חוקרים מנסים לפצח את הגנום של הגחליליות כדי להשתמש ביכולת שלהן לייצר אור לצרכים רפואיים. הבעיה היא שהחרקים המופלאים האלה הולכים ונעלמים מהעולם
המשמעות של תגלית מרעישה זו היא שניתן יהיה לפתח טיפולים אפשריים ותרופות ממוקדות בשני גנים אלו, שימנעו התפתחות של גרורות מוחיות בקרב חולי סרטן ריאה
גילוי חדש של מוטציות גנטיות מספק רמזים על האופן שבו המחלה הורסת באכזריות תאי עצב תנועתיים וגוזלת מאנשים את יכולת התנועה. ממצאים אלו עשויים להוביל
באמצעות תכנות מחדש של הדנ"א של מיקרואורגניזמים מזיקים, ביולוגים הופכים אותם לתרופות המצילות חיי חולים
חוקרי מכון ויצמן זיהו גנים שאיבדו במהלך האבולוציה את היכולת לייצר חלבונים – אך קיבלו על עצמם תפקידי בקרה
מדענים סברו עד כה שהאנשים הראשונים שדרכו על האדמה הקפואה של הרמה הטיבטית חיו לפני 15,000 שנה. ניתוח גנומי חדש מרמז שהדבר קרה זמן רב
בדיקה של כל יילוֹד לאיתור שורה של סיכונים גנטיים אפשרית מבחינה טכנולוגית. אך החשש הוא שתוצאותיה עלולות לגרום יותר נזק מתועלת
מדענים ממכון ויצמן הראו כי הגן p53 מונע מתָאים להפוך לממאירים לא רק בכך שהוא מונע הצטברות של פגמים בדי-אן-אי, אלא גם באמצעות בקרה על
סרטונים המתעדים עוּבָּרי תרנגולות חושפים קיומם של תאים מיוחדים הממלאים תפקיד מכריע בהתפתחות הלב וכלי הדם
מסתבר שתמנונים ודיונונים יודעים לשנות את ההוראות לייצור חלבונים ולערוך את עצמם גנטית. התגלית עשויה לספק תובנות חדשות בתחום ההנדסה הגנטית
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לרצף את גנום חיטת הבר. במחקר התגלו מוטציות המאפשרות לאדם לגדל חיטה מזה 10,000 שנה
"כעת המטרה שלנו היא להבין עד תום את המכניזם של המוטציה שמצאנו בכדי להביאה לביטוי, כך שנאפשר אריכות ימים תוך שמירה על איכותם", אמר פרופ'
המיפוי המפורט של ההבדלים בביטוי הגנים משמש עדוּת לכך שבגברים ובנשים מתחוללים תהליכי אבולוציה נפרדים, גם אם בעלי תלות הדדית
מאגרי המידע שפיתחו חוקרי מכון ויצמן מאפשרים בין היתר גילוי יעיל יותר של שינויים גנטיים הגורמים למחלות
מדענים ממכון ויצמן גילו חלבון שחסימה שלו עשויה להאט התקדמות של כמה סוגי סרטן
התיקון הראשון של התורשה האנושית עשוי להתרחש במעבדות הפוריות, שם מדענים מתקרבים לחציית קו אדום ביו-אתי ותיק.
על אף ההתקדמות, עדיין ארוכה הדרך ליצירת פרופילים גנטיים של גידולים סרטניים
מערכות POWER IBM בשילוב טכנולוגיה של מלנוקס הישראלית פיצחו את הגנום של יתוש קדחת הנילוס
ייתכן שהגֶן הגורם למחלה הניוונית הקשה של מערכת העצבים היה חיוני באבולוציה שלנו
פרופ' ישראל פינקלשטיין, זוכה הפרס המקביל בשנת 2006 תיאר את המהפכה העוברת על עולם הארכיאולוגיה וכיצד שני חוקרים ממדעי הטבע זכו בפרס דן דוד לשנת 2017 בממד זמן עבר בתחום הארכיאולוגיה. בשנים האחרונות הולך ומתהדק הקשר בין הארכיאולוגיה למדעי הטבע
מאמצים להצלת החמוס שחור־הרגל בארה"ב בתקווה להגדיל את המגוון הגנטי של המין באמצעות החדרה מחדש של דנ"א קדום לתוך האוכלוסייה
מדענים מנסים כבר כמה עשורים לפענח את הדרך שבה מייצרים זנים שונים של חיטה, וסוגים אחרים של צמחים, את שכבת ההגנה הכחולה-אפורה שלהם, שילוב חוקרים
במחקר ה-DNA האנושי הקדום ביותר במזרח התיכון, ערש המהפכה החקלאית, נמצא בין היתר כי אוכלוסיית החקלאים הראשונים בישראל התפתחה כאן ומקורה איננו בקבוצה אתנית אחרת
*פרופ' גיל עצמון מאוניברסיטת חיפה ומכון איינשטיין בניו-יורק, אחד החוקרים: "אם נצליח לפתח תרופה המדמה פעילות תקינה של הגן נצליח לשנות דרמטית את תהליכי הטיפול
המחקרים של השניים עוסקים שניהם בתחום התורשה: שינויים בגנום במהלך החיים והשפעות אפיגנטיות של חיידקי מעיים * הפרס, בגובה 200,000 אירו כל אחד משמש למימון
