השפעת תכשירים פרוביוטיים משתנה מאדם לאדם, ואף עלולה להיות לא רצויה
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל
"תוצאות המחקר מצביעות על כך שפרוביוטיקה אינה צריכה להינתן באופן גורף לכלל הציבור. יש להתאימה לכל אדם לפי צרכיו האישיים" אומרים החוקרים ערן אלינב וערן סגל
חוקרים ממכון ויצמן פיענחו מנגנון המאפשר לריבוזומים של חיידקים להיכנס למצב תרדמה
בדיון דיווח בוועדת המדע, ציינה יו"ר המועצה כי מדובר בגורם הזיהומים מספר 1 בבתי החולים, וכי ניסויים בחיידקים אלה "בעייתיים מאוד" ויש לקיימם תחת פיקוח.
אנטיביוטיקה ממוקדת: ניטור מקדים של עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה והתאמה מהירה ומדויקת של התרופה הנחוצה – אלה עיקריו של מאמר שפרסמה אתמול פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה
באנטיביוטיקות תעשה לך מלחמה: חוקרים באוניברסיטה העברית פיתחו אנטיביוטיקה נגד חיידקים העמידים לאנטיביוטיקה
מחקר חדש מוצא כי מתן פניצילין בשלבי חיים מוקדמים גורם לשינויים ארוכי טווח בהתנהגות, בפעילות חיידקי מעיים ובדלקת מוח.
צוות חוקרים בראשות פרופ'-משנה מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פענח מבנה חדש של חלבון שלא היה ידוע עד כה. המאמר המתפרסם בכתב העת המדעי היוקרתי
המדען האורח ד"ר סילביו פיטליק – לשעבר מנהל מחלקה בבית-החולים "בילינסון" – מסתייג מהאנטיביוטיקה, מצד אחד, אך גם לא חושב שהחיידקים העמידים יכחידו אותה, מצד
הם מתוחכמים, חמקנים, בעלי יכולת התפתחות מרשימה ובעלי אסטרטגיה קשה לפיצוח; סדרת מחקרים בהובלתה של פרופ' נטלי בלבן מהאוניברסיטה העברית חושף את מנגנוני השרידות הערמומיים
מדענים גילו שחלב אם של 'השד הטסמני' מכיל ארסנל אנטי-מיקרוביאלי, אפקטיבי כלפי 25 מהחיידקים המסוכנים ביותר הידועים למדע וכלפי שש הפטריות המסוכנות ביותר הידועים למדע,
במהלך 250 מיליון שנות אבולוציה, פיתחו המקקים מנגנון הגנה פשוט נגד חיידקים. המנגנון המיוחד עוקף הסתגלות, ולכן לא מאפשר פיתוח עמידות של החיידקים כנגדו
פרופ' סידני אלטמן, חתן פרס נובל לכימיה, שותף לפיתוח אנטיביוטיקה הפועלת נגד חיידקים עמידים, מותח ביקורת על חברות התרופות הממאנות להשתמש בשיטה הזו משום שיישומה
החוקרים אומרים כי גילוי הטאיקסובקטין, החוסם מספר מטרות בו זמנית בדופן תא החיידק יאפשר הזדמנויות חדשות לרפא מחלות כרוניות הנגרמות על ידי חיידקים עמידים לרבות
בני האדם התקשו להבין כי יְצוּרים שאי אפשר לראות אותם בעיניים גורמים מחלות קַטלניוֹת, והאמינו כי "אוויר רע" גורם אותן
גישה חדשה עשויה להפחית את כמות המרשמים הלא נחוצים
חיידקים רעבים יכולים להכניע חיידקי-על עמידים לתרופות * גישה לטיפול בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה
כך אמרה כלת פרס נובל פרופ' עדה יונת בהרצאה המרכזית בכנס Life Science Baltics המתקיים בליטא. להערכתה הנסיגה תהיה מוחשית בתוך 20-30 שנה
החוקרים ניצלו לראשונה חלבון המקנה לחיידק עמידות כנגד אנטיביוטיקות ויצרו באמצעותו נגזרות חדשות של אנטיביוטיקות שהחיידק אינו יכול לנטרל. הפיתוח יוצג מחר במסגרת יום עיון
חומרים נוגדי-חיידקים המכסים את משטח ההתקן הרפואי/ביולוגי מפחיתים את הסיכון לזיהום, אולם לרוב חומרים מעין אלו אינם נצמדים כהלכה למשטח
צוות מחקר מאוניברסיטת המדינה של אייווה פענח את המבנה הגבישי של משאבות העברה המרחיקות רעלני מתכות כבדות מחיידקים, מנגנון המאפשר להם לפתח עמידות בפני תרופות
באמצעות השימוש במערכת מיקרו-זרימה בגודל של כרטיס אשראי, שפותחה במכון לכימיה פיסיקאלית של האקדמיה למדעים הפולנית, ניתן לבצע עשרות אלפי ניסויים כימיים וביוכימיים מדי יום.
הבדיקות השגרתיות המבוצעות כיום נמשכות שעות ואינן מסוגלות לאתר את כל סוגי האנטיביוטיקה שבשימוש. מגבלות אלו תוכלנה להיעלם עכשיו בזכות מיני-מעבדה אוטומטית שפותחה בשיתוף שתי
פרופ' יונת היא האישה הרביעית שזוכה בפרס נובל בכימיה, והאישה הראשונה שזוכה בו ב-45 השנים האחרונות. מאמר זה התפרסם במגזין מכון ויצמן. בקרוב: קטעים מראיון
עמידות חיידקים הינה בעיה משמעותית עבור בתי-חולים ומתקני בריאות אחרים למעלה מעשור שנים. אולם, חרף הצורך באפשרויות טיפול חדשות, במהלך ארבעים השנים האחרונות פותחו רק
מכון ויצמן למדע מברך את פרופ' עדה יונת על זכייתה בפרס נובל בכימיה לשנת 2009, וגאה בהישגיה המדעיים.