חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו שיטה המנטרלת את יכולתו של החיידק ליצור עמידות לאנטיביוטיקה

החוקרים ניצלו לראשונה חלבון המקנה לחיידק עמידות כנגד אנטיביוטיקות ויצרו באמצעותו נגזרות חדשות של אנטיביוטיקות שהחיידק אינו יכול לנטרל. הפיתוח יוצג מחר במסגרת יום עיון מיוחד שיקיים ביה"ס לכימיה באוניברסיטת תל אביב לתלמידי תיכון מרחבי הארץ

עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine
עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה. איור: national review of medicine

אחת הבעיות הגדולות ביותר ברפואה נובעת מהעובדה שתרופות אנטיביוטיות מאבדות מיכולת הלחימה שלהן בחיידקים תוך זמן קצר כתוצאה מהתפתחות מואצת של חיידקים להם מנגנונים המנטרלים את האנטיביוטיקה.
כעת מדווחים ד"ר מיכה פרידמן מבית הספר לכימיה בפקולטה למדעים מדויקים על שם סאקלר באוניברסיטת תל אביב ושותפתו למחקר מאוניברסיטת מישיגן באן ארבור ארה"ב , ד"ר סילבי גארנו-צודיקובה, על התקדמות בפיתוח אנטיביוטיקות חדשות שמסוגלות להלחם בחיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה, לרבות חיידקים פתוגניים הנפוצים בבתי חולים. הפיתוח יוצג מחר במסגרת יום עיון שיקיים ביה"ס לכימיה לתלמידים מ-15 בתי תיכון ברחבי הארץ במטרה לקרבם למדע הכימיה. את הכנס יפתח שר המדע פרופסור דניאל הרשקוביץ.
במאמר נוסף המתאר את תוצאות המחקר שהתקבל השבוע לפרסום בכתב העת Organic and Biomolecular Chemistry כותבים ד"ר פרידמן ועמיתיו, כי הצליחו בעזרת שינוי ממוקד באנטיביוטיקות קיימות מסוג אמינוגליקוזידים (Tobramycin, Paromomycin) להחזירן לפעילות נגד חיידקים שכבר פיתחו עמידות כנגד סוג זה של אנטיביוטיקות.
מסביר ד"ר פרידמן: "החיידקים יודעים לאתר את האנטיביוטיקות בעזרת חלבונים (אנזימים), ובאמצעות שינוי כימי בעמדה מתאימה בתרופה הם מנטרלים את פעילותה. הרעיון היה לקשור קבוצה כימית לעמדה ספציפית בתרופה ולמנוע על ידי אסטרטגיה זאת את נטרולה על ידי האנזים. במחקרנו הנוכחי ובמחקרים קודמים פיתחנו שיטות כימיות וביוכימיות במטרה לחסום את העמדה באנטיביוטיקה, אותה משנה האנזים המקנה עמידות לחיידקים. לפעולה הזאת שני יתרונות: ראשית העמדה חסומה ואין לחיידק דרך לנטרל את האנטיביוטיקה החדשה ושנית- החומר שחובר לאנטיביוטיקה מאפשר לה לבצע את פעולת השמדת החיידק ביעילות."
מאז פרסום הממצאים הראשוניים לפני כשנה, הצליחו ושותפיו בארה"ב ד"ר פרידמן לפתח דרך כימית לייצור יעיל של מספר מולקולות ששימשו כאב טיפוס של האנטיביוטיקות החדשות שפיתחו ולבחון את השפעתו על חיידקים מזנים רבים, כולל חיידקים עמידים ופתוגניים(מחוללי מחלות) הגורמים לזיהומים ואשר נפוצים בבתי החולים וגורמים לתחלואה ולתמותה. מטרת המחקר היא להאריך את חייהן של התרופות האנטיביוטיות הקיימות על ידי התאמתן הכימית להתמודדות עם מנגנוני עמידות כנגד אנטיביוטיקות בזני חיידקים אלימים.
ד"ר פרידמן מעריך, כי זו הפעם ראשונה שבה נעשה שימוש במנגנון של חיידק כנגד אנטיביוטיקה על מנת לייצר את הזן הבא של האנטיביוטיקה כגישה לפיתוח אנטיביוטיקות חדשות. "מדובר בנדבך נוסף וחשוב בסל הכולל של פיתוח אסטרטגיות להכנת הדורות הבאים של אנטיביוטיקות ככלי נשק נגד עמידות החיידקים אנטיביוטיות קיימות. הדבר חשוב כי זיהומים חיידקיים הם עדיין אחד מגורמי התמותה המובילים בימינו, מסכם ד"ר פרידמן.

שיתוף ב print
שיתוף ב email
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב twitter
שיתוף ב facebook

8 תגובות

  1. מה היינו עושים ללא הנביאים שלעולם לא ינבאו איך תפותח האנטיביוטיקה החדשה אבל תמיד ינבאו כמה היא לא תעבוד.

  2. רוני, הסיבה שאין פה התרגשות היא כי אין ממה. כמו שמגיב מספר 2 כתב, אין פה מהפכה כלשהי שתגרום לחיסול כל החיידקים בעולם. כל מה שיש פה זה סוג חדש של אנטיביוטיקות, שיכול לפעול בהצלחה עד אשר החיידקים יתרגלו גם אליו. זה בסך הכל "כלי נשק נוסף", כמו שהגדירו זאת בכתבה, והוא יהיה יעיל עד שהחיידקים יפתחו גם אליו עמידות.

  3. לי זה נראה כאילו חסרה פה התרגשות, אחרי הכל אם הדבר הזה פרקטי מדובר בתגלית עצומה!
    לכן נראה לי שההסבר הוא שזה לא ידידותי לבני אדם עדיין ולכן הרעיון אמנם טוב, אבל לא ישים.
    (כמובן שאני סתם יורה באפילה.)

  4. מגיב מס' 2 צודק. נראה כמה זמן ייקח לחיידקים ,,לפתח " אסטרטגיות שייתגברו גם על המכשול החדש וחוזר חלילה

  5. החוקרים לא פיתחו שום "שיטה המנטרלת את יכולתו של החיידק ליצור עמידות לאנטיביוטיקה" אלא פיתחו שיטה מוצלחת לייצר מאנטיביטיקה שהחיידק פיתח כנגדה עמידות גרסה שהוא כרגע לא עמיד כנגדה.

  6. הבעיה העיקרית היא עברה רוחבית של עמידות על ידי פלסמידים
    כל מודיפיקציה של אנטיביוטיקה עוזרת בצורה זמנית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן