סיקור מקיף

תראו מי מדבר עכשיו, הדגים!

מחקר של אוניברסיטת קורנל מוצא תקשורת קול נרחבת בין דגים

תמונה: דגי סנאי  בעל שלושה כתמים  קרדיט: ג'פרי ט. ויליאמס, אוניברסיטת קורנל.
תמונה: ברקן אדום קרדיט: ג’פרי ט. ויליאמס, אוניברסיטת קורנל.

תמונה: דגי סנאי בעל שלושה כתמים  קרדיט: ג’פרי ט. ויליאמס (לשימוש רק בכתבה זו)

יש הרבה דיבורים מתחת לגלים. מחקר חדש מאוניברסיטת קורנל מגלה כי דגים מתקשרים זה עם זה בתקשורת קולית הרבה יותר ממה  שחשבנו. חלק מהדגים גם עושים זאת לפחות 155 מיליון שנים. ממצאים אלה פורסמו זה עתה בכתב העת  Ichthyology & Herpetology

“אנחנו יודעים כבר הרבה זמן שחלק  מהדגים  משמיעים קולות”, אמר המחבר הראשי ארון רייס, חוקר במרכז ליסה יאנג לביואקוסטיקה לשימור במעבדת קורנל לאורניתולוגיה. “אבל צלילי דגים תמיד נתפסו כמוזרויות נדירות. רצינו לדעת אם מדובר בתופעות חד פעמיות או שיש דפוס רחב יותר לתקשורת אקוסטית בדגים”.

המחברים חקרו מחלקה של דגים שנקראת “מקריני סנפיר”   שכוללת את הדגים  בעלי חוליות (בעלי עמוד שדרה) המהווים 99% ממיני הדגים הידועים בעולם. הם גילו 175 משפחות המכילות שני שלישים של מיני הדגים בעולם המבצעות תקשורת קולית. על ידי בחינת עץ המשפחה של הדגים, מחברי המחקר מצאו שהתקשורת הקולית היתה כל כך חשובה שהיא התפתחה לפחות 33 פעמים נפרדות במשך מיליוני שנים. “הודות לעשרות שנים של מחקר בסיסי על היחסים האבולוציוניים של דגים, אנו יכולים כעת לחקור שאלות רבות על התפתחותן של  פונקציות והתנהגויות שונות הבכ- 35,000   מינים ידועים של דגים”, אמר המחבר השותף ויליאם  במיס, פרופ’ פרופסור לאקולוגיה וביולוגיה אבולוציונית במכללה לחקלאות ומדעי החיים באוניברסיטת קורנל. “אנחנו מתרחקים מדרך חשיבה אנושית בלבד. מה שאנחנו לומדים יכול לתת לנו קצת תובנה על הדרכים השונות שבהן מתבצעת תקשורת קולית ואיך היא ממשיכה להתפתח.”

המדענים השתמשו בשלושה מקורות מידע: הקלטות קיימות ומאמרים מדעיים המתארים צלילי דגים; האנטומיה הידועה של דג – אם יש להם את הכלים הנכונים להשמעת צלילים, כגון עצמות מסוימות, שלפוחית אוויר ושרירים ספציפיים לקול; ואזכורים בספרות  של המאה ה-19 לפני שהומצאו מיקרופונים תת-מימיים. “אנו מתעלמים מתקשורת קולית בקרב דגים אבל הם מהווים יותר ממחצית מכל מיני בעלי החוליות החיים כיום”, אמר אנדרו בס, המחבר הראשי הראשי ופרופסור לנוירוביולוגיה והתנהגות במכללה לאמנויות ומדעים. “בעבר  התעלמו מכך כנראה כי דגים אינם נשמעים או נראים בקלות, והמדע של תקשורת אקוסטית מתחת למים התמקד בעיקר בלווייתנים ודולפינים. אבל גם לדגים יש קולות!”

על מה הדגים מדברים? פחות או יותר על אותם דברים שכולנו מדברים עליהם – סקס ואוכל. רייס אומר שהדגים מנסים למשוך בן זוג, להגן על מקור מזון או טריטוריה, או להודיע לאחרים היכן הם נמצאים. אפילו חלק מהשמות הנפוצים לדגים מבוססים על הצלילים שהם משמיעים, כגון נהמות, קרקורים, דגי חזיר, שפמנון חורק, חצוצרות ועוד רבים. רייס מתכוון להמשיך לעקוב אחר גילוי הקול במיני דגים נוספים

ולהוסיף אותם למאגר הנתונים הגדל שלו  – פרויקט שהחל לפני 20 שנה עם מחברי המחקר אנגריד כץ ופיליפ לובל, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת בוסטון. שיתוף הפעולה ביניהם נמשך והתרחב מאז שרייס הגיע לקורנל. “המחקר מראה כי תקשורת קולית קיימת בקרב קבוצות בעלי חיים רבות מכפי שחשבנו אי פעם,” אמר רייס. “דגים עושים הכל. הם נושמים אוויר, הם עפים, הם אוכלים כל דבר – בשלב זה, שום דבר לא יפתיע אותי לגבי דגים והצלילים שהם יכולים להשמיע.”

האזינו לקולות הדגים

להודעה של האוניברסיטה

למאמר המדעי

עוד בנושא באתר הידען:

4 תגובות

  1. כיצד הדגים משמיעים את הקולות?
    באמצעות אילו איברים?
    כיצד נקלטים אצל אחרים?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.