“אין צורך להיות פרופסור לביו-אתיקה כדי לגבש עמדה נגד שיבוט” טוענת יו”ר ועדת המדע של הכנסת, המוחה על הביקורת כנגד החלטתה * השאירה פתח לשרים לשנות את החוק ואכן הם הגיבו במהירות
שר הבריאות, דני נווה ושר המדע והטכנולוגיה אליעזר (מודי) זנדברג הגישו הסתייגות להצעת חוק האוסר התערבות גנטית (שיבוט אדם ושינוי גנטי בתאי רביה). על פי ההסתייגות החוק יהיה תקף ל- 5 שנים.
בשבוע שעבר, אישרה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת את החוק לקריאה שניה ושלישית אולם, בניגוד לדעת הממשלה ולדעת מומחים קבעה שהחוק יהיה קבוע ולא יחודש כל 5 שנים זאת בהתאם לשינויים מדעיים טכנולוגיים וחברתיים.
השר זנדברג אמר כי ראוי שהנושא יבדק במועצה הלאומית לביואתיקה שתגבש את עמדתה עד יום פקיעתו של החוק המוצע ב- 2009, וכי האיסור יוגבל בזמן זאת בשל קצב ההתפתחויות המדעיות והטכנולוגיות המהיר הגורם לדינמיקה של שינויים בעמדות חברתיות אתיות ומשפטיות. דוגמא מן העבר הקרוב הוא שנוי בעמדות החברתיות והמשפטיות בסוגית הפריה חוץ גופית, “אין זה ראוי, כי האיסור בחוק יהיה קבוע , החלטת יו”ר ועדת המדע עומדת בסתירה לעמדת מוסדות המחקר והמדענים בישראל” הוסיף השר זנדברג.
ח”כ מלי פולישוק-בלוך: החלטתי לא פגעה במחקר המדעי
9/1/04
ביום שאחרי הדרמה סביב הצבעתה כאשר בקולה שלה עצמה עבר בוועדת המדע חוק המונע שיבוט לנצח, לא מסכימה ח”כ מלי פולישוק-בלוך לביקורת שמותחים עליה מכל רחבי הממסד המדעי. כזכור, ביום שלישי הצביעה ח”כ פולישוק-בלוך לבדה ובהעדר כל שאר 14 חברי וועדת המדע, על הפיכת האיסור לביצוע פעולות שיבוט בארץ מזמני לקבוע. זאת בניגוד לדעת מרבית המומחים שהשתתפו בשלושה דיונים שהקדישה הוועדה לנושא.
בשיחה עם אתר “הידען” קובלת בלוך על התנהגותם של המדענים שהפריעו לכל מי שטען את הטיעון הנגדי, וכעת גם יוצאים נגדה, לדבריה, בכלי התקשורת.
מדוע בעצם לא לשבט, אם כל המדענים חושבים שזו דרך לגיטימית לפתור בעיות פריון?
ח”כ פולישוק-בלוך: “אין ספק שיש ביטוי יפה שהאדם הוא תבנית נוף מולדתו אבל אין ספק גם שהתורשה משפיעה על הבן אדם. באופי שלו, בתכונות שלו. אבל לא על זה הויכוח. היו שתי שאלות גדולות. האחת היא האם החוק מפריע בדרך כלשהי למחקר רפואי – עוצר, מקלקל, חוסם ואנחנו דווקא בדקנו כל מילה עם פינצטה ומיקרוסקופט כדי שכהוא זה לא תהיה פגיעה במחקר רפואי. כל החוקרים וגם אלה שהופיעו בוועדה מסכימים שאין פגיעה ולו הקטנה ביותר במחקר הרפואי. החוק לא מפריע לא למחקר בתאי הגזע ולא לריפוי בכל השיטות הגנטיות. השאלה היתה אך ורק לשיבוט לצרכי רביה, האם אנחנו רוצים לייצר ילדים בטכניקה של שיבוט, שלא בדרך הטבע. לא היתה מחלוקת שנכון להיום צריך לאסור על זה, כולל (פרופ' מישל) רבל ויו”ר ועדת הלנסינקי. כל מי שנכח בישיבה היו תמימי דעים שנכון להיום צריך לאסור שיבוט לצרכי רביה.”
איפה מתחילה המחלוקת?
“כאן מגיעה השאלה השניה. יש כאלה שסוברים שרצוי וראוי ואפשרי לאפשר “ייצור” ילדים על ידי שיבוט באידאולוגיה. הם מאמינים בזה. אין שום סיבה שאם זוג רוצה לעשות ילדים בצלמו, בבקשה. אני מאלה שחושבים שאנחנו לא צריכים לאפשר לייצר ילדים בצלמנו.:
ואם אחד מבני הזוג עקר?
“אתה מדבר על טכניקה של הולדת ילדים ובשביל זה יש טכניקות שונות של הולדה כדוגמת מבחנה. שיבוט איננו עוד טכניקה אלא יצירת אדם בצלמך לפי תכונות שאתה קובע בסרט נע של בית חרושת. לא לקחת את מה שהטבע יצר של הפרית ביצית בזרע ויוצא מזה לפי התכונות של הביצית והזרע. לא מדברים על טכניקות של הפריה מלאכותית. אני רואה לנגד עיני את הגדודים-גדודים של אנשים זהים שמישהו רוצה לייצר. נכון שזו רק תיאוריה אבל פעם זה יהיה אפשרי, ומכיוון שלא כל אדם הוא טוב מטבעו ויהיו כאלה שישתמשו בזה לצרכים רעים, אני לא רוצה לאפשר זאת. ”
טענו נגדך שהכשרתך המקצועית אינה בתחום ולכן ההחלטה היא רגשית?
זה עניין מוסרי-ערכי ולא משנה מה רמת הידע שלך ואני מרגישה את עצמי שוות ערך לכל פרופסור לביו-אתיקה, גנטיקה, הנדסה או רפואה. העניין המוסרי האתי הזה בכלל לא שייך לרמת הידע אלא לאמונה שלך, למצפון שלך, לאידאות שלך, וגם אם זה אדם לא משכיל או שרחוק מרפואה בכלל זכותו שתהיה לו דעה. הדעה שלו והאמונה שלו טובה בדיוק באותה מידה לפרופסור לביו-אתיקה שהופיע בפני הוועדה. נכון שהתמודדתי מול כמה פרופסורים אבל המוסר שלהם לא יותר טוב או רע משלי. גם לא נכון לומר שהייתי לבד בדעה הזו מפני שהיו שם עוד אנשים באותה דעה, חלקם גם פרופסורים, חלקם גם עורכי דין (נציגת לשכת עורכי הדין). יש בכנסת מוסד שנקרא נציב הדורות הבאים – השופט שלמה שוהם שנציגתו, עו”ד נירה למאי הודיעה כי דעתו כדעתי שזה צריך להיות חוק קבוע, ח”כ אופיר פינס חבר הכנסת הודיע, אף כי יצא לפני ההצבעה בגלל מחויבות אחרת בכנסת, אמר שהוא בדעתי לפיה יש לחוקק איסור קבוע. ח”כ דהמשה לא היה בישיבה אבל אמר לי שגם הוא בעד איסור קבוע, כך שזו לא דעתי הבלעדית. יחד עם זה גם אמרתי להם במפורש, יש לכם את האופציה להגיד לשר להגיש הסתייגות להחלטת הוועדה ומליאת הכנסת ששם נמצאים נבחרי ציבור תחליט.
ומה יחסי הכוחות שם?
“חברי הכנסת שאני שאלתי – יש כאלה בדעה כזאת ויש בדעה אחרת, הכוחות מאוזנים לפי מה שראיתי. כשזה יגיע לקריאה שניה ושלישית הוא יוכרע. גם לא צריך להגזים בחשיבות העניין – חוק קבוע או לא קבוע כי כל חוק אפשר לשנות. אנחנו שיפרנו דווקא את המצב כדי שלא יהיה קשר כל חמש שנים אלא כל שנה. הכנסנו סעיף לחוק שכל שנה וועדת הלסינקי חייבת להגיש דוח גם לשר וגם לוועדת המדע ויהיה דיון בוועדה על הדוח הזה וכל שנה אנחנו נקיים את אותה אינטראקציה כדי לבדוק את ההתפתחויות של המחקר. החדרה לרחם לצורך רביה אסורה, אך כל היתר ניתן לעשות.”
“זה בדיוק התפקיד של וועדת הלסינקי, לבדוק כל מחקר שמגיע לשולחנה. זו וועדה העוסקת בניסויים קליניים בבני אדם בכלל, לא רק גנטיים. תוך כדי דיון ראינו כמה פרצות יש בוועדת הלסינקי וחברי וועדת הלסינקי אמרו כי החוק שנכתב לפני למעלה מ-40 שנה, זה אפילו לא חוק אלא תקנות הוא פרוץ – לא מלא. אין להם סמכויות לא של פיקוח, לא של בקרה, לא של ניטור. הם יכולים לאשר מחקר ואין להם מושג מה קרה אחריו.”
“השר יהיה חייב להתקין תקנות שיתנו סמכויות לוועדת הלסינקי לפיקוח, ניטור כל המחקרים. עד היום זה לא קרה וזה אומרים חברי הוועדה עצמם שמרגישים שאין להם את הסמכויות והכלים. הם עושים הכל על חשבונם ובהתנדבות. עשינו באותה הזדמנות סדר בעוד כמה מערכות שכרגע עובדות סביב הנושא הזה של הגנטיקה. סביב הדוח זה שיוגש, יתקיים כל שנה דיון על פי חוק. בחמש השנים האחרונות מאז החוק הזה חוקק זמנית לא היתה שום אינטראקציה ולא הוגש כל דוח, כך שאני חושבת ששיפרנו את הלקונה הזו, לא פגענו במחקר ומי שאומר זאת אומר דבר לא נכון. כל מה ששינינו, שאנשים מלינים על זה זהעניין מוסרי ערכי – אם אני רוצה שייצרו בני אדם.”
“רציתי לומר אמירה מפורשת – זה אסור תמיד. אני לא רוצה שיהיה מצב שיוכלו לנצל נשים כדי להפיק ביציות. לכן גם דרשנו להקים רשות להסדרת נושא הביציות. מדובר על למעלה מעשר שעות דיון בוועדה ושיחות ארוכות עם מומחים. אני יודעת על מה אני מדברת, זה לא נעשה בשרירות אלא מתוך אמונה וכוונה טובה. אני לא יכולתי לעשות שקר בנפשי, וכל הצבעה אחרת לא היתה לפי מצפוני.”
טוענים כי עמדה כזו לא מתאימה לנציגת מפלגה בעלת ערכים ליברליים. מה דעתך?
הדתיים דווקא בעד. היה שם רב, איש חרדי, ואמרו לי שזו גם העמדה של מרבית הרבנים –הם בעד כי הם רואים בזה דרך ל'פרו ורבו'. וזה בדיוק מה שאני רוצה למנוע. אני מאוד בעד פרו ורבו, אפילו נסייע לכך בכל טכניקה אפשרית פרט לשיבוט.”
ומה עם אפשרות למניעת הולדת ילדים לא בריאים?
“כאמור, כדי למנוע לידת עוברים פגומים, יש אפשרות להתערב גנטית לצרכי ריפוי באישור השר וועדת הלסינקי. אנחנו הלכנו לגישה מאוד ליברלית. ”
לסיכום מתייחסת שוב פולישוק-בלוך למדענים שהופיעו בפני הוועדה, ואמרה כי “כל אימת שמישהו הביע עמדה שונה משל אנשי הקבוצה היית צריך לראות את ההתנהגות שלהם, מאוד לא מתאימה לאנשים ברמה כזו. תיקח את הפרוטוקולים של הישיבות, תיקח פרוטוקולים אחרים שעשיתי ישיבות על מחקרים רפואיים. אין עוד אדם נאמן לטובת המחקר הרפואי כמו מלי פולישוק.”
ידען השיבוט האנושי
https://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~733214775~~~111&SiteName=hayadan
