גנטיקה

בחירת תכונות גנטיות. איור: shutterstock

לא בטוח שניתן לבחור אם הילד שנולד בהפרית מבחנה יהיה גבוה או חכם יותר

  • 2 תגובות
חלוקת התא (מיטוזה). איור מתוך PIXABAY.COM

גם לחלבונים מותר לטעות

  • תגובה אחת
טוביה קושניר. מתוך ויקיפדיה

לזכרו של טוביה קושניר

  • 8 תגובות
צוות החוקרים - לינה קוואסמי, מאיה בראון, עירין גוברמן וד''ר יובל טבח. צילום באדיבות ד''ר אמיליאנו כהן, האוניברסיטה העברית.

נמצא מנגנון שעשוי להסביר מעל ל-30 מחלות גנטיות

  • אין תגובות
עובר אדם, מתוך ויקיפדיה

חוקרים ישראלים פיתחו שיטה שתאפשר איתור של אלפי מחלות גנטיות בעוברים בתחילת ההיריון באמצעות בדיקת דם של האם

  • 4 תגובות
תצלום רטנגן של גידולי סרטן השד. צילום: shutterstock

גילוי תכונות גן יאפשר טיפול נגד סוג אלים במיוחד של סרטן השד

  • אין תגובות
חיטה. מתוך ויקיפדיה

התגלתה משפחת חלבונים חדשה בצמחים המהווה חלק מהמערכת החיסונית של הצמח

  • תגובה אחת
עתיד האבולוציה האנושית. איור: shutterstock

האבולוציה האנושית עדיין מתרחשת ואולי אף מגבירה את הקצב

  • אין תגובות
מערכת החיסון. איור: hutterstock

טיפול חדשני לתגבור מערכת החיסון הציל חולה סופנית בסרטן השד

  • 3 תגובות
חוקרת הגנטיקה פרופ' מארי קלייר קינג, אחת מחתני וכלות פרס דן דוד לשנת 2018. צילום יח"צ ועדת פרס דן דוד

זוכת פרס דן דוד קוראת לנשים מעל גיל 30 להשתמש בבדיקה ביתית לגילוי סיכון לסרטן

  • אין תגובות
בני מעיים. חיידקים דמויי חוטים בחלל המעי של עכבר כפי שהם נראים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים. באדיבות מכון ויצמן.

בין גנטיקה לאורח חיים: מה קובע את הרכב החיידקים בגופנו?

  • תגובה אחת

האם נמצא פתרון לתסמונת ה-X השביר?

  • 3 תגובות
לילדים שגדלו לפחות בשנת חייהם הראשונה עם חתול היה סיכוי נמוך יותר לפתח אסתמה. צילום: Jenny Lee Silver.

חתולים נגד אסתמה

  • 2 תגובות
נגיפים (נראים בתמונה כעיגולים קטנים) תוקפים חיידקים. מערכות חיסון מתוחכמות. מקור: מגזין מכון ויצמן.

התגלו עשרה מנגנוני הגנה של חיידקים: ארגז הכלים לעריכה גנטית מתרחב

  • תגובה אחת
שועל מבוית. צילום: Kayfedewa / Wikimedia.

איך להפוך שועלים לחיות מחמד

  • 19 תגובות

נפתרה התעלומה: מדוע אחוז קטן מחולי סרטן הלבלב שורדים הרבה יותר מאחרים

  • אין תגובות
האיור מציג את האותיות המייצגות בסיסים DNA ו- RNA. ספין-אוף של CRISPR מסוגל לשנות בסיסים ב-DNA ו- RNA. מקור: Shaury Nash.

התגליות החשובות בביולוגיה ב-2017: עריכה מדויקת של גנים; תרופה גנטית לסרטן

  • תגובה אחת
כשהאדם נפרד מבני משפחתו הפרימטים נעלמו בדרך כמה מקטעי דנ"א. בתמונה - שימפנזה. מקור: pixabay.

כיצד איבוד קטעים חשובים בדנ"א הפך אותנו לאדם המודרני

  • 8 תגובות
דג קיסר הדור. לא דומה כלל לדגיג הזעיר שהיה בתחילת הדרך. צילום: zsispeo.

מפה גנטית של דגי השונית במפרץ אילת

  • אין תגובות
אילוסטרציה: Caroline Davis2010.

הביו-האקר שאינו חושש לעצב מחדש את הביולוגיה של גופו

  • תגובה אחת
אילוסטרציה: pixabay.

כשהשליח הגנטי מגלה עצמאות

  • אין תגובות
גחליליות. מנגנון התאורה שלהן יכול לשמש לפיתוח כלים חשובים בתחום הרפואה. תצלום: Uqbar is back.

הגנטיקה של הגחלילית

  • אין תגובות
גרורה סרטנית במוח, שמקורה בסרטן ריאה. צילום: Marvin 101, Wikimedia.

זוהו שני גנים האחראיים על התפתחות גרורות מוחיות בקרב חולי סרטן הריאה

  • אין תגובות
סריקת MRI של חולה ב-ALS. מקור: Frank Gaillard, Wikimedia.

תרופות חדשות למחלת ALS בדרך למבדקים קליניים

  • אין תגובות
באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, כמו חיידקי ה-E. coli שבתמונה, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים. מקור: NIAID.

תכנות מחדש של חיידקים מציל חיים

  • אין תגובות
בני-אדם חולקים עם דגים כ-70% מהגנים המקודדים חלבונים, אך רק 0.5% מהגנים השייכים לקבוצת הבקרה המייצרת lncRNA. תמונה: pixabay.

מיחזור גנטי: תפקידים חדשים לגנים קדומים

  • אין תגובות
ניתוח גנטי מרמז על כך שבני האדם אכלסו את הרמה הטיבטית ברציפות החל מעידן הקרח האחרון. בתמונה - סטופה בודהיסטית ובתים בעיירה טיבטית. צילום: Jialiang Gao / Wikimedia.

מתי חיו ראשוני הטיבטים?

  • 2 תגובות
אילוסטרציה: pixabay.

האם עלינו לקבוע את רצף הגנום המלא של תינוקות?

  • 4 תגובות
מושבות תאי גזע עובריים כפי שהן נראות במיקרוסקופ: התאים התמיינו באופן מסודר כאשר הגנום שלהם הכיל עותק תקין של הגן p53 (משמאל), אך לא כאשר p53 היה חסר (מימין). מקור: מגזין מכון ויצמן.

התפקיד החדש של שומר הגנום

  • 2 תגובות
עובר תרנגולת. מקור: NIH / Jessica Ryvlin, Stephanie Lindsey, and Jonathan Butcher, Cornell University, Ithaca, NY.

גילוי לב

  • אין תגובות
דיונון. צילום: Richard.

סודות הדנ"א של הדיונון

  • תגובה אחת
שיבולת של חיטת בר. קרדיט: רז אבני, אוניברסיטת תל אביב.

חוקרים הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר

  • אין תגובות
פרופ' עצמון במעבדתו. מקור: באדיבות אוניברסיטת חיפה.

נמצאה מוטציה גנטית שתורמת לאריכות ימים אצל גברים

  • 2 תגובות
איור: מגזין מכון ויצמן.

חוקרים זיהו 6,500 גנים המתבטאים באופן שונה בנשים ובגברים

  • 8 תגובות
איור: pixabay.com.

לקראת רפואה מותאמת אישית: שני מאגרי מידע חדשים על מחלות וגנום האדם

  • תגובה אחת
ד"ר איילת ארז. צילום: דוברות מכון ויצמן למדע

הקשר בין מחלת ילדות נדירה למלחמה בסרטן

  • אין תגובות
האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו? אילוסטרציה: pixabay.com.

שאלות לעתיד האנושות: האם נשלוט בגורל שמכתיבה הגנטיקה שלנו?

  • 7 תגובות

מדוע בדיקות גנטיות לסרטן אינן מספקות תשובות ברורות יותר?

  • אין תגובות
יתוש Culex quinquefasciatus - הנושא ומפיץ את וירוס הנילוס המערבי. מקור: CDC/Jim Gathany 2003 / Wikimedia.

יבמ, יחד עם מלנוקס הישראלית ו-NVIDIA, פענחו את גנום יתוש קדחת הנילוס

  • 2 תגובות
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו. אילוסטרציה: pixabay.com.

פרדוקס הנטינגטון: כיצד גן חיוני גורם למחלה קטלנית

  • 2 תגובות
פוסטר המראה את נושא פרס דן דוד לשנת 2017: ארכיאולוגיה ומדעי הטבע. מתוך אתר פרס דן דוד

שניים מהחוקרים שחיזקו את הקשר בין המדעים והארכיאולוגיה זכו בפרס דן דוד לממד זמן עבר

  • תגובה אחת
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום
חמוס שחור רגל. מקור: USFWS Mountain-Prairie / flickr

תחיית מתים גנטית

  • תגובה אחת
השכבה הכחולה-אפורה (משמאל) מעניקה לחיטה עמידות לפתוגנים. כאשר השתיקו המדענים את הגנים האחראיים לייצור שכבה זו, גדלה החיטה בצבע ירוק מבריק (מימין)

המדען בשדה החיטה

  • 2 תגובות
חקלאים מצרים קדמונים. מתוך ציור שהתגלה בארון קבורה בעיר תבאי שהיתה בתקופה מסויימת בירת מצרים.

דנ"א קדום מלמד על ההיסטוריה הגנטית המורכבת של החקלאים הקדומים בעולם

  • 4 תגובות
פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה ומכון איינשטיין בניו-יורק. צילום יח"צ

התגלה גן שפעולה לא תקינה שלו מעלה בצורה משמעותית את הסיכוי לחלות בסכרת מסוג 2

  • 2 תגובות

שני חוקרים מבר-אילן זכו בפרס מטעם קרן מינרבה על מחקרים פורצי דרך משותפים עם חוקרים מגרמניה

  • אין תגובות

דע את עצמך

  • 2 תגובות
קשיש המתקשה בהליכה - אחד מתסמיני מחלת פרקינסון. איור: shutterstock

כיצד לפרק גושי חלבונים שאינם מקופלים כהלכה, אצל חולי אלצהיימר ופרקינסון?

  • תגובה אחת
כימותרפיה. איור: shutterstock

LIP-LAP

  • אין תגובות
אדם ניאנדרטלי. איור: shutterstock

האדם המודרני איבד גנים שהיו בכרומוזום Y של הניאנדרטלים

  • 404 תגובות
לוגו אתר הידען
חיפוש