השלב הבא באבולוציה האנושית – חלק א': היכן נמצאת הטכנולוגיה?
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
האם הפיתוחים הטכנולוגיים בתחומים שונים המובילים ליכולת שלנו להעצים את עצמנו יביאו אותנו לנקודה הסינגולרית, ומה ההשלכות האתיות של ההעצמה האנושית
כך אומר בראיון לאתר הידען, פרופ' ג'ונתן גלובר, מקינגס קולג' בלונדון, אחד מתשעה זוכי פרס דן דוד, ואחד מהשלושה שזכו בפרס בממד זמן ההווה שניתן
מדענים מקווים שיוזמות לשיתוף נתונים ייטיבו עם בעלי החיים הקרובים לנו ביותר ויאפשרו לצמצם את היקף הניסויים הנערכים בהם
מה הסיבות למקרי רמייה במדע, והאם אפשר למנוע אותם?
התפתחויות בתחום הביוטכנולוגיה, מעניקות לנו יכולת התערבות חסרת תקדים בטבע. אך מהן השלכות להתפתחויות אלה על זהותנו כבני אדם והאם לפנינו מין אנושי חדש?
חקר תאי הגזע הוא אחד התחומים ה"חמים" במחקר הביולוגי והרפואי כיום. לאחר עשור של תגליות שהביאו את החוקרים להבנה טובה יותר של פעילות תאי הגזע
כאשר פענוח הגנום האישי יהפוך לזול ולזמין, יהפוך מידע פרטי לנחלת הכלל ועלול לשמש גורמים שונים תוך סיכון הפרטיות שלכם: חברות ביטוח, מעסיקים, רשויות לאכיפת
יורגן הברמאס. תירגם מגרמנית והוסיף הקדמה: אדם טננבאום. הוצאת הקיבוץ המאוחד, ספריית קו אדום, 156 עמ', 65 שקלים
"אין צורך להיות פרופסור לביו-אתיקה כדי לגבש עמדה נגד שיבוט" טוענת יו"ר ועדת המדע של הכנסת, המוחה על הביקורת כנגד החלטתה * השאירה פתח לשרים
פרוטוקול ועדת המדע של הכנסת 18 בנובמבר 2003 סדר היום: מזון בהנדסה גנטית
"אין שום דבר בשיבוט שעומד נגד חוק הלכתי מפורש" לשאלה מיהי האם בהפריית מבחנה יש לא פחות מארבע תשובות הלכתיות. זו רק דוגמה אחת לקושי
הנדסה גנטית, השתלת איברים, הפריה מלאכותית והתפתחויות מדעיות חשובות אחרות מקשות על חייהם של חכמי הדת האיסלאמים, המתקשים לספק למאמינים תשובות. הפריה, כך נפסק, מותרת
לאחר 11 בספטמבר ובהלת האנתרקס, מדענים בארה"ב מתלבטים מה הם גבולות הפרסום המדעי. האקדמיה האמריקאית למדעים תקיים כנס של מו"לים של כתבי עת ביו-רפואיים כדי
חוקרים אמריקאים : תהליך השיבוט עצמו גורם לליקויים גנטיים – ויישומו בבני אדם יהיה רעיון גרוע
עכשיו כל העולם יודע את מה שאני יודע כבר יותר משנה: חלק נכבד מהד-נ-א ששימש למיפוי הגנום האנושי שייך לד"ר קרייג ונטר, המדען שהוביל את
התשוקה הפרומתאית השורשים האינטלקטואליים של המאה ה-20 מרוסו עד פוקו/ דוד אוחנה. הוצאת מוסד ביאליק, 440 עמ', 138.50 שקלים
כדי למנוע אפלית אנשים על רקע גנטי
כך אומר פרופ' מישל רבל, יו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה במשרד המדע