ביוטכנולוגיה: תקציב גדול פי עשרה יפיק חברות גדולות פי מאה

כך אומר פרופ' מישל רבל, יו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה במשרד המדע

לפני שבועות אחדים התקיים במעמד שר המדע, התרבות והספורט טקס לציון סיום פיענוח הגנום האנושי. מסתבר שגם במדינתנו הקטנה היו מדענים שנטלו חלק במאמץ העולמי. המארחים היו פרופ' מישל רבל, יו"ר הוועדה הלאומית לביוטכנולוגיה הפועלת תחת משרד המדע וחוקר בתחום הגנטיקה המולקולרית במכון ויצמן (פיתח את מולקולת האינטרפרון שבבסיס התרופה של חברת אינטרפארם לטרשת נפוצה) ופרופ' חרמונה סורק מהאוניברסיטה העברית. גם המרכז הלאומי לגנום מפוצל ונמצא בחלקו באוניברסיטה העברית ובחלקו במכון ויצמן.
מסתבר, שהסיבה להזמנת השר לא היתה רק סיום פרוייקט הגנום אלא גם ציון מחקר של חוקרים ישראלים בבידוד גנים חדשים ורישום גנים הקשורים למחלות במשפחות ישראליות ועוד.

במסגרת המפגש התקיים דיון על ביו-אתיקה והועלו בו השאלות האתיות, המוסריות והדתיות הנובעות בין המרצים בכנס היו הרב יגאל שפרן מהרבנות הראשית, פרופ' עמוס שפירא מהפקולטה למשפטים בת"א, פרופ' דוד הד מהחוג לפילוסופיה באוניברסיטת ת"א ופרופ' רבל עצמו המסכם את הרצאתו: "בנוסף לתפקידים האחרים, אני גם חבר בוועדה הבינלאומית לביו אתיקה של אונסקו מאז 93 ועיקר העבודה של וועדת אונסקו, היה כתיבה של הצהרה אוניברסלית על גנום האדם וזכויות האדם. המדובר מסמך שהתקבל באונסקו ב98 וב99 הפך למסך רשמי של האו"ם. כעת, כמו שיש באו"ם הצהרה על זכויות האדם, יש גם הצהרה על גנום האדם וזכויות האדם.

"ההצהרה מדברת ברובה על שאלות מעשיות אבל יש בה גם כמה עקרונות חשובים: הראשון שבהם הוא שהגנום שייך לכל משפחת האדם, לפיכך דורשת ההצהרה איסור אפליה. עוד דורשת ההצהרה, וזהו ביטוי חשוב לחופש האדם – שאסור לצמצם את האדם ותכונותיו הגנטיות וצריך לכבד את האדם וייחודיותו, את השונות שיש בין בני אדם. המסמך גם מדבר על גנום האדם המשתנה ועל גם אינטראקציה עם הסביבה. אי אפשר להאשים בכל את הגנים אלא צריך לטפל בסביבה – בבריאות, בחינוך ולא לפתור את הצורך בחינוך אנשים בטענה שהם פגועים גנטית ולכן חבל לבזבז עליהם את המשאבים.."

"הצגתי את הדברים החשובים הכתובים בהצהרה הזו, שאין לצמצם את האדם לגנים שלו, האדם הוא גם תוצר של החינוך, של הסביבה, בוודאי שאסור להזניח השקעות בחינוך בגל שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים או אף אם נדע לחלוטין שרמת המשכל היא תכונה גנטית. צריך לאזן היטב את ההשפעות של הגנטיקה ושל הסביבה.אני גם סובר, כפי שכתוב בהצהרה, שהחברה לא צריכה להתערב האם להוליד ילד עם פגם, אלו צריכות להיות החלטות של הפרט, המלוות בהסבר גנטי. צריך להסביר את המדע מאחורי סקר גנטי או בדיקה גנטית שעושים לנשים הרות.אמרתי גם שהשימוש בגנטיקה לדעתי צריך להיות רק במסגרת הקשר בין הרופא והחולה. הרופא, לפי מצפונו הוא קובע אם יש לו סיבה רפואית להתערב".

"אם ניקח למשל את נושא בחירת המין. כיום ניתן לבצע באמצעות בדיקה של עובר או אף בהפריה חוץ גופית בדיקה הקובעת בוודאות את מינו של העובר. השמדתו של העובר מותרת מבחינה מוסרית אם מדובר במשפחה שבה שני ההורים נושאים גן להמופיליה ורוצים למנוע הולדת ילד ממין זכר שישא את המחלה ולפיכך הם רוצים להבטיח ילדה שתהיה בריאה. אבל אם מדובר על בחירת מין מסיבות לא רפואיות, כמו איזון המינים במשפחה או העדפה תרבותית של מין מסוים, לא רק הרופא לא יכול גם הוועדה להפסקת הריון לא תוכל לאשר הפסקת הריון במקרה זה..באותה מידה צריך להתייחס גם לגבי גנטיקה. אסור להשתמש בידע הנצבר מההנדסה הגנטית ל'להשבחת המין'. צריך להסביר לכאלו המבקשים ללדת את הילד האידיאלי שאין דבר כזה: גנום אידאלי."

אלקטרוניקה: מה קורה בתחום ההנדסה והמחקר הגנטיים בארץ?

פרופ' רבל: "בארץ יש מרכז לאומי לגנום. הוועדה הלאומית לביוטכנולןוגיה הוקמה בשנת 88' אחרי דו"ח אפרים קציר שקבע שצריך לתת עדיפות לתחום הביוטכנולוגיה. מטרת הוועדה לעודד את התפתחות הביוטכנולוגיה. היא מנסה לשפר את הקשר בין המחקר הבסיסי והאקדמיה ובין היישומים בתעשיה. הוועדה שלנו מורכבת במחציתה מאנשי תעשיה ומחציתה – אנשי אקדמיה ואנשי ציבור.
אחד המנגנונים שנבחר הוא הקמה של מרכזים לאומיים במימון – בעיקר של משרד המדע עד היום (אנחנו מנסים לענין גם את משרד התמ"ס) ויש לנו שבעה מרכזים כאלו שמטפחים טכנולוגיות מתקדמות שגם אנשי האקדמיה – חוקרים ואנשי מחקר בתעשיה יכולים להשתמש בהם.

"אחד מהמרכזים הללו הוא המרכז הלאומי לגנום שנממצא בחלקו במכון ויצמן וחלקו באוניברסיטה העברית ועומד בראשו הפרופ' דורון לנצט ממכון ויצמן. למרכז הזה יש מכשיר לאיסוף DNA (סיקוונסר) מהטובים ביותר שיש בעולם, זהה לזה שיש בחברת סלרה שהתפרסמה בפענוח של הגנום, רק שלנו יש מכשיר אחד ולהם יש 300. זה איפשר למדינת ישראל ליהות שותפה בחלק של כרומוזום 21 – אחד הכרומוזומים שפרוייקט ישראלי ריצף חלק ממנו."

"מה שיפה הוא שזה מאפשר היום לרופאים – ויש עשרה פרוייקטים כאלו – להשתמש במרכז כדי למצוא גנים הקשורים למשפחות דרוזיות או מעדות שונות שהם מתעניינים בהם.יש גם אפשרות להשתמש בשבבי דנ"א – אלו מכונות שמאפשרות בדיקה של בין 10 ל20 אלף גנים בבת אחת, על שבב קטן שקורא את האינפורמציה ויכול לתת תשובה בקשר לביטוי של גנים באתרים מסוימים או נוכחות מוטציות. אלו התפקידים העיקריים של מרכז הגנומים"

"חשוב גם לציין שכל המחקר הגנומי היום מאוד זקוק למדעי המחשב ונולד תחום שלם שנקרא ביו אינפורמטיקה. אנחנו עובדים היום על הקמה של מחקר גדול בביו אינפורמטקיה. יש התחלות, בתוך מחקר הגנום עצמו, אבל אנחנו חושבים שהנושא הבא בחברות כמו קומפיוג'ן שזה הבסיס שלהם."

"יש עוד מספר חברות פעילות בתחום בישראל. קומפיוג'ן היא הידועה ביותר. יש מספר חברות סטרט אפ הפועלות במיוחד בכיוון זה יש 130 חברות בתחום הביוטכנולוגיה בישראל – 15 גדולות בנות יותר ממאה עובדים. יש הרבה בינוניות והרבה התחלתיות."
ומה תרומת תחום הגנום למשק?

"התרומה תהיה בכל התחומים – החל מייצור חלבונים – תרופות על ידי הנדסה גנטית והיום מקווים שפיענוח הגנום האנושי יביא למספר גדול של תרופות חדשות. זה עתיד מאוד חשוב מפני שתרופה חדשה יכולה להביא הכנסות של מיליארד-מיליארד וחצי דולר לשנה. מספר תרופות יכולות לשנות את התמונה של התעשיה הביו-טכנולוגית. עד היום פותחו תרופות. אני פיתחתי תרופה והיא נמצאת בשימוש, אך עד היום נעזרנו בחברות רב לאומיות (כמו ארס-סרונו שרכשה את אינטרפארם). יום אחד הענף הזה יגדל מספיק כדי שיוכל להיות שחקן מלא בתחום הביו טכנולוגיה בעולם."

זו שאלה של כסף?

"אנחנו מבקשים ממדינת ישראל להשקיע 25 מיליון דולר. בתוכנית שהגשנו לממשלה היא בערך 25 מיליון דולר ולא מקבלים כי האוצר תמיד שם רגל. דווקא היום, וועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה דנה בנושאים מדעיים רוצה לתת תמיכה גדולה ביותר לביוטכנולוגיה. אנחנו מקווים שהיא תוכל להצליח לשכנע את האוצר שכדאי לעשות את זה. משרד התמ"ס משקיע ישירות בהרבה חברות – כמו בחברות האלקטרוניקה, אבל אני מדבר על תמיכה לאומית של תוכנית לאומית. אם היינו מקבלים 25 מיליון דולר לשנה לחמש שנים היינו יכולים לעשות הרבה דברים. היום אנחנו מקבלים קרוב ל2.5 מיליון דולר".

אתה יכול לפרט?

"המרכזים הלאומיים זו דוגמא אחת. לשימוש בכסף. צריך לפתח יותר ולתת להם יותר מיכשור וכוח. הם באמת תורמים הרבה באפשרות להעביר מידע מהמחקר הבסיסי המצוין במדעי החיים (בעיקר התחומי הרפואה והחקלאות) לפסים שיהיו אטרקטיביים לתעשייה. זו הבעיה המרכזית: יש הרבה רעיונות טובים. להפוך המצאה למוצר זה קשה, וזה דורש להשתמש בשיטות יותר מתוכחמות וזו מטרת המרכזים הללו."

"צריך גם לעודד הון סיכון ולאפשר להן לבנות תשתיות תעשיתיות שלא קיימות עדיין. בתחום מדעי החיים אין לנו כמו באלקטרוניקה צבא מאחרינו אנחנו בונים על תשתית אקדמית בלבד וחסרה המון תשתית שתאפשר לתעשיה להתפתח ולמצוא את האמצעים הטכנולוגיים הדרושים."

דבר הנוסף ולא פחות חשוב הכשרת מנהלים. יש מחסור גדול במנהלים ויזמים, אולי גם אי הבנה מסוימת מצד ציבור היזמים שלא תמיד מבינים את הביוטכנולוגיה. מדברים על תחום ההייטק ושוכחים שגם הוא היה פעם בשלב ההתחלה. יש עבודה רבה בגיוס מנהלים ויזמים.
המנהלים צריכים לבוא מהתעשייה הפרמבצטית וכרגע תעשיה זו לא מתעניינת במיוחד בביו טכנולוגיה. חשוב להביא אנשים מחו"ל ולקשור קשרים עם חברות מהתעשייה בחו"ל. יש כבר חברות רב ללאומיות אינטרפארם היא חברה בת של ארס-סרונו – חברה ביו טכינולוגית אירופאית. יש יותר ויותר סיכויים שנוכל להביא חברה פרמבטצית גדולה לעשות מה שיבמ ומוטורולה עשו בישראל בעבר בתחומי הייטק. לפתוח מרכזי פיתוח וייצור וזה יביא מנהלים ויעשיר את כוח האדם שקיים בישראל בנושא זה.

הרבה יזמים אומרים שאם היו מוצאים את המנהל המתאים הם היו יכולים להשקיע הרבה יותר טוב. זה נכון. יש מחסור בכוח ניהולי גם בגלל שאותם מנהלים אינם באים מיחידות בצבא שהם המקור לכוח ניהול באלקטרוניקה."

"נקווה שהממשלה תאשר את התוכניות הללו ותגדיל את תמיכתה בענף. זו הסיבה העיקרית שהזמנו את השר וילנאי. אני בטוח שהוא השתכנע שכרגע יש חלון הזדמנות של 5 שנים שצריך לתפוס ולנצל עכשיו. אחר כך נצטער שלא נכנסנו בזמן הנכון. צריך לקוות שהוא יצליח להעביר בממשלה לפחות חלק מהתוכניות. אני צריך לציין שגם השר רן כהן פרסם לפני עזיבתו בעיתונות את תמיכתו בביו טכנולוגיה.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן