כללי

הטמעת משדר המחובר למערכת "אטלס", שפותחה לאחרונה במרכז מינרווה לאקולוגיה של תנועה באוניברסיטה העברית. צילום: דוברות האוניבררסיטה העברית

טכנולוגיות מעקב עתירות נתונים מאפשרות כלים חדשים להצלת חיות בר בסכנת הכחדה

מאמר שפורסם במגזין המדעי Science בהובלת פרופ' רן נתן מהאוניברסיטה העברית, מראה כיצד מערכת "אטלס" ומערכות מעקב עתירות נתונים (ביג דאטה) אחרות, מסייעות לחקר ושמירת חיות בר בעולם בו האקלים
האיור הזה מראה הדמיה איך רכב הטיפוס ממאדים של נאס"א, שנושא מבחנות המכילות דגימות של סלעים וקרקע, יכול להיות משוגר מפני המאדים באחד השלבים של משימת החזרת הדגימות ממאדים. קרדיט: NASA/JPL-Caltech

נאס"א בחרה בלוקהיד מרטין ספייס לבניית הטיל שיחזיר את הדגימות הראשונות ממאדים

החוזה מקרב את נאס"א בעוד שלב לטיסה הלוך וחזור הרובוטית הראשונה להבאת דגימות בביטחה לכדור הארץ באמצעות התוכנית להחזרת דגימות ממאדים
סכימה המתארת את מנגנון הפעולה של ננו-החלקיקים החדשניים. באדיבות MIT

פיתוח חיסוני רנ"א דרך הפה

חוקרים הצליחו לפתח שיטה להעברת רנ"א בכמוסה שאותה ניתן לבלוע, פיתוח שיקל על נטילת חיסוני רנ"א
דגם בית המקדש השני. המחשה: depositphotos.com

עם ישראל שר 8: ימי הורדוס ואגריפס – המוזיקה מגיעה לשיאה

בתקופת המלכים היהודיים האחרונים השלטון הרומי מיעט להתעסק עם העניינים הפנימיים, ולכן התאפשר המשך סדיר בכל הנוגע לבית המקדש ובתוכו - הניהול המוזיקלי
תמונה המתארת את ננו-החלקיקים הליפידיים החדשניים שמטרתם נגיף הקורונה [באדיבות: Sandro Satta, UCLA]

חוקרים פיתחו מלכודות מולקולאריות לנגיף הקורונה

צוות חוקרים הצליח לפתח ננו-חלקיקים חדשניים שיוכלו לשמש בתור "מלכודות מולקולאריות" המכוונות לנגיף הקורונה תוך שהם נקשרים לנגיף ומונעים ממנו בכך לפעול
ד"ר אינס צוקר מביה"ס להנדסה מכנית ומביה"ס לסביבה ולמדעי כדור הארץ באוניברסיטת ת"א והדוקטורנט אנדריי איתן רובין. צילום: דוברות אוניברסיטת תל אביב

המיקרופלסטיק מגביר פי 10 את רעילותם של מזהמים אורגניים בסביבה

החוקרים: "המיקרופלסטיק מהווה מעין מגנט למזהמים סביבתיים, 'מסיע' אותם דרך מערכת העיכול שלנו, ומשחרר אותם בצורה מרוכזת באזורים מסוימים – ובכך גורם לרעילות מוגברת."
ד"ר נועם שטרן-גנוסר. צילום: פרס בלווטניק

פרס בלוונטיק יוענק לשלושה חוקרים צעירים מאוניברסיטאות בישראל

יקבלו כל אחד מענק בסך 100 אלף דולר על מחקריהם פורצי הדרך
איור של ליבת קווארק בכוכב נויטרונים. קרדיט: Jyrki Hokkanen, CSC – מרכז IT למדע

"ענני בוזון" עשויים להסביר את החומר האפל

במאמר זה המחברים טוענים שחומר אפל יכול להיות מורכב מחלקיקים הנקראים בוזונים סקלריים. בוזון היגס הוא בוזון סקלארי אבל בגלל מסתו הוא אינו מועמד להוות את החומר האפל
הרפתקאות דארווין באיי גלפאגוס. המחשה: depositphotos.com

מדרווין לברירה זוויגית

השבוע, 12 בפברואר, חגגנו את יום הולדתו של סר צ'ארלס דרווין, מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה של המדע, שנולד ב-1809. ספרו 'מוצא המינים', שפורסם ב-1859, הציג תשובה מהפכנית לאחת השאלות הבסיסיות
האסטרונאוטים של משימת אקסיום 1 לארי קונור (משמאל), מייקל לופז-אלגריה, מארק פאתי ואיתן סטיבה (מימין). האסטרונאוטים עברו בהצלחה בדיקות רפואיות וקיבלו אישור מהוועדה המולטילטרלית למשימות אנשי צוות. קרדיט: Axiom Space

נאס"א מאשרת את האסטרונאוטים הפרטיים למשימת אקסיום אל תחנת החלל הבינ"ל, לרבות איתן סטיבה

משימת אקסיום 1 או Ax-1 (ובישראל קיבלה את השם "רקיע"), מתוכננת להמריא ביום רביעי 30 במרץ ממתחם השיגורים 39A במרכז החלל קנדי של נאס"א בפלורידה בחללית דראגון הצוות על גבי
רשת נוירונים (צילום: מרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית)

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב: הצלחנו לגדל חוט שדרה במעבדה

פריצת הדרך המדעית שייתכן ותאפשר לאנשים משותקים לחזור ולעמוד על הרגליים
חומר ואף כוכבים שלמים נופלים לתוך חור שחור. המחשה: depositphotos.com

אסטרונומים חושבים שהבחינו לראשונה בחור שחור 'בלתי נראה'

חורים הצליחו לזהות חור שחור שחומר לא נופל לתוכו או שאינו חלק ממערכת בינארית, ובכך בעצם הוא לא חשוף לעין וכמעט לכל מכשיר אחר * כמה טלסקופים שנמצאים בבניה או
איי גלפאגוס. צילום: פרופ' נועה שנקר, אוניברסיטת תל אביב

שומרי הסף של המגוון הביולוגי באיי גלאפגוס

משלחת מטעם חוקרי הפקולטה למדעי החיים, בשיתוף מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, טסו לקצה השני של העולם והשתתפו בכנס לשימור המגוון הביולוגי באיי גלאפגוס
השרה אורית פרקש הכהן שרת איחוד האמירויות לטכנולוגיות מתקדמות ויור סוכנות החלל של איחוד האמירויות הערביות, שרה בינת יוסף אל אמירי

שיתוף פעולה ראשון בין ישראל לאמירויות בחלל בחקר כדור הארץ באמצעות נתוני הלוויין ונוס

כל הצעות המחקר משותפות לחוקרים מישראל ומאיחוד האמירויות ויפעלו לקידום פתרונות לאתגרי הסביבה והאקלים של כדור הארץ מנתונים שייאספו מהחלל
טעינת רכב חשמלי באמצעות עמוד הטענה. המחשה: depositphotos.com

"מאחורי כל עמוד טעינה יש המון טכנולוגיה"

טעינת רכב חשמלי באמצעות עמוד הטענה. המחשה: depositphotos.com
הדמיית אולטרסאונד של עובר בן ארבעה חודשים. המחשה: depositphotos.com

ניתן לזהות סימנים מוקדמים לאוטיזם כבר באולטרסאונד טרום לידתי

כך עולה ממחקר במרכז הלאומי לחקר אוטיזם ונוירו-התפתחות באוניברסיטת בן גוריון
בתרשים: מערך המיקרו-מחטים מוצמד לגוף, קורא ומודד את הפרמטרים הבריאותיים מתוך הנוזל החוץ תאי שמתחת לפני העור. תוצאות המדידה נשלחות מיידית לסמארטפון של החולה וההרופא באמצעות טכנולוגיות ענן ו- IoT. בתמונה: המיקרו-מחטים החכמות מוצמדות לעור; מערך המיקרו-מחטים במצב מתיחה

פלטפורמה גמישה של מיקרו-מחטים חכמות לאבחון מחלות מהיר, רציף וללא כאב

המערכת שפיתחו חוקרי הטכניון מבוססת על מיקרו-מחטים חכמות, המקובעות בתוך מדבקה (פלסטר) הנצמדת לעור. המערכת מנטרת ברציפות את מצבו הרפואי של המטופל ושולחת את הנתונים אליו ולרופאו
לייזר מהיר. המחשה: depositphotos.com

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2022 למפתחי הפיזיקה של אטו-שניות

פרס וולף בפיזיקה לשנת 2022 הוענק לפרופסורים: אן ל'הולייר, אוניברסיטת לונד בשבדיה; פול קורקום, אוניברסיטת אוטווה; פרנץ קראוס , מכון מקס-פלנק לאופטיקה קוונטית ואוניברסיטת לודוויג מקסימיליאן במינכן על עבודה חלוצית
יצוג מתמטי של נתונים. המחשה: depositphotos.com

פרופ' ג'ורג' לוסטיק מ-MIT זכה בפרס וולף למתמטיקה 2022

פרס וולף במתמטיקה לשנת 2022 הוענק לפרופ' ג'ורג' לוסטיג, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) על תרומותיו פורצות הדרך לתורת ההצגות המודרנית ולתחומים קשורים
תאי מערכת החיסון נלחמים בוירוסים.המחשה: depositphotos.com

פרס וולף לכימיה לשנת 2022 למקדמי הבנת הכימיה של התקשורת הבין-תאית

זוכי הפרס גם עבדו על על המצאת שיטות כימיות לחקר תפקידם של פחמימות, שומנים וחלבונים בתהליכים הביולוגיים הללו.
דגדוג. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: למה הדגדוג מצחיק ולמה אדם לא יכול לדגדג את עצמו?

דנה שואלת: למה דגדוג מצחיק אותנו ולמה אי אפשר לדגדג את עצמנו? גם בשאלה הזו נותנת האבולוציה תשובה
התגובה עושה שימוש בזרז המשופעל על ידי אור לד כחול [באדיבות: Dr Alex Cresswell]

פריצת דרך בהכנת תרופות

חוקרי כימיה מאוניברסיטת באת' (Bath) פיתחו שיטה חדשנית העושה שימוש באור כחול על מנת ליצור תרופות באופן בר-קיימא יותר, תוך הפחתה משמעותית בכמות האנרגיה הנדרשת והפסולת הכימית הנוצרת במהלך הייצור
טקס חילופי נשיאי האקדמיה למדעים בבית נשיא המדינה 14.11.21 צילום: מיכל פתאל מאושר_2

"הדיכוטומיה: מצד אחד יש התחזקות של המדע והערכה למדענים אבל גם מתחזקת תנועה של זלזול במדע"

את הדיכוטומיה הזאת מנסה לפוגג הנשיא הנכנס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל. בשיחה עם אתר הידען הוא מסביר כי, בין השאר, הוא מתכוון להקטין את הפער בין
השלבים השונים של ניסויים קליניים בחיסון (או בתרופה). המחשה: depositphotos.com

חוקרות מהטכניון פיתחו טכנולוגיה המתקנת תת-ייצוג של נשים במחקרים קליניים

תת-הייצוג הקיים של נשים במחקרים קליניים יוצר הטיה בעייתית הפוגעת באיכות הטיפול בנשים, באבחון מוקדם של מחלות, בהקצאת תרופות הגורמות לתופעות לוואי בקרב נשים, ועוד
תמונה: דגי סנאי בעל שלושה כתמים קרדיט: ג'פרי ט. ויליאמס, אוניברסיטת קורנל.

תראו מי מדבר עכשיו, הדגים!

מחקר של אוניברסיטת קורנל מוצא תקשורת קול נרחבת בין דגים
הטלסקופ שאלביט בונה עבור הלווין ULTRASAT של מכון ויצמן. צילום יחצ

אלביט בונה את טלסקופ החלל ללוויין אולטרהסאט של מכון ויצמן

אולטרהסאט הוא טלסקופ חלל בתחום תדרי האולטרה סגול שנועד לסייע למדענים להבין כיצד נוצרו יסודות כבדים, חורים שחורים וגלי כבידה ולגלות תופעות אסטרונומיות כגון סופרנובות * שווי העסקה כ-16 מיליון
קרנפים בטבע באפריקה. המחשה: depositphotos.com

האם מסחר חוקי בקרני קרנפים מתחדשים יעצור את ההכחדה?

הצרכנים בדרום מזרח אסיה, שם הביקוש העיקרי לקרני קרנף, עלולים שלא להסתפק בקצירת קרניים מקרנפים שיגודלו בשבי כפי שמבקשים מציעי הצעה חדשה שנועדה לעצור את הציד הבלתי חוקי
האם העולם שאחרי הקורונה יהיה אותו עולם? המחשה: depositphotos.com

חמישה כללים למנהיגות יעילה בזמנים קשים

למגפת הקורונה השלכות רבות מעבר להיבט הרפואי - בעיקר השיבושים בעסקים ובעולם העבודה. מנהיגים בכל רמה - ממנהלי חברות ועד למקבלי ההחלטות בממשלה בתנאי אי וודאות
האדם הקדמון נהנה ממוזיקה במערה. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: איך יצרה האבולוציה את המוזיקה ולמה?

תומר שואל ": למה בני האדם אוהבים לשמוע מוזיקה או לפחות אוסף של צלילים מחזוריים עם הרמוניות כאלו או אחרות ? איך זה נותן לנו יתרון אבולוציוני?"
ג'ף בזוס. המחשה: depositphotos.com

ג'ף בזוס מחפש דרכים להביס את המוות– זה מה שאנחנו יודעים על מדע ההזדקנות

"לא ברור אם החברה של בזוס תצליח לעזור להאריך את תוחלת החיים האנושית, אבל מה שברור הוא שעל ידי חקר ההזדקנות עשויות לצוץ תגליות חדשות ומלהיבות" כותב פרופ' דניאל דייויס
חיסון מבוסס חומצות גרעין. המחשה: depositphotos.com

כיצד יוכלו חיסוני mRNA ו- DNA לטפל בקרוב בסרטן, HIV, הפרעות אוטואימוניות ומחלות גנטיות

טכנולוגית חיסונים מבוססת DNA ו-RNA כבר נמצאת בפיתוח כשלושים שנה, במקרה היא היתה מוכנה לסייע בפיתוח חיסון לקורונה אבל הפוטנציאל שלה גבוה בהרבה, אומרת חוקרת בריטית
ניסויים וירטואליים בהקטנת משקל בקבוקי הזכוכית באדיבות דאסו סיסטמס

ניסויים וירטואליים להפחתת משקלם של בקבוקי זכוכית

הפחתת משקל בקבוקי הזכוכית תפחית את כמות חומרי הגלם והאנרגיה המשמשים בתהליך התכת הזכוכית ואת שיעור הפליטות בתהליכי הייצור והשינוע
טוטאל לוס. המחשה: depositphotos.com

על טוטאל לוס וביטוח הרכב שלך

החללית ארטמיס 1 - חללית האוריון הראשונה בתוכנית הירח החדשה של נאס"א. צילום: לוקהיד מרטין

ישראל מצטרפת לפרויקט החזרה לירח – ארטמיס

טקס החתימה נערך במעמד שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן, שגריר ישראל לארה"ב מיכאל הרצוג, ראש נאס"א הסנטור ויליאם (ביל) נלסון ומנהל סוכנות החלל הישראלית תא"ל (מיל') אורי אורון.
הדמיה של טלסקופ החלל ווב. צילום: נאס"א

טלסקופ החלל ווב: רואים רחוק. מאוד!

בימים אלה צפוי טלסקופ החלל וֶבּ לתפוס את מקומו של הטלסקופ האבל אחרי יותר מ־30 שנות פעילות. כמה רחוק במרחב ובזמן (!) יוכל להגיע וֶבּ? מה הוא רואה שעין אנושית
אצות מסוג כלורלה אוהדי (צילום: אוניברסיטת תל-אביב)

חוקרים הצליחו למפות את מאפייני הפוטוסינתזה באצה שגדלה הכי מהר בעולם

החוקרים פיצחו את מנגנון הפוטוסינתזה באצה שגדלה הכי מהר בעולם * הגילויים ישמשו במחקרים עתידיים בתחום המזון בר-הקיימא
פרופ' חיים פיק ומירב הר-אבן קרז'נר. צילום: אוניברסיטת תל אביב

עברת פגיעה מוחית טראומטית? דיאטה קטוגנית תצמצם את הנזקים

נמצא כי הדיאטה הפופולרית משפרת זיכרון מרחבי וזיכרון חזותי, מורידה מדדי דלקת במוח, מצמצמת מוות נוירונאלי ומאטה את קצב ההזדקנות תאית
פרופ' שוש שהרבני, קרדיט: פרי מנדלבוים.

פרופ' שוש שהרבני ואריאל יוצר נבחרו לכהן כחברים בות"ת

פרופ' שוש שהרבני , מומחית לכלכלה התנהגותית, כלכלת בריאות וקבלת החלטות, הינה חברת סגל בכיר במכללה האקדמית עמק יזרעאל וכיהנה במכללה כראש רשות המחקר * אריאל יוצר כיהן כסגן הממונה
אתר כריית נחושת בתמנע. המחשה: depositphotos.com

Start Up Nation בכנען העתיקה

בזכות יכולות ניהול מתקדמות הפכה תעשיית הערבה למעצמת הנחושת של העולם העתיק
תאי שריג. צילום באדיבות האוניברסיטה העברית

נחשפו התאים במוח האחראים להתמצאות בעל החיים במרחב

התאים הם תאי שריג - תאי עצב שפעילותם תלויה במיקום של בעל החיים במרחב, ולכן הם מייצגים מידע הנוגע לניווט במרחב לתגלית אחראי צוות בראשות שני זוכי נובל, והשתתפו בין
עבודות הרכבת לוויני תבל. צילום: המרכז למדעים הרצליה

שמונת לוויני תבל שפיתחו תלמידים מכל הארץ ישוגרו מחר למסלול קוטבי

שמונת הלוויינים הזעירים הם חלק משיגור של ספייס אקס הכולל למעלה ממאה ננו לוויינים מכל רחבי העולם * רכזת מגמת הלוויינים במרכז המדעים הרצליה אומרת בראיון לאתר הידען כי בפרויקט
המחשב הקוונטי IBM-Q. צילום: shutterstock

LG מצטרפת ל-IBM QUANTUM NETWORK לקידום יישומים של מחשוב קוונטי

שתי החברות יפעלו לתמיכה ביישומי ביג דאטה, בינה מלאכותית, מכוניות מקושרות, טרנספורמציה דיגיטלית ויישומי רובוטיקה
המודל התלת-ממדי המלא עם שכבת האפיתל הצבועה באדום (צבען ממברנלי לתאים).

נשימות ראשונות – טכנולוגיה שפותחה בטכניון תסייע לפגים העוברים תהליך הנשמה

הנשמה מלאכותית היא טכנולוגיה מצילת חיים, אך היא עלולה לפגוע במערכת הנשימה. חוקרים בטכניון מציגים אספקטים חדשים של פגיעה זו ומציעים טיפול מקדים שימתן אותה בקרב פגים מונשמים וכך ישפר
סטיבן הוקינג במוזיאון המדע בירושלים, דצמבר 2006. צילום: אבי בליזובסקי

סטיבן הוקינג – נפש כלואה המשוטטת ביקום

במהלך השנים כיסינו באתר הידען את האיש המיוחד במינו הזה, שהעולם מציין בעזרת דודל של גוגל את יום הולדתו השמונים. אמנם שלוש שנים הוא כבר לא איתנו אבל הרעיון של
חיידקים המכילים מרכיב טפילי "רדום" (כחול) מתעוררים ומצהיבים בנוכחות חיידקים שאינם מכילים את המרכיב (אדום).

תורת המשחקים של החיידקים:

החוקרים גילו מנגנון חדש לתקשורת בין וירוסים של חיידקים - בדומה לתורת המשחקים של בני האדם, כך גם הפאג'ים עושים שקלול של כל האפשרויות העומדות בפניהם ולבסוף מקבלים החלטה מושכלת
סימולציה המסבירה את תהליך הפקת החשמל: האצה מפרישה מולקולות המחזרות (מעבירות אלקטרון) לאלקטרודת פלדת אל-חלד (האנודה). משם ממשיכים האלקטרונים אל אלקטרודת הפלטינה (קתודה) והלאה אל מולקולות מי הים. בעקבות ריאקציה אלקטרוכימית עם הפלטינה מתפרקים מי הים ויוצרים מימן. מעבר האלקטרונים מהאנודה לקתודה יוצר זרם חשמלי, ואת המימן הנפלט בתהליך אפשר לאגור ולהשתמש בהמשך לייצור אנרגיה נוספת בתאי דלק מימן. הודות לפעולת הפוטוסינתזה, תהליך זה מואץ בחשיפה לשמש, אך הוא נמשך גם בהיעדר אור.

חשמל מן הים

חוקרים בטכניון פיתחו שיטה חדשה לייצור חשמל מאצות בתהליך יעיל וידידותי לסביבה. הרעיון, שנולד במוחו של הדוקטורנט יניב שלוסברג בעת שחייה בים, פותח לכדי אבטיפוס על ידי חוקרים משלוש פקולטות
דוור בורח מכלב. המחשה: depositphotos.com

דברים שיורמים יודעים: האם כלבים מריחים פחד?

י"ס שואל: האומנם כלבים מריחים פחד? בדרך מסתורית מצליחים כלבים שקטים ומחונכים להתנפל בנביחות ונהמות מאיימות דווקא על האורחים החששנים ביותר. איך הם יודעים על מי להוציא אגרסיות ולמי לכשכש