גנטיקה

באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקי ה-E. coli שבתמונה, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים. מקור: NIAID.

תכנות מחדש של חיידקים מציל חיים

באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים

ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב

מושבות תאי גזע עובריים כפי שהן נראות במיקרוסקופ: התאים התמיינו באופן מסודר כאשר הגנום שלהם הכיל עותק תקין של הגן p53 (משמאל), אך לא כאשר p53 היה חסר (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד החדש של שומר הגנום

מדענים ממכון ויצמן הראו כי הגן p53 מונע מתָאים להפוך לממאירים לא רק בכך שהוא מונע הצטברות של פגמים בדי-אן-אי, אלא גם באמצעות בקרה על

עובר תרנגולת. מקור: NIH / Jessica Ryvlin, Stephanie Lindsey, and Jonathan Butcher, Cornell University, Ithaca, NY.

גילוי לב

סרטונים המתעדים עוּבָּרי תרנגולות חושפים קיומם של תאים מיוחדים הממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות הלב וכלי הדם

דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

מסתבר שתמנונים ודיונונים יודעים לשנות את ההוראות לייצור חלבונים ולערוך את עצמם גנטית. התגלית עשויה לספק תובנות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית

שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר. במחקר התגלו מוטציות המאפשרות לאדם לגדל חיטה מזה 10,000 שנה

חמוס שחור רגל. מקור: USFWS Mountain-Prairie / flickr

תחיית מתים גנטית

מאמצים להצלת החמוס שחור־הרגל בארה"ב בתקווה להגדיל את המגוון הגנטי של המין באמצעות החדרה מחדש של דנ"א קדום לתוך האוכלוסייה

השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

מדענים מנסים כבר כמה עשורים לפענח את הדרך שבה מייצרים זנים שונים של חיטה, וסוגים אחרים של צמחים, את שכבת ההגנה הכחולה-אפורה שלהם, שילוב חוקרים

שני חוקרים מבר-אילן זכו בפרס מטעם קרן מינרבה על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה

המחקרים של השניים עוסקים שניהם בתחום התורשה: שינויים בגנום במהלך החיים והשפעות אפיגנטיות של חיידקי מעיים * הפרס, בגובה 200,000 אירו כל אחד משמש למימון

דע את עצמך

לעיתים קרובות אנו מתייחסים לחיידקים כאל גורמי מחלות, אך גם חיידקים יכולים "לחלות" בנגיפים הקרואים פאג'ים

כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

הסבר לעמידוּת שמפתחים חלק מהתאים הסרטניים לכימותרפיה עשוי להצביע על כיוון מחקר שאולי יוביל למציאת דרך להחליש את העמידוּת, כך שהתרופות יחזרו להיות יעילות

דילוג לתוכן