חסרי חוליות

דבורים בנות יום מסומנות בכחול. מתוך המחקר

כמו בני אדם ישנן גם דבורים המורדות בדעות הקבוצה בכוורת

  • אין תגובות
תמנון. מעבדתו של פרופ' בני הוכנר באוניברסיטה העברית

המיתוס נשבר: לתמנון אין מוח עצמאי בכל זרוע

  • אין תגובות
מחקר, שבוצע בהובלת חוקרים מהאוני' העברית, מספק את ההוכחה הראשונה שמוחו של התמנון מקבל מידע מהזרועות לגבי המיקום או התנועה שלהם. הוא גם מראה לראשונה כי קיימת שליטה בין המוח
גמל שלמה קטלני בסרט אימה. חרק בגודל כזה היה נחנק בהעדר מנגנון להולכת חמצן. Reynold Brown, ויקימדיה

דברים שיורמים יודעים: למה החרקים קטנים?

  • 10 תגובות
למעלה ממיליון מיני חרקים נושמים באמצעות פעפוע, ולכן יש גבול ליכולת הגדילה שלהם.
במערת וָאיטוֹמוֹ חיים זחלים זעירים בשם אָרָצְ'נוֹקַמפָּה לוּמינוֹסה (היתושים המְאירים). צילום: Shutterstock

סוד המערה הקסומה

  • 2 תגובות
אי־שם בניו זילנד הרחוקה קיימת מערה שמוארת באור כחול מרהיב ביופיו. כל תקרת המערה מנצנצת כמו שמי לילה זרועי כוכבים. איך זה קורה בלי מגע יד אדם? קסמי הטבע
המצלמה היא מעין "גו פרו לחרקים", שמתעדת את המתרחש מנקודת מבטו של החרק. תצלום: Mark Stone University of Washington

חרק עם מצלמה

חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון מציגים פיתוח ייחודי בתחום: מצלמה כה קטנה וקלה, שאפילו חרקים יכולים לשאת אותה על גופם כמו תיק גב
זחלי הפרודניה בוקעים מהביצים. צילום: shutterstock

מה יכולים ללמד אותנו חרקים צמחוניים אודות חשיבותו של ויטמין C בהתפתחות שלהם?

  • אין תגובות
חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock

סביבה למען חרקים ולהפך

  • אין תגובות
כחליל הפלרגון. תושב חדש בירושלים. תצלום: M.violante CC BY-SA 3.0

הגירת הדגים והפרפרים הגדולה

  • אין תגובות
בתמונה: תמונה פלואורסנטית של נבגי הטפיל צילום: (.Prof. Stephen D. Atkinson (Oregon State University, OR

התגלה בעל החיים הראשון בעולם שאינו נושם

  • 18 תגובות
הכְּנִימָה Myzus persicae. פוגעת ביבולים של תפוחי אדמה ואפרסקים. תצלום: סקוט באואר

מזיקים אבל פחות

  • 2 תגובות
דבורה מבקרת את פרח נר הלילה. צילום: shutterstock

זמזום מתוק

  • 4 תגובות
כוורת דבורים. צילום: shutterstock

למה הדבורים מפסיקות לרקוד?

  • 3 תגובות

מדענים פענחו את המבנה הייחודי של השלד החיצוני בשני זני עקרבים: עב-צבתות ודק-צבתות

  • אין תגובות
חרק. צילום: מתוך PIXABAY.COM

קריסתה השקטה של ממלכת החרקים

  • 5 תגובות
פרות מתות ממחלות המועברות על ידי זבוב הצהצה, דרום אפריקה, 1896. מתוך ויקיפדיה

גם לזבוב הצהצה חם

  • תגובה אחת
הטפיל חומק ממערכת החיסון על ידי החלפת אנטיגן. צבעי האדום והירוק ממחישים את ההבדל בין האנטיגנים שמציגים הפרטים השונים. הדי-אן-איי מוצג בכחול. באדיבות לאורה מולר

קבוצת מחקר בינלאומית פיצחה את רצף הגנום ואת מבנה הגנום של טפיל השינה הקטלני Trypanosoma brucei

  • אין תגובות

חברת ההזנק פלנטארק-ביו פיתחה תכשיר ידידותי לסביבה נגד טפיל חדקונית הדקל

  • 2 תגובות
נמלת הגנב, CC 4.0

פיתוח אנטיביוטיקה בהשראת הנמלים

  • תגובה אחת
עש הירח המדגסקרי בוקע מהגולם. צילום: מתוך ויקיפדיה

'מיזוג לביש'

  • אין תגובות
בקר עצבי זעיר שפותח על ידי חוקרים מאוניברסיטת קונטיקט יכול לספק ניתוח מדויק יותר של מיקרו רובוטים ביולוגיים, למשל שימוש בתיקנים במשימות חיפוש והצלה בבניינים שהתמוטטו. איור: אוניברסיטת קונטיקט

תיקן סייבורגי יוכל יום אחד להציל את חייכם

  • תגובה אחת
כשנמלה ניגשת לפריט מזון, היא מרגישה את הכוחות שמפעילות הנמלים האחרות שסוחבות אותו, ובהתאם מחליטה אם עליה למשוך את הפריט או להרימו

מחשבות מסלול מחדש

  • 9 תגובות
סומית איילון. צילום: ד"ר דוד דרום.

מחקר חדש מצא קירבה בין סרטני מערות נדירים בישראל ובאיטליה

  • אין תגובות
זוכה פרס וולף לחקלאות, פרופ' ג'ין רובינסון, דקות אחדות לאחר הזכיה במרפסת משכן הכנסת. צילום: אבי בליזובסקי

"בעזרת התובנה שקיבלנו מפענוח הגנום של הדבורים נצליח להילחם בקריסת הכוורות"

  • אין תגובות
מאובני רקמות רכות של טורף מעידן הקמבריון, השייך למשפחת פרוקי הרגליים. משמאל למעלה: בליטה בחלקו הקדמי של היצור המאופן מראה דמיון לפרוקי הרגליים המודרניים. בפינה הימנית התחתונה: דגימה של גוף מלא של היצור המאובן מראה זוג אחד של גפיים קדמיות (המסומנות בחיצים לבנים) ופה המכיל שיניים (המסומן בחץ שחור) על הראש. צילום: א. דיילי, אוניברסיטת אוקספורד

מחקר חדש של מאובנים איפשר לדייק יותר במועד הופעת בעלי החיים הראשונים לפני 540 מ' ש'

  • אין תגובות
זכר האלמנה החומה בעת הזדווגות עם נקבה שעומדת לאכול אותו | צילום: שבי וואנר

זכרי האלמנה החומה מעדיפים נקבות מבוגרות על אף שסיכוייהם לשרוד את ההזדווגות נמוכים יותר

  • 2 תגובות
פילים מותירים בעקבותיהם בתי גידול לעשרות יצורים אחרים. צילום: Yathin S Krishnappa / Wikimedia.

עקבות פילים שוקקים חיים

  • 2 תגובות
צרעת התכשיט היא מין מרהיב גם למראה העין, וגם מבחינה אבולוציונית. הארס הייחודי שלה מסוגל לשעבד את מוחם של חרקים אחרים. מקור: Muhammad Mahdi Karim, GNU Free Documentation License.

כיצד צרעה הופכת תיקן לזומבי הנתון לשליטתה

  • 6 תגובות
דבורה בשליטת טפיל. תצלום מתוך: A, Runckel C, Ivers J, Quock C, Siapno T, et al. (2012). "A new threat to honey bees, the parasitic phorid fly Apocephalus borealis". PLoS ONE 7 (1).

זומבים מעופפים

  • 4 תגובות
מבנה הצדפה מתוך הספר "Studies on the reproduction and artificial propagation of fresh-water mussels" משנת 1912

מולים (צדפות) להצלת עוברים

  • אין תגובות
חסילון המנטיס הטווסי, תמונה מאת Silke Baron CC By 2.0,

אבחון סרטן בהשראת חסילון המנטיס

  • אין תגובות
הדמיה של שימוש במחט ביומימטית בניתוח. איור: אימפריאל קולג' לונדון

מחט לניתוח מוח בהשראת צינור ההטלה של הצרעה

  • תגובה אחת
צרעה בהגדלה במיקרוסקופ. צילום: shutterstock

160 מיליון צרעות טפיליות שוגרו מישראל לדרום אפריקה לחיסול מזיקים בדרך טבעית ונקיה

  • 3 תגובות
גחליליות ביפן. לגחליליות יש תכונות שהופכות אותן לחשובות במארג האקולוגי תצלום: zabby

לאן נעלמו הגחליליות?

  • תגובה אחת
הסרטן המתאגרף. מתוך ויקיפדיה

המתאגרף מים סוף

  • תגובה אחת
נמלים באיזור ביצות ביגודי באוגנדה. צילום: shutterstock

חכמת ההמונים של הנמלים

  • 4 תגובות
תיקן. מתוך ויקיפדיה

תיקנים – מכל מלמדי השכלתי (לא לבעלי לב חלש)

  • אין תגובות
היתוש נושא נגיף הזיקה. צילום מתוך ויקיפדיה

יבמ תורמת עוצמת מיחשוב למאבק בנגיף הזיקה

  • אין תגובות
סריקה במיקרוגרף אלקטרון של ננו לבנים של החומר nacre Credit: F. Heinemann; Wikimedia Creative Commons License.

יצירת נקודות חולשה לחיזוק חומרים

  • תגובה אחת
דבורה בתצלום מקרוב. מתוך ויקיפדיה

על דבורים, רשתות חשמל, ויעילות אנרגטית

  • 5 תגובות
פרפרי מונארך במקסיקו (דנאית מלכותית). פרפרים אלה ממריאים מהקרקע. במהלך הנדידה שלהם הם נצפו עפים במהירות של 50 קמ"ש כאשר רוח גב טובה מאחוריהם. הם גם נצפו בגבהים של למעלה מ-9,000 רגל (3 ק"מ) וכן הם נראו עפים מעל 500 ק"מ של מים פתוחים. מתוך הסדרה "הנדידה הגדולה" של ערוץ נשיונל גיאוגרפיק

חוקרים גילו כיצד מסייע המוח של פרפרי המונרך לנדידה הרב דורית שלהם

  • 27 תגובות
דבורי דבש מאזנות את התזונה שלהן. צילום: האוניברסיטה העברית

סודות הדיאטה של דבורת הדבש

  • אין תגובות
בריכת גידול סרטנים. צילום: shutterstock

בבאר שבע מפתחים טכנולוגיות לשיפור חקלאות המים של סרטנים

  • 2 תגובות

אנטיביוטיקה בהשראת מנגנוני ההגנה של החרקים

  • 4 תגובות
חרקים הם מאביקים יעילים פחות מדבורים, אבל הם מפצים על החיסרון הזה באמצעות ביקורים תכופים יותר בכל פרח. צילום: shutterstock

לא על הדבורה לבדה

  • 5 תגובות
תולעים - צילום: shutterstock

מחקר בתולעים חושף את אופן פעולתו של מנגנון פיצוי במוח ומצביע על שורשיו האבולוציוניים הקדומים

  • אין תגובות
זבוב פירות עורך סעודה על פרי עץ הלחם. צילום: shutterstock

מה יכול זבוב הפירות להריח?

  • 4 תגובות
קערת צרצרים מבושלים. צילום: shutterstock

עוברים לאכילת חרקים?

  • 8 תגובות
דבורת בומבוס מוצצת צוף ותוך כדי כך מאביקה פרח. צילום: shutterstock

הכול דבש (אבל רק בינתיים)

  • 4 תגובות
קונכיות סרטנים. צילום:shutterstock

טיהור מים בעזרת קונכיות סרטנים

  • 3 תגובות
תמנון בעל כתמי הטעיה בצורת עיניים (Octopus bimaculoides) מאופיין בשני זוגות כתמים דמויי עיניים כחולות בכל צד של ראשו. הוא חי באוקיאנוס השקט לחופי קליפורניה והוא גם משמש חיית נוי לאקווריום. צילום Roy Caldwell/UC Berkeley

פוענח גנום מין נפוץ של תמנונים, המאפשר להם לקיים שלושה לבבות ומוחות עצמאיים כמעט לחלוטין בכל זרוע

  • תגובה אחת
לוגו אתר הידען
חיפוש