סיקור מקיף

הנדסה ביו-רפואית

מיקרו-מאגרים של מכלולי ליפידים (ליפוזומים) המפוזרים בצבר של הג׳ל - קוטר הקטנים שבהם הוא כ-100 ננומטר

סחוס מעורר השראה

מכון ויצמן 25 במרץ 2021 אין תגובות

מדעני מכון ויצמן יצרו חומרים חדשניים בהשראת מודל הסיכה של המפרקים שלנו. התוצאה עשויה להוות בשורה של ממש לתעשייה הביו-רפואית

דימות xSPEN של עצב הראייה. הכללת חוסר ההומוגניות בתהליך ההדמיה עצמו. מקור: מגזין מכון ויצמן.

מאתגר ומהדהד

מכון ויצמן 24 בפברואר 2018 תגובה אחת

שיטת דימות תהודה מגנטית (MRI) חדשה שפותחה במכון ויצמן משפרת את היכולת לחקור את המוח ורקמות לא-הומוגניות נוספות

האם נמצא פתרון לתסמונת ה-X השביר?

ד"ר רועי צזנה 19 בפברואר 2018 2 תגובות

תסמונת ה- X השביר היא לא דבר נעים במיוחד. אחד מכל 4,000 גברים ואחת מכל 6,000 נשים נולדים עמה בקוד הגנטי שלהם. בין יתר השפעותיה,

אילוסטרציה: pixabay.

יד בהזמנה

הטכניון 24 בדצמבר 2017 אין תגובות

יאיר הרבסט, סטודנט לתואר שני בפקולטה להנדסת מכונות, מפתח ידיים ביוניות לילדים ולמבוגרים קטועי ידיים בשיתוף עמותת Haifa3D

ננו-כמוסה של חומצות גרעין ופפטידים המשחררת את התרופה שבתוכה בתגובה לאנזימים מוגדרים. (1) בשלב הראשון הפפטיד עובר הצלבה על פני השטח של ננו-החלקיק; (2) בשלב הבא, אנזים מוגדר מזהה את קבוצת ההצלבה הפפטידית, (3) ובשלב האחרון, פרוק האנזים מביא לשחרור התרופה או חומצות הגרעין שהיו אצורות בתוך הכמוסה. באדיבות: Joseph Luciani/UConn.

מערכת חדשנית להעברת תרופות בגוף

דר. משה נחמני 9 בדצמבר 2017 אין תגובות

צוות חוקרים הצליח לפתח טכנולוגיית קישור ייחודית שמטרתה למזג בין נשא להעברה של תרופה סינתטית (ננו-כמוסה של חומצת גרעין) לבין גישה חדשה לפפטיד מצולב. הנשא

אילוסטרציה: pixabay.

מנקים את הדם

ארגון הביומימיקרי הישראלי 5 בדצמבר 2017 אין תגובות

חוקרים פיתחו מערכת בהשראת הטחול האנושי, שמטרתה להוציא גורמי מחלה מיקרוביאליים ורעלנים מהדם, ללא פגיעה ברכיבים הטבעיים שלו, וכל זאת מבלי אפילו לדעת לזהות את

גחליליות. מנגנון התאורה שלהן יכול לשמש לפיתוח כלים חשובים בתחום הרפואה. תצלום: Uqbar is back.

הגנטיקה של הגחלילית

זווית- סוכנות ידיעות למדע ולסביבה 23 בנובמבר 2017 אין תגובות

חוקרים מנסים לפצח את הגנום של הגחליליות כדי להשתמש ביכולת שלהן לייצר אור לצרכים רפואיים. הבעיה היא שהחרקים המופלאים האלה הולכים ונעלמים מהעולם

ד"ר יואכים בהר. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון.

לשמור על הקצב

הטכניון 20 באוקטובר 2017 אין תגובות

מחקר שנערך בטכניון מתאר את מסלול הדעיכה של פעילות קוצב הלב הטבעי בגיל המבוגר,  ומציע דרכים לבלום את ההידרדרות

בנייה של מוח שלם בצלוחית מעבדה בלתי אפשרית, אבל מדענים כן בונים רקמה תאית הדומה מאוד למוח העוברי המתפתח. איור: pixabay.com.

לבנות מוח במעבדה

סיינטיפיק אמריקן ישראל 26 ביוני 2017 תגובה אחת

מדענים מעתיקים את האיבר המורכב ביותר שהטבע יצר, בתקווה לפצח את תעלומות מחלות המוח, החל באוטיזם וכלה באלצהיימר

פרופ’ אמיר לנדסברג. מקור: דוברות הטכניון.

אפיקים חדשים ברפואה

הטכניון 19 במאי 2017 אין תגובות

תאי לב, דימות, רובוטיקה רפואית והנדסת רקמות בכנס השנתי להנדסה ביו-רפואית שהתקיים בחיפה בשיתוף הטכניון

תרשים סכמטי של המערכת ושל מולקולות הדי-אן-איי המצומדות למולקולה סינתטית המושכת אותן דרך החור. מימין: דוגמה לאות האופטי (בשני צבעים) המעיד על רמת המתילציה. באדיבות הטכניון.

אבחון סרטן חד-מולקולרי

הטכניון 4 במאי 2017 תגובה אחת

פיתוח ישראלי-גרמני מאפשר זיהוי מדויק של תהליכים הקשורים בהתפתחות סרטן

תוצאות דימות של מוח דג הזברה. משמאל: דימות במיקרוסקופ פלורוסצניה אופטי מספק רק תמונה מטושטשת המוגבלת לפני השטח. מימין: הגישה האופטו-אקוסטית FONT, לעומת זאת, מספקת תמונה תלת ממדית ברזולוציה גבוהה ומידע מפורט על פעילות הנוירונים (נקודות כתומות) בזמן אמת, בכל רחבי המוח. צילום: מרכז הלמהולץ, מינכן.

חלון לעומק המוח

הטכניון 1 במאי 2017 אין תגובות

מדענים מהטכניון וממכון הלמהולץ במינכן פיתחו טכנולוגיה חדשה לדימות תלת ממדי מהיר של אוכלוסיות תאי עצב נרחבות בעומק חסר תקדים

תמונת חתך ממיקרוסקופ קונפוקלי: תאי סרטן שד בעלי פוטנציאל מטסטטי גבוה דוחפים לתוך ג'ל פוליאקרילאמיד בקשיחות של 2.4 kPa, כאשר חתך זה הוא בעומק של 10.6 מיקרון מתחת גובה פני הג'ל. בתמונה אפשר לראות את גרעיני התאים (אדום), את אלמנט האקטין בשלד התוך תאי (ירוק) ואת חיבורי התאים למשטח במוקדי חיבור (כחול).

התרעה גורלית: חוקרים פיתחו שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים

הטכניון 12 במרץ 2017 2 תגובות

פרופ'–משנה דפנה ויס מהפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון פיתחה שיטה לאומדן הפוטנציאל הגרורתי של גידולים סרטניים. 90% ממקרי המוות מסרטן נובעים מגרורות, ולכן איתורן המוקדם משפר

חדר ניתוח מודרני. צילום: shutterstock

ההבדלים והמשותף בין המקצועות: הנדסה רפואית, טכנולוג רפואי, והנדסה ביו רפואית

זיו צח מנהל קבוצת טכנולוגיות רפואיות ומדעיות בפייסבוק 29 במרץ 2015 5 תגובות

המידע כאן מיועד להאיר את עיני המתלבטים בין עבודה באקדמיה, עבודה בקליניקה בבית חולים, עבודה בחברת פיתוח/ייבוא מכשור רפואי או מכשור מדעי, והמתלבטים אם ומה

אלקטרודות

שיטה חדשה להכנת אלקטרודות

דר. משה נחמני 12 במרץ 2011 2 תגובות

חוקרים מאוניברסיטת צפון קרוליינה פיתחו שיטה מהירה ופשוטה יותר להכנת מיקרו-אלקטרודות המשמשות בהתקני מיקרו-זרימה ע"י מתכת נוזלית. התקני מיקרו-זרימה מנצלים כמויות קטנות של נוזל והם

מכשיר לבדיקה מהירה של טיפת דם. צילום: אוניברסיטת אריזונה

כלי אבחוני חדש לגילוי מחלות

דר. משה נחמני 6 בספטמבר 2010 תגובה אחת

חוקרים מאוניברסיטת אריזונה הראו דרך לפישוט משמעותי בבדיקת חולים לגילוי מחלות מידבקות ורמות בלתי-מאוזנות של חלבונים. מכשור הבדיקה החדשני שפותח ע"י החוקרים מבטיח להפוך את

תאים סרטניים שעברו טיפול בחומרים נגד סרטן. אוניברסיטת ייל

שיטה חדשנית לבחינת חלבוני סרטן

דר. משה נחמני 19 ביולי 2010 תגובה אחת

חוקרים מאוניברסיטת פרדו (Purdue) מסוגלים לשלוף בצורה טובה יותר חלבונים מוגדרים הנחוצים להבנת היווצרותם של תאים סרטניים באמצעות השימוש בשיטה חדשנית שפותחה וננו-פולימר סינתטי.

ריאה על שבב. תמונה באדיבות Wyss Institute for Biologically Inspired Engineering

פיתוח של ריאה אנושית על שבב

דר. משה נחמני 13 ביולי 2010 תגובה אחת

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד, בשיתוף פעולה עם חוקרים מביה"ס לילדים בבוסטון, פיתחו התקן המחקה ריאה אנושית חיה ונושמת על מיקרו-שבב. ההתקן, בגודל של מחק עפרונות רגיל,

משטח תלת ממדי זה מדגים בקנה מידה ננומטרי את אותם אדוות וקפלים שמדגימות רשתות דייג בקנה מידה מקרוסקופי. צילום: אדם פיינברג, אוניברסיטת הרווארד.

יצירת ננו-סיבים בהשראת הטבע

דר. משה נחמני 29 ביוני 2010 תגובה אחת

בטבע, תאים ורקמות נאספים ומתארגנים באופן עצמאי בתוך מערכת של סיבים חלבוניים שבסופו של דבר ייקבעו את המבנה והתפקוד שלהן, כגון גמישות העור ויכולת ההתכווצות

לוגו אתר הידען
דילוג לתוכן