקדש לאלה אפרודיטי, ואפילו בשבת
ברשימה זו אתייחס בקצרה לנושא זירת הגלדיאטורים בזיקה לספרות חז"ל. ענף זה, ההתמודדות בין לוחמי זירה בינם לבין עצמם, בינם לבין חיות טרף ובין חיות
© כל הזכויות שמורות לאתר הידען ובעליו
