טיעון נוסף נגד שיבוט אנושי: פגמים גנטיים יהיו בלתי נמנעים

חוקרים אמריקאים : תהליך השיבוט עצמו גורם לליקויים גנטיים – ויישומו בבני אדם יהיה רעיון גרוע

תמרה טראובמן

בעוד מדענים ברחבי העולם מודיעים בזה אחר זה כי הצליחו לשבט בעלי חיים שונים, ובשעה שהוויכוח האתי בשאלת שיבוט בני אדם נמצא בעיצומו, יצא אתמול צוות חוקרים אמריקאיים בבשורה פסימית – ששבה ומחדדת את הבעיות והסכנות הכרוכות בשיבוטם של יצורים חיים בכלל, ובני אדם בפרט.

במחקר המקיף ביותר מסוגו, הראו החוקרים כי בעלי חיים ששובטו סובלים מפגמים גנטיים רבים. לדברי הצוות, ממצאיו רומזים כי גם בבעלי חיים משובטים שנראים בריאים בלידתם, קיימים פגמים גנטיים. שיבוט בני אדם, אומרים החוקרים, יהיה כפי הנראה רעיון גרוע ביותר.

החוקרים, פרופ' רודולף ג'יניש ועמיתי ממכון וויטהד שבאם-איי-טי, בדקו את הגנים של עכברים משובטים שאך נולדו. הם גילו, כי אחד מכל 25 גנים בשליה, העוטפת את העכבר המשובט בזמן התפתחותו ברחם, אינו פועל באופן תקין. גם בגנים מהכבד של העכברים נמצאו גנים שפעילותם אינה תקינה, אם כי היקף הפגמים היה קטן מזה שבשליה. הממצאים התפרסמו אתמול בכתב העת המדעי .” Sciences National Academy of “Proceedings of the

חוקרים נוכחו, כי רבים מהעוברים המשובטים מתים לפני לידתם או זמן קצר אחריה. כדי לנסות ולהסביר תופעה זו, החליט פרופ' ג'יניש ועמיתיו לבחון בפירוט את השפעת תהליך השיבוט על ההתפתחות הגנטית של בעלי החיים המשובטים. גם בעלי חיים משובטים שששרדו לאחר הלידה סבלו במקרים רבים מבעיות שונות – בהן משקל לידה גדול מהרגיל, בעיות נשימה, דלקות ריאות חוזרות ונשנות, כשלים בפעולת הכבר ותוחלת חיים קצרה. מחקר אחר בהיקף קטן יותר, שבדק 12 גנים, הצביע גם הוא על הליקויים הגנטיים שגורם תהליך השיבוט.

ממצאי הצוות מתפרסמים כשהדיון הציבורי בשאלת שיבוט בני אדם מגיע לשיאו. עוד לפני שהוויכוח האתי הסתיים, הודיעו שני רופאים – ד”ר פאנוס זאבוס האמריקאי וד”ר סברינו אנטינורי האיטלקי – הודיעו כי החלו בניסיונות לשבט ילדים בשביל זוגות עם בעיות פוריות. קבוצה אחרת המכונה “התנועה הראלית”, תנועה דתית אמריקאית שסניף שלה פועל גם בישראל, הודיעה גם היא כי היא עובדת על שיבוט איש עסקים אמיד, הגוסס ומבקש ליצור אדם נוסף בדמותו – שימשיך לחיות אחריו. שתי הקבוצות הודיעו בחודשים האחרונים כי השתילו עוברים משובטים ברחמן של נשים, עם זאת, אף קבוצה לא הציגה הוכחות לניסיונותיה.

בתהליך השיבוט, מוציאים את הגרעין מביצית (בגרעין נמצאים כמעט כל הגנים) ומכניסים במקומו גרעין מתא בוגר של בעל החיים שאותו רוצים לשבט. הביצית “מאפסת” את שעון ההתפתחות של התא הבוגר, ומתכנתת אותו מחדש, כך שיחזור למצבו העוברי. הביצית מתחילה להתחלק ולהתפתח לעובר. בעל החיים שייוולד יהיה תאום גנטי של בעל החיים שממנו נלקח התא הבוגר.

התברר כי אינספור דברים יכולים להשתבש בעת התכנות מחדש של הגרעין. “הליך העברת הגרעין לביצית מפריע בהתליך התכנות הנורמלי, וגורם לגנים רבים לפעול בצורה לא תקינה”, אמר פרופ' ג'יניש בהודעה שפירסם הצוות. “המחקר שלנו הוא אישור נוסף לבעיות הרבות הטמונות בתכנות התא מחדש”.

היונק הראשון שנולד מתא בוגר, הכבשה דולי, שובט מתא עטין. בעלי החיים שנולדו אחריה – בהם חזירים, ארנבות, עכברים ופרות – שובטו מתאים שנלקחו מחלקים שונים בגוף. חלק מבעלי חיים אלה לא שובטו מתאים בוגרים אלא מתאים עובריים. כמה מדענים כבר הציעו כי לסוג התא ולתנאים שבו הוא נשמר בצלוחיות המעבדה לפני שיבוטו, יש השפעה רבה על כמות הפגמים שייווצרו בבעל החיים המשובט. ואולם, לדברי ג'יניש, המחקר החדש מצביע כי “תהליך השיבוט עצמו, ללא תלות בסוג התא, מוביל לבעיות”.

הבדיקה שערך הצוות היתה אמנם מדגמית, אך פרופ' ג'יניש מאמין, כי כל בעלי החיים המשובטים ששרדו מכילים פגמים גנטיים. “אני מאמין כי לכל בעלי החיים המשובטים יש אי תקינויות, אך במידה שונה”, אמר. לדבריו, “לאלה ששרדו יש אי תקינויות פחות חמורות ומסיבה זו הם שרדו”.

ובאותו הנושא כותב אלכס דורון, מעריב, ב-23/9/2002

גנטיקה/ שיבוט בני-אדם: “רעיון רע מאד”

מחקר שפורסם בכתב העת האמריקני “רשומות האקדמיה הלאומית למדעים”, טוען: “יתכן מאד שבני-אדם אינם כשירים/מתאימים לתהליך 'שיכפול גנטי' (שיבוט) לצורך יצירת 'עותקים' מהם. יתכן מאד שזה רעיון רע לנסות ולשבט בני-אדם. ההליך איננו בטוח באופן מושלם וגם לא אתי”.

המאמר הזניק ויכוח חדש בין המדענים, שיילך ויתלהט בוודאי בתקופה הקרובה. מוביל את המחקר: פרופ' רודולף ז'ניש ממכון “ווייטהאד” למחקרים ביו-רפואייםבבוסטון. הוא ניתח עשרת אלפים גנים – היה לכן המקיף ביותר עד כה בנושא זה – ומצא ששיבוט בעלי-חיים מכל הסוגים, יצר כמעט תמיד תופעות לא-נורמליות בחיות המשובטות. כך זה החל עוד בכבשה “דולי”. המערך הגנטי בבעלי החיים המשובטים, הזדעזע ונפגם. אצל החיות הופיעו מחלות שונות: דלקת פרקים, הזדקנות מוקדמת, מחלות ריאה וכבד, המלטת נפלים. אפילו בעכברים ששובטו – והעכברים משמשים מודלים למחקרים הקשורים במחלות ובגנים אנושיים – נתגלו בעיות רפואיות חמורות בשלייה.

חוקרים שעיינו בדו”ח המחקר אמרו: “יתכן שזה עוד מסמר בארון הקבורה של רעיון השיבוט של בני-אדם לצורך יצירת 'עותקים' של אנשים”. נראה שאין מחלוקת בדבר הצורך לבצע שיבוט למאגרי איברים להשתלה.

חתן פרס נובל בביוכימיה, פרופ' פול ברג מאוניברסיטת סטנפורד אמר: “אם איננו יודעים לבצע שיבוט בטוח של בעלי חיים, אסור לנו לנסות לשבט בני-אדם”. חוקרים אחרים: “לא חשוב עד כמה תיראה נורמלית החיה המשובטת, מיד בבואה לעולם – כעבור זמן, יחלו להופיע בה מחלות קשות מאד”.

* אתר הידען היה עד סוף 2002 חלק מפורטל IOL מקבוצת הארץ